הסרטון הראשון של קמפיין ותיקי ישראל עלה לאוויר בחוצפה של צעירים: בועט, חורך את גבולות הגזרה. לקחו את בכירי הממשלה ושתלו את פניהם באפליקציה שמזקינה אותם ב־30 שנה. לגדעון סער הוסיפו קמטים ועייפות. איילת שקד הפכה לדודה חמורת סבר. את יאיר לפיד ובצלאל סמוטריץ' כיבדו בזקן שיבה. אפילו מירי רגב הלבינה שם בעל כורחה. המסר היה ברור: בסופו של דבר כולנו נהפוך לוותיקי ישראל. האזהרה: הדור הוותיק מגיע לכנסת. תתכוננו.
"הפוליטיקאים שמזדקנים בקליפ הזכירו לי את עצמי כשהתחפשתי עם אהוד ברק לכבוד המפגש עם הרמטכ"ל הסורי חיכמת שיהאבי", מחייך דני יתום, שהקים את המפלגה ועומד בראשה. "זה היה ב־94'. הייתי מזכירו הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ונשלחתי על ידיו ביחד עם הרמטכ"ל ברק לפגוש את שיהאבי בוושינגטון. הסורים התנו את הפגישה בחשאיות מוחלטת, אז התחפשנו. שמנו פאה נוכרית על הראש ומשקפי קרן עבים על העיניים, וכשראיתי את אהוד בתחפושת הזאת כמעט עשיתי במכנסיים, כי פתאום הוא היה נורא דומה לאמא שלו. כשהגענו מחופשים לוושינגטון גם דניס רוס ומרטין אינדיק התפוצצו מצחוק, כי התחפושת הזקינה אותנו באיזה 20 שנה. אולי לכן, כשראיתי את הפוליטיקאים מזדקנים בקליפ, חשבתי שכמו שאהוד ואני הזקנו את עצמנו תוך כדי שירות המדינה, יש כל כך הרבה אנשים שבנו את המדינה ותרמו לה ולמרות שהתבגרו והזקינו הם עדיין ממשיכים לשרת אותה בדרכם, ואסור לאף פוליטיקאי, הייטקיסט וביטחוניסט ככל שיהיה, לזלזל בהם או לוותר עליהם".
אז הקשישים באים, ואם לשפוט לפי הנוכחות של המפלגה ברשתות החברתיות, הם המבוגרים הכי צעירים בסביבה הפוליטית. הססמאות שלהם הן "שיבה זה קווול", ו"ותיקים, אבל לפניך". שזה משמח, מרענן וגם מפתיע, בעיקר את יתום וחבריו. "יש מספר אדיר של אזרחים ותיקים ברשת", אומר יתום. "אנחנו מתקשרים איתם בעיקר דיגיטלית, ואני מקבל תגובות אישיות מכל כך הרבה עוקבים. זו אוכלוסייה שמאוד פעילה בפייסבוק".
ומה עם אינסטגרם, טוויטר?
"הקמפיין שלנו חי באינסטגרם ובטוויטר. עוד מעט ניכנס גם לטיקטוק. אני עובד על זה עם הנכדות שלי. עוד מעט אתחיל לקפוץ איתן גם שם".
מבוגרים יתקשרו אתכם בטיקטוק?
"לא, אבל אנחנו פונים לצעירים כדי שיהיו המתווכים שלנו לסבא ולסבתא שלהם. ולכן אנחנו לא מקפחים אף ערוץ תקשורת. אנחנו בדיוק עובדים על סרטון שיעלה בטיקטוק שבו אני צוחק על עצמי. שואלים אותי שאלות, ואני צריך לענות עליהן אסוציאטיבית. למשל, דני יתום לא אוכל כשר, רק אסא כשר? ואני משיב שאני כמו אסא - כשר. חידודי לשון כאלה. ויש עוד סרטון שבו הקמפיינרים צילמו את כל הפספוסים שלי וזה הפך למשהו אדיר. לא סתם אנחנו נחשבים לקמפיין הכי מלבלב וצעיר בסביבה. ואנחנו עושים את זה בכוונה, כי אנחנו מאמינים שגם האזרחים הוותיקים נהנים מזה בדרכם".
מלבלב?
