הוועדה המיוחדת לענייני החברה הערבית, בראשות חבר הכנסת מנסור עבאס, התכנסה היום (חמישי) לישיבה כשמוקד עיסוקה הוא גל המעצרים בחברה הערבית.
ראש מחלקת סיכול פשיעה באגף הסי"ף במשטרה, ניצב משנה יגאל עזרא, העריך: "יש עד שמונת אלפים או עשרת אלפים כלי נשק, זאת ההערכה". כמו כן, על פי גורמי המשטרה, ישנם 495 עצורים והוגשו עד כה 165 כתבי אישום. לדברי נצ"מ עזרא, 183 יהודים נעצרו לעומת כ-1,700 ערבים שנעצרו.
בפתח הישיבה, אמר יו"ר הוועדה, מנסור עבאס: "לנוכח האירועים שהיו בחודש האחרון, בהם רבבות ערבים יצאו נגד ההתגרות בשימוש בכוח בתוך מסגד אל-אקצא ונגד הכוונה לפנות משפחות בשיח' ג'ראח, העמדה ברורה – אנחנו בעד מחאות לגיטימיות ודוחים כל מעשה שהוא פגיעה ברכוש פרטי".
"כדי לטפל בהשלכות האירועים אנחנו רוצים לברר עם רשויות אכיפת החוק מה תמונת המצב היום ומה מדיניות האכיפה והטיפול בהשלכות האירועים, ואיך נוכל לקדם גישה של שמירה על החוק מצד אחד ולתת לאזרחים כולם, יהודים וערבים, להביע מחאה מצד שני ולשמור על מרקם יחסים בין יהודים וערבים", הוסיף.
חברת הכנסת איבתיסאם מרעאנה התייחסה להקמת מחלקת גיוס למוסלמים במשטרה, ואמרה: "לא צריך לעשות הפרד ומשול, אנחנו חברה ישראלית". נצ"מ השיב לה: "עד לפני חמש שנים מוסלמים לא התגייסו למשטרה. זה חלק מהדו קיום, להביא את החברה שלהם לתוך הממשלה, לראייה, המספרים עלו".
יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, התייחס ללינצ'ים שביצעו ערבים ביהודים, ושאל בנוגע לחקירות המנוהלות בנושא: "בגין אילו עבירות אתם מגישים כתבי אישום? האם המדיניות היא שווה במובן הזה כלפי יהודים וערבים?". נצ"מ עזרא אמר: "אנו ממשיכים לפעול נגד כלי הנשק הבלתי חוקיים. במרבית האירועים, אם לא בכולם יש עצורים, אנחנו לא שמים את התיקים בצד, גם אם אין עצורים, נפעיל מודיעין. אין הבדל בין יהודי לערבי, כל עבירה עם מניע לאומני תטופל בהתאם".
עורכת הדין גלית שהם, ראש צוות מעצרים במחוז ירושלים, העבירה נתונים באשר להתפרעויות בירושלים, שהחלו כבר באמצע אפריל. לטענתה, מאז מבצע "שומר החומות" הוקם פורום על מנת להטוות מדיניות אחידה למעצרים. היא ציינה כי מתוך 263 כתבי אישום שהוגשו, 30 נאשמים הם יהודים, 15 כתבי אישום הוגשו בגין מניע גזעני, תשעה כתבי אישום הוגשו בעניין עבירות של מעשי טרור. לדבריה, רוב העבירות הן נגד הסדר הציבורי, תקיפות שוטרים בנסיבות מחמירות ויידוי אבנים.
חברת הכנסת לשעבר, אימאן ח'טיב-יאסין, אמרה: "אין שום פרופורציה בין מה שקרא בתוך המחאות, שזו זכות בסיסית לכל אזרח, לבין גל המעצרים שבתוך החברה הערבית, לא מבחינה מספרית ולא מבחינת הדרך או השיטה. אי אפשר לקרוא לזה ככה, זה לא מובנה ולא מקצועי. אם במדינה הזו מבקשים דור אחר מהחברה הערבית, שחי בשלום ובשלווה, תפסיקו לדבר על דו קיום. אם אתם רוצים לעבוד באמת, תקראו לזה קיום משותף. תתייחסו אליהם בשיטה שיקומית ואל לנו לשכוח מאיפה הצעירים האלו מגיעים, מאילו בתים ומשפחות, גם מבחינת עוני, הדרה, אבטלה".