"כן, אני ממש מרגיש שהקמפיין מלבלב ואני מלבלב איתו. מרגע שהתחלתי לעסוק בנושאי המפלגה אני מרגיש שאני יותר צעיר, שהמוטיבציה שלי גברה, שיש לי עוד סיבה מצוינת לקום בבוקר כדי לקדם את האינטרסים של הדור הוותיק. רק שלצערי, במקום לראות את הלבלוב בכל האוכלוסייה הוותיקה, אני רואה בעיקר אנשים מבוגרים שהמדינה הפקירה לנפשם".
במפלגת ותיקי ישראל מצביעים על העובדה העגומה שהקשישים בישראל הפכו לדור שקוף. היחס לאדם המבוגר הוא אדיש או מפלה, לרוב חסר סבלנות. זה בא לידי ביטוי כמעט בכל: ביחסם של צוותים רפואיים שנמנעים מפנייה אל החולה הזקן ומעדיפים לשוחח מעל ראשו עם קרוביו; בנציגי המוסדות שמדברים עם הקשישים בטון סכריני מתנשא; בתפיסה המחפירה הרואה בזקן מטרד שפג תוקפו.
יתום, בעצמו בן 75, מבטיח להיאבק בזה. "אני אביא לכך שהגמלאים ירגישו שהם נכס ולא נטל", הוא מצהיר. "צריך לשנות את התדמית שלהם לא רק בעיני הציבור אלא גם בעיני עצמם. כי אני רואה כל כך הרבה מבוגרים שמרגישים שהכושי עשה את שלו והכושי יכול ללכת. אף אחד לא זוכר את התרומה שלהם. אני רואה את הרוח הרעה שיוצאת מהמערכות השלטוניות שאחראיות על קצבאות הזקנה ועל הטבת תנאי החיים של האזרחים הוותיקים. אני שומע את הקולות שאומרים, 'באלה לא צריך להשקיע כי הם ממילא זקנים וימותו עוד מעט'.
כשצריך להעביר תקציבים לקצבאות זקנה, פקידים באוצר מסוגלים להגיד, 'מה פתאום, העולם שייך לצעירים, בואו נשקיע קודם כל באלו שיש להם תוחלת חיים ארוכה כדי שהמדינה תוכל לקבל מהם יותר'. זו גישה כל כך לא מוסרית. אפילו בקורונה היו שהעזו לרמוז שאם נגיע למצב של אי־ספיקת המערכת, עדיף יהיה לטפל בצעירים ולהפקיר את הזקנים למותם. זה בעיניי סוף העולם, כי מת הוא מת, ולא משנה בן כמה הוא. לצעירים יש אבא ואמא, ולמבוגרים יש ילדים ונכדים ומשפחה מתאבלת וסובלת. הפכנו לחברה אכזרית שמתנכרת לוותיקיה. פעם הזקנים בישראל היו חכמי השבט. נשאו אליהם עיניים. כיבדו אותם. ראו בהם את בעלי הניסיון והידע. היום התכונות האלה נדחקות הצדה. אם אתה לא סטארטאפיסט, אתה לא נחשב".
כך אתה מרגיש גם באופן אישי?
"אני לא דוגמה, כי אני מרגיש צעיר ונמרץ ובריא וחיוני. אני גם משתכר היטב, ובגלל מכלול התפקידים שעשיתי הרבה אנשים מכירים אותי ומתייחסים אליי יפה. אני מאמין שלא יזרקו אותי מהתור לחיסון כדי לתת חיסון נגד קורונה לצעיר ממני. אני מניח שגם לא אהיה הקשיש במסדרון".
אז למה דווקא אתה מתגייס למענו?
"מתוך הכרת תודה. אני מכיר בתרומה העצומה של האזרחים הוותיקים, ואני ממש מדוכדך מהיחס של החברה והמדינה בישראל כלפיהם. לפני שהקמתי את המפלגה, באמת הייתה לי התלבטות גדולה, כי המקצוע שהתמחיתי בו במשך 40 שנה הוא חוץ וביטחון. בזה עסקתי כל ימי חיי, אבל הגעתי למסקנה שהיום לא נשקפת לישראל סכנה קיומית, אלא אם איראן תשיג פצצת אטום. להפך, מצבנו האסטרטגי השתפר מאוד בזכות נתניהו, שהצליח להביא להסכמי שלום. הבנתי שהאיום החברתי הרבה יותר דחוף ושצריך לעסוק דווקא בסיוע לשכבות המוחלשות ולחזק את הערכים של ואהבת לרעך כמוך, והדרת פני זקן ומפני שיבה תקום".
איך בדיוק? הגירעון עצום, העולם במשבר.
"בשנים הבאות נצטרך לטפל בתוצאות הניהול הגרוע של משבר הקורונה, ולא אתפלא - ואת זה אומר מי שמתמצא היטב בנושאים מדיניים וביטחוניים - אם יהיה צורך לקצץ בתקציב הביטחוני לטובת התקציב החברתי. קודם כל נפעל להעלאת קצבאות הזקנה כדי לאפשר לאזרחים ותיקים קיום בכבוד. אני נפגש כמעט כל יום בסיפור של קשישים במצוקה. ניצולי שואה בני 80 שנאלצים לבחור בין תרופה לאוכל. קשישים בני 90 שאין להם כסף לחימום".
"יש בישראל 1,350,000 גמלאים ועוד מיליון בני משפחה שמטפלים בהם, ואנחנו רוצים לסייע להם לחיות בכבוד ובביטחון על ידי חקיקת חוק שיגדיר סל צרכים לחיים ראויים. הסל יכלול דיור, מזון, לבוש, פנאי, תרופות, חימום ועוד דברים חשובים ונילחם שרק מי שזקוק יקבל אותו במלואו. היום כולם מקבלים מעט. אני למשל לא צריך קצבת זקנה. אני מסתדר מצוין בלעדיה ויש עוד רבבות כמוני, אבל יש אנשים ותיקים שחיים רק על קצבת זקנה ולא מסוגלים לגמור את החודש וגם לא את השבוע. צריך להגדיר קצבת זקנה לפי חלוקה דיפרנציאלית, להגדיל אותה מ־2,000 שקלים לחודש לפחות לשכר המינימום, שזה יותר מכפול ולהבטיח בניגוד למה שקורה היום, שלא יקזזו כפל קצבאות. אדם מבוגר לא אשם בזה שהוא גם נכה, ואם מגיעות לו קצבאות נכות וזקנה, הוא אמור לקבל את שתיהן במלואן".
מאיפה יבוא המימון לכל זה?
"הפתרון הוא לא זבנג וגמרנו. נביא תוכנית ארוכת טווח עם יעדים ריאליים, כי המשבר הוא פועל יוצא של הזנחה רבת־שנים. בנוסף, יש כ־200 מיליארד שקלים שהביטוח הלאומי גבה והאוצר לקח ממנו לצרכים שונים. זה החוב של המדינה לביטוח הלאומי. אני חושב שצריך להשתמש בכסף הזה בדיוק למטרה שלשמה גבו אותו - ביטוח הקיום בכבוד של האזרחים הוותיקים".
אבל הכסף הזה לא יושב בקופת האוצר ומחכה לך. השתמשו בו בתקופת הקורונה.
"היום באמת יש לנו משבר כלכלי עצום, ויכול להיות שבשלב הראשון כתוצאה מהדחיפות בטיפול בגירעון נצטרך לדחות את ביצוע החזרת התקציבים מהאוצר לביטוח הלאומי, אבל המקור העיקרי להגדלת הקצבאות מיד אחרי הבחירות יהיה מהחלוקה הדיפרנציאלית. ברגע שיעבירו תקציבים מאוכלוסייה שבעה לאוכלוסייה נזקקת, גם העניים ביותר יוכלו להתקיים בכבוד".
סעיף מרכזי נוסף במצע של ותיקי ישראל נוגע לגיל הפרישה. במפלגה מדברים על המתח, ההשפלה ותחושת חוסר האונים שחווים עובדים חרוצים המגיעים לגיל פרישה, על החובה לפרוש כשמשתרעות לפניך שנים רבות ריקות כמדבר שממה. זה לא רק שהמדינה מעדיפה לשלוח גמלאים לפעילות פנאי במקום לאפשר להם להמשיך להשתלב בתעסוקה ובקהילה. מדובר בעיקר על אנשים שעבדו כל חייהם עד גיל פרישה, ועדיין לא הספיקו לצבור פנסיה מלאה שתסייע להם לממש את זכותם לקיום בכבוד. "במגזר הפרטי כל אחד יכול לעבוד כרצונו", אומר יתום, "אבל במגזר הציבורי גברים ונשים חייבים לעזוב כל תחום שהם עוסקים בו ולפרוש. הכורת נופל עליהם גם אם הם בשיא כוחם ושיאם המקצועי. חובה לשנות את החוק ולהפריד בין הגיל לבין הפרישה לגמלאות".