פעיל זכויות האדם, ג'עפר פרח, טען לגזענות המשטרה באשר ליחסם כלפי האוכלוסיה הערבית, ואמר: "תתביישו לכם שיש כאלפיים עצורים. יש 81 קטינים במעצרים, מתוך 263 כתבי אישום שהוגשו נגד אנשים". ח"כ רוטמן: "אתה אויב ישראל, תומך חמאס".
חבר הכנסת עמיחי שיקלי, אמר: "שמענו לא מעט דוברים מהחברה הערבית, ובאופן כולל יש פה היתממות". הוא גינה את הלינץ' בבת ים ואמר: "אני לא שומע טון דומה כלפי מעשים איומים של ערבים ביהודים. יש פה שורה של מנהיגים שמתעלמת מהתנהגות רעה מאוד, זה חוסר אחריות והתקרבנות".
ח"כ רוטמן טען כי הדוברים השונים שעלו לדבר בוועדה, נקטו עמדו פוליטית. "אם כל אדם שעולה כן טורח להדגיש את הדעה הפוליטית שלו ונותן נאום פוליטי על כך שהמחאות לגיטימיות - אז בואו נפריד עובדות מדעות". עבאס: "אלו הם אזרחי המדינה ויש להם זכות להביע את דבריהם".
רינת בלוך תושבת לוד, סיפרה: "מפגינים יצאו מהמסגד עם קריאות 'מוות ליהודים' והתחילו לשרוף רכבים ספציפית של יהודים, הורידו דגלי ישראל. נשארנו מפוחדים. אני לא יודעת מי החצוף שמעז לקרוא לזה לגיטימי. אני שומעת זה ניסיון לתת לדבר הזה לגיטימציה, יש פה אנשים שמנסים להרוג אותנו. שאותם אנשים ישאלו את עצמם, למה הילדים שלהם מפחדים מהמשטרה?". אימאן הטיחה בה: "הורגים אותנו".
חברת הכנסת אורית סטרוק פנתה לעבאס ואמרה: "אומרת לך אישה בלוד, 'אני מפחדת שיהרגו אותי', ואתה אומר לה 'כל הכבוד לך', זו תשובה?". חה"כ רוטמן דרש מעבאס: "תן תמונה עובדתית ומאוזנת".
עבאס: "יש שתי דרכים לטיפול - או להתנגש בציבור, או לבנות מערכת של אמון ולתת הזדמנות לאנשים לעשות חשבון נפש ואז שנוכל כולנו לצאת ברווח. נעצרו מפה ומשם וברור שאזרחים רבים לקחו את החוק לידיים, איך אפשר לצאת מהמעגל הזה?". נצ"מ עזרא השיב: "אמון הציבור במשטרה, הן הערבי והן היהודי, עלה. החזרת האמון היא בשני מישורים - המשטרה תממש את אחריותה על ידי מימוש החוק. ההפגנות שאנחנו מזהים שאמורות להיות מסיתות - לא נאפשר אותן".
בסיום הדיון, קרא יו"ר הוועדה עבאס: "אנו דורשים שרשויות אכיפת החוק יעזרו לאכוף את החוק ואך גם שיתנו הזדמנות לתת גישה משקמת ומכילה". בן גביר: "מה יש להכיל? זורקים בקבוקי תבערה ואתה דורש להכיל?", חה"כ סטרוק: "בושה וחרפה".
לקראת הדיון, פנה אמש חבר הכנסת אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם ונציג סיעת הציונות הדתית בוועדה, ליו"ר הוועדה, בדרישה שיזמן לדיון את ראשי הערים המעורבות. הדרישה מגיעה על רקע כך, שאתמול ביטל עבאס דיון שנקבע בוועדה, לאור ביקורת הציבור הערבי על כך שזימן לדיון את ראש עיירית לוד יאיר רביבו.
במכתב של מעוז נכתב: "לאור אירועי הטרור והפרעות שמתרחשים בימים אלו ברחבי הארץ, ולאחר שנקבעה על ידך ישיבה מיוחדת שאמורה לדון בנושא המעצרים בחברה הערבית, כחבר בוועדה אני חושב כי על מנת שיתקיים דיון פורה והכרת המצב בשטח לאשורו, מן הראוי להזמין את ראשי הרשויות בערים המעורבות שחוו פרעות: לוד, רמלה, עכו ותל אביב יפו".
לישיבה הוזמנו נציגי המשרד לביטחון פנים, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, נציגי משרדי ממשלה נוספים, נציגי מרכז השלטון המקומי, ועד ראשי הרשויות הערביות, ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי וארגוני חברה אזרחית.