זו לא הפעם הראשונה שמפלגת גמלאים מנסה לפרוץ את השורות. ב־2006 הפתיעה "גיל" את הציבור ואת עצמה כשפרצה לחיים הפוליטיים עם לא פחות משבעה מנדטים. רפי איתן ז"ל, שעמד אז בראשה, הפך לשר בגיל 80. עד היום ניטש הוויכוח עד כמה הצליח לקדם את הנושא החשוב בכלים שעמדו לרשותו. כך או כך, המפלגה סבלה מפילוגים וממשברים ובבחירות שנערכו לאחר מכן נחלה כישלון חרוץ ולא עברה את אחוז החסימה.
גם אם חשבתם לשחזר את ההצלחה המרשימה של מפלגת הגמלאים בקדנציה הראשונה שלה, בסקרים אתם עדיין לא עוברים את אחוז החסימה.
"גם המפלגה של רפי איתן דשדשה בסקרים בתקופת הבחירות. שבוע לפני הבחירות היו להם אפס מנדטים, ובתוך שבוע הם צמחו לשבעה מנדטים בכנסת. אני מעריך שהמפלגה שלנו תעבור את אחוז החסימה. השקנו אותה רק לפני שלושה שבועות וכבר עברנו בסקרים את המפלגות של עפר שלח ושל בוגי יעלון".
כשגדעון סער השיק את מפלגתו, הוא קפץ בתוך יומיים ל־14 מנדטים בסקרים.
"לחברה הישראלית קשה מאוד לראות בראש סדר העדיפויות את הטיפול באוכלוסייה הוותיקה. הרבה יותר סקסי לדבר על חוץ וביטחון. הרבה יותר אטרקטיבי להתווכח על השאלה האם שתי מדינות או מדינה אחת. אבל אני מקווה שברגע האמת נהיה כמו מפלגת 'גיל'. לוקח לציבור זמן להפנים שיש מפלגה סקטוריאלית שהיא לא ש"ס או יהדות התורה והיא דואגת לאוכלוסייה ספציפית אחרת. אני חושב שיש פוטנציאל עצום למפלגה בגלל קולות המבוגרים וקולות הילדים, הנכדים והמשפחות שלהם שרוצים בטובתם".
בממשלה הנוכחית ובאלו הקודמות כבר פועל משרד לענייני גמלאים.
"הבעיה היא שמדובר במשרד ממשלתי ששייך למפלגה עם הרבה אג'נדות. וככה זה עוד נושא בין נושאים רבים אחרים שבעיני השרים דחופים לא פחות. אף אחד לא ישבור את הכלים בשביל משרד אחד מבין כמה משרדים. אנחנו מפלגה שמניפה דגל עיקרי והוא הקשישים, ונהיה מוכנים לחבור לקואליציה רק בתנאי שיועברו לנו תקציבים לטובת האזרחים הוותיקים".
מהי עמדתכם המדינית?
"אנחנו לא ימין ולא שמאל. אנחנו אמצע. יש אזרחים ותיקים שהם אנשי ימין ויש ותיקים אנשי שמאל, ואנחנו רוצים את כולם, בלי שום קשר לתפיסתם הפוליטית. זה לא מעניין אותי בכלל. נהיה מוכנים לשבת עם כל מפלגה שתתמוך בקידום מצבם של האזרחים הוותיקים. אני יודע שלנתניהו יש 1,200,000 מצביעים לפי הסקר האחרון, ואני מוכן לשבת עם כל אחת ואחד מהם".
מה דעתך על נתניהו כראש ממשלה?
"מגיע לו שאפו על הסכמי השלום ועל שהביא את החיסונים והיה מוכן בצדק לנדנד למנכ"ל פייזר, לנצל את קשריו ולשלם הרבה יותר כדי שנהיה המדינה הראשונה שמתחסנת בהקדם האפשרי. יחד עם זה, אסור לשכוח לו את הניהול הכושל בקורונה. ניהול המשבר הלאומי הוא זוועה. התערבבו פה באופן בוטה שיקולים פוליטיים ואישיים ציניים עם שיקולים ענייניים, וזה בלתי נסלח, כי התוצאה היא לא רק פגיעה אנושה בכלכלה ובבעלי העסקים אלא גם הדבקה במחלה ומוות".
"כשהשתתפתי במלחמת יום הכיפורים, היו לנו זמנים קשים, נהרגו קרוב ל־3,000 איש, אבל הייתה לנו תקווה. היום המגיפה הרגה יותר מ־4,000 אנשים וחלק מהמתים היו יכולים לחיות, אם המשבר היה מנוהל בצורה מקצועית ולא פוליטית. לפני חודשיים ביקרתי באבו דאבי ובדובאי עם בני הבכור. חבר מבית המלוכה שלח את מטוסו הפרטי לאסוף אותי בנמל התעופה בן־גוריון ולהטיס אותנו אליו. אבל באמירויות מתייחסים לקורונה ברצינות הרבה יותר גדולה, כי לפני שהמראנו נדרשנו לעבור בדיקת קורונה, כשנחתנו עברנו בדיקת קורונה נוספת, וכעבור שלושה ימים, כשעברנו מאבו דאבי לדובאי, שוב נדרשנו לעבור בדיקת קורונה שלישית. בישראל, לעומת זאת, אפשרו את מחדל השמיים הפתוחים, שהביא לישראל את המוטציות החדשות, ומשיקולים פוליטיים לא דרשו אפילו בדיקות קורונה לפני ואחרי העלייה למטוס".
בממשלה ובקבינט הקורונה היו שותפים נוספים מלבד נתניהו, למשל בני גנץ והשרים ממפלגת כחול לבן.
"סמכתי על בני גנץ. אני מכיר אותו והוא איש טוב. לא העליתי בדמיוני שכך הוא ומפלגתו יתרסקו. זה קרה כנראה כי הוא לא חשב עד הסוף על התוצאה האפשרית מצעדים שהוא עשה. הוא היה צריך לגלות הרבה יותר מיומנות פוליטית כדי להבטיח שהכוח שהוא עזר לייצר לא יתפוצץ בפרצופו. פוליטיקה היא לא הנדסת טילים, ואתה לא צריך להיות בעל הכשרה מיוחדת כדי לשחות במים העכורים. זה דבר שלומדים תוך כדי תנועה, וגם אנשים הגונים וישרים יכולים לשמש בפוליטיקה. רק אולי קשה להם יותר".
סער ותקווה חדשה יכולים לדעתך להציב אלטרנטיבה לנתניהו?
"אני לא בטוח. גדעון סער וחלק ממי שהצטרפו אליו הרבה יותר קיצוניים בכל מה שקשור לפתרונות עם הפלסטינים ולסוגיית שתי מדינות לשני עמים, הם הרבה יותר ימניים מביבי ומבנט גם יחד, ואם זה יהיה המוטיב המוביל במצע שלהם, שאגב עדיין לא פורסם, אז מצבנו יהיה גרוע. אני מקווה שסער ימתן את העמדות שלו, ואם יצליח להצטרף לממשלה, הוא יטפל בבעיות החברתיות הבוערות".
וחולדאי?
"הוא איש מצוין, שליח ציבור לאורך תקופה ארוכה, שמנהל את תל אביב בצורה טובה מאוד ויש לו כישורים לנהל מערכת הרבה יותר רחבה ומורכבת כמו מדינה".
גם ליאיר לפיד יש הכישורים הללו?
"אני מאוד מעריך את לפיד. הוא אדם ישר והגון, שקיים את כל ההבטחות שנתן לבוחר גם אם הן גבו ממנו מחיר יקר. הוא מציג עמדות ערכיות שקל לי מאוד להתחבר אליהן. הוא המפלגה השלישית בגודלה שזה יפה מאוד, אבל הייתי מצפה שיגדל כתוצאה מהתרסקות מפלגת כחול לבן".
אתה עצמך היית חבר במפלגת העבודה, אפילו ניסית לרוץ לתפקיד היו"ר. למה לא הצטרפת למפלגת העבודה?
"עזבתי מזמן את מפלגת העבודה, ואני לא חבר בה. אני חושב שהרבה יותר קשה לשקם הריסות של מבנה שקרס מאשר לבנות מבנה חדש".
מה דעתך על החבירה של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלה תמורת כיסא שר בניגוד מוחלט להתחייבות שלא יעשו זאת?
"אני לא מתחבר לאנשים האלה. מעטים בהיסטוריה של מדינת ישראל התפטרו ולא התפוטרו מהכנסת. זה מקום שנחשב נוח מאוד, יש מעמד, רכב, שלושה עוזרים, לשכה, ועדיין אני מצפה שכל מי שהתחייב לציבור לפני הבחירות, יקיים את הבטחתו גם אחרי הבחירות. גם אני קמתי והתפטרתי מהכנסת כשראיתי שמפלגת העבודה לא מקיימת את ההתחייבויות שלה".
אחרי הבחירות השלישיות אתה עצמך הקמת עמותה שקראה לממשלת אחדות.
"נכון, כי אחרי שלוש מערכות בחירות מצאנו את עצמנו באותם תנאים כשהמדינה בינתיים הולכת ומידרדרת. כדי למנוע ריצה בפעם הרביעית קראתי לנתניהו ולגנץ לחבור לאחדות למרות חילוקי הדעות. עשיתי את זה מטעמים פרקטיים, ולצערי הרב שגיתי. כי מה שיצא מזה היה הרבה יותר גרוע מבחירות רביעיות".
אז מה ישתנה מחר?
"אני מעריך שניתן יהיה למנוע את הבחירות החמישיות, כי הפעם מפלגות לא מעטות מגדירות את יחסן למקרה שבו יהיה צריך להחליט אם מצטרפים לראש ממשלה שנאשם בפלילים. אני חושב שהשאלה הזו תשנה את תמונת המצב".
יתום מתגורר בכוכב יאיר, נשוי ואב לחמישה, ועד להקמת המפלגה היה איש עסקים בסקטור הפרטי. לפני כן טיפח קריירה מפוארת כמעט בכל זרועות הביטחון. בצבא שירת בסיירת מטכ"ל וכסגנו של אהוד ברק כמפקד היחידה השתתף בפעולת ההשתלטות על מטוס סבנה. ב־87' קיבל דרגת אלוף ובין השנים 93' עד 96' כיהן כמזכירם הצבאי של ראשי הממשלה יצחק רבין ושמעון פרס. "רבין היה מר ביטחון והדוגמה האולטימטיבית למנהיג", הוא נזכר היום. "מאוד הערכתי אותו. היו בו תכונות חיוביות של קור רוח, שכל ישר והיכולת להחליט במצבי משבר מאוד קשים. הוא נסך ביטחון על כל המערכות הביטחוניות, במוסד, בשב"כ ובצה"ל, ובניגוד לראשי ממשלה אחרים אני לא זוכר אפילו סכסוך אחד בינו לבין הרמטכ"ל".
אילו הבדלים מצאת בינו לבין פרס?
"רבין היה פרגמטי, מעשי, ופרס היה החולם. תמיד הגיע עם חזון והצעות לטווח רחוק, דברים שבתחילה נראו בלתי ישימים לחלוטין ועם הזמן התגשמו. אני זוכר פגישה בין רבין למלך חוסיין עוד לפני החתימה על הסכם השלום. רבין והמלך חוסיין ישבו כל הלילה ודנו בפתרון סוגיות נקודתיות לאורך הגבול בין ישראל לירדן, כמו שני אנשי צבא הסתכלו על תצלומי אוויר, על מפות, דיברו באופן תכליתי, ואילו פרס והנסיך חסן, שדמה לו מאוד ביכולות להפליג אל מחוזות הדמיון, ישבו ודיברו על העתיד ותיארו כל אחד מנקודת מבטו את החזון ותמונות המחר. היה מרתק לראות את שני הניגודים האלה".
ב־96' החל יתום לכהן כראש המוסד תחת ראש הממשלה נתניהו והיה הראשון ששמו הותר לפרסום. במהלך כהונתו אירע ניסיון ההתנקשות הכושל בח'אלד משעל על אדמת ירדן. "כשהכל התנהל כשורה, זכיתי לגיבוי מנתניהו", הוא נזכר במרירות, "אבל כשרק הייתה תקלה, מיד היה מאמץ לזרוק עליי הכל ולהתרחק אפילו מרמז שחלה אחריות גם על ראש הממשלה".
איך מתרחשת תקלה קולוסאלית כזו במשמרת שלך?
"ב־97' בעקבות שני פיגועי טרור קשים מאוד בירושלים, נתניהו קרא לראשי המוסד, השב"כ, צה"ל ואמ"ן ודרש פעולות תגמול. היה ברור שההנחיות לפיגועים יצאו מירדן ושהספונסר היה ח'אלד משעל, אבל אני לא חשבתי שנכון לפעול על אדמת ירדן והצעתי לפגוע בבכיר חמאס במדינה שנמצאת אלפי קילומטרים משם. קיבלתי את אישורו של ראש הממשלה, הלוחמים כבר יצאו לשטח במטרה לאסוף מודיעין, ופתאום אני מקבל טלפון מהמזכיר הצבאי דאז, זאב לבנה, שמודיע לי שראש הממשלה שינה את היעד ומבקש שננסה להתנקש בחיי אחד מארבעת הבכירים במפקדת חמאס בירדן. השתוללתי מזעם. לא הבנתי איך בכלל מקיימים דיון כזה בלי שאני נוכח בו".
ולמרות זאת, המבצע יצא לדרך אבל נכשל בין השאר גם כתוצאה מהפרת אחד התנאים שהגדיר ללוחמים. "התנאי המרכזי היה שניתן לפגוע בח'אלד משעל רק כשהוא יוצא לבד מהרכב והולך ברגל לגרם המדרגות שמוביל למשרדו", הוא מספר. "בפועל, הלוחמים ניסו לבצע את החיסול כאשר שני ילדיו של משעל והנהג שלו הולכים לידו". ועדיין, עשרה ימים לאחר מכן, שבו כל הלוחמים ארצה. "הובלתי מאמץ משותף, לא ישנתי יום ולא לילה והצלחנו להחזיר את הלוחמים בריאים ושלמים לישראל בעזרת אפרים הלוי, שהיה אז שגריר באיחוד האירופי והוחזר לטפל במשבר בשל יחסיו המיוחדים עם מלך ירדן, והודות לתרומתו של אריק שרון, שאיים על הירדנים שאם לא ישחררו את אנשינו, ישראל תפסיק להעביר להם מים".
יתום התפטר מראשות המוסד ושנתיים לאחר מכן החל לכהן כראש המטה המדיני־ביטחוני של אהוד ברק. "אני מכיר את ברק מאז שהגעתי לסיירת מטכ"ל כטירון", הוא אומר. "קיבלתי ממנו את העונש הראשון שלי ביחידה. בדיוק חזרנו משבוע ניווטים ולא מצאתי נקודת ציון אחת, אז השאירו אותי לשבת וברק שהיה אז המפקד התורן הוציא אותי לניווט באזור המחנה. היה יום גשום, בוססתי בבוץ עד הכתפיים אבל מצאתי את כל נקודות הציון בניווט".
מה למדת עליו?
"ברק הוא אחד האנשים החכמים שאני מכיר, מאוד קר רוח, בעיקר במצבי לחימה, בעל דוגמה אישית בשדה הקרב ואולי היחיד שהחיילים והקצינים בסיירת מטכ"ל אמרו עליו שהוא יהיה גם רמטכ"ל וגם ראש ממשלה. הבעיה העיקרית שלו היא שהוא מפחיד אנשים כי הוא נותן להם להרגיש שהוא יותר חכם מהם. הוא לא עושה את זה בכוונה, אבל בגלל שיש לו ביטחון עצמי גבוה, משום מה אנשים מרגישים נחותים במחיצתו".
ב־2003 התמודד יתום לכנסת, נבחר מטעם מפלגת העבודה וכיהן בכנסת כחבר בוועדת החוץ והביטחון, העבודה, הרווחה והבריאות. ב־2007 התמודד על ראשות מפלגת העבודה אך בסיבוב האחרון חזר בו ותמך בברק. ב־2008 התפטר מהכנסת. 12 שנה עשה לביתו וניהל עם ילדיו חברה לפרויקטים בתחום הביטחון. עד ששב אל הזירה הפוליטית כראש מפלגת ותיקי ישראל.
נציגים נוספים שחברו למפלגתו הם פרופ' אסא כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל, פרופ' רבקה לזובסקי, העיתונאית פאר־לי שחר והשחקן נתן דטנר. "כשר הוא סמל האתיקה והערכים הטובים", מעיד עליו יתום. "והוא גם מומחה גדול לתורת המוסר. אני מוכרח לומר שכאשר הרמתי לו טלפון בפעם הראשונה והצעתי לו להצטרף אלינו, הייתי בטוח שהוא יגיד, מה פתאום, אני לכנסת לא רץ. כל כך הופתעתי כשהוא אמר לי, דני, אני איתך".
ננסי ברנדס לא ברשימה?
"זו הייתה הדלפה שקרית ומרושעת. ננסי חבר שלי, אבל הוא מעולם לא היה מועמד לרשימה לכנסת".
עם יד על הלב, למה לך פוליטיקה עכשיו?
"אלמלא הצורך הדחוף לא הייתי חוזר לפוליטיקה. אני עוזב את אזור הנוחות שלי. חם שם, נעים שם, משתלם שם. הייתי ממשיך לעשות חיים ולהתפרנס בכבוד רב, אבל החלטתי לעזוב הכל כדי לעשות משהו למען החברה והאזרחים הוותיקים. אני לא עושה שום דבר על מנת לקבל פרס. התנדבתי לדבר שהוא לא קל".
"רק הקמפיין הוא תהליך הרבה יותר קשה מכמה וכמה דברים שעברתי בחיי. אני עובד קשה מהבוקר עד הערב, יש לזה מחיר, אבל אני שם כי מישהו צריך לעשות את זה. זו חובתי ואני חושב שעוד רבים וטובים צריכים להצטרף אליי. אם הייתה יותר היענות של השדרה האנושית האיכותית במדינה, היינו רואים היום בכנסת פחות עסקנים ויותר אנשי מעשה. יש בכנסת אנשים טובים, אבל יש שם גם אנשים גרועים. אני זוכר אותם מימיי במפלגת העבודה כשרציתי להעביר חוקים ונאלצתי להסתובב במשכן ולשכנע את חברות וחברי הכנסת מהאופוזיציה והקואליציה לתמוך בחוק כדי להשיג רוב. לא אחד ולא שניים אמרו לי, גם לי יש חוק, אם תתמוך בהצעת החוק שלי אני אתמוך בהצעת החוק שלך. זו עסקנות לשמה".
למשל?
"כשרציתי להעביר חוק לזכויות חיילים משוחררים, חברי כנסת ביקשו בתמורה שאתמוך בהעברת תקציבים לישיבות. אמרתי אל תתמכו בשלי ואני לא אתמוך בשלכם. אני לא נגד הישיבות אבל יש סדרי עדיפויות".
למה שהפעם זה יהיה שונה?
"אני לא חושב שזה יהיה שונה. להפך. הדמויות שמאיישות היום את הכנסת הן אפילו פחות מוצלחות משהיו בזמני וגם אז לא שבעתי נחת מחלק מהן. אבל לקחתי על עצמי משימה וכדי להצליח בה צריך להיות בכנסת ואולי אפילו בממשלה, גם אם המשמעות היא שאשלם מחיר אישי".
היית יכול להגיד, אני את שלי עשיתי, עכשיו תור האחרים.
"אני לא רואה שיש מספיק אחרים שמוכנים לקחת על עצמם את המשימה. יש לי אישה, חמישה ילדים ושבעה נכדים ואני חייב להם וחושב שכל דור חייב להעביר לדור הבא אחריו מדינה יותר טובה. עד עכשיו אני לא רואה שזה קורה, ולכן אני מתייצב".
עד היום עסקת בתחום המדיני־ביטחוני. גמלאים זה שינוי מאוד דרמטי.
"תחום הביטחון מאוד מושך אותי, אבל הפעם לא אעסוק בו. אם יזמנו אותי לוועדת החוץ והביטחון ובאותו יום ובאותה שעה יתקיים דיון של ועדת הרווחה, אלך לוועדת הרווחה, כי בניגוד למה שעשיתי עד היום, זו המטרה ששמתי לעצמי. אין לי שום חיידק ביטחוני או פוליטי. אני לא רוצה להיות ראש ממשלה ולא מבקש את משרד החוץ או הביטחון. אני אומר מראש, חברים יקרים, אני משאיר לכם את המשרדים החשובים האלה. תעשו איתם מה שאתם רוצים רק תנו לי לטפל באוכלוסייה הוותיקה".
אם תיבחר, מה הדבר הראשון שתעשה?
"בואי נאמר כך, אני לא מתכוון להתרגש. יודעת מה? אזמין את אשתי, ילדיי ונכדיי לארוחה טובה. וגם זה רק בתנאי שלא יהיה פה סגר".