קבוצה של 26 חברי כנסת, ובראשם חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית), הניחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המחייבת עובדי ציבור להתייצב בפני ועדות הכנסת ומאפשרת לראשונה להוציא צו הבאה ואף להטיל קנס על מי שיתחמק מחובה זאת.
בדברי הסבר להצעת החוק נכתב כי כיום קובע תקנון הכנסת הוראות על התייצבות בפני הוועדה ומסירת המידע הנדרש לה, אולם חוקי היסוד, חוק הכנסת ותקנון הכנסת, אינם קובעים במישרין כל סנקציה על אי-התייצבותו של משרת הציבור בפני הוועדות, באופן אשר מקשות על ביצוע תפקידיהן ופוגעות במעמדה ובכבודה של הכנסת.
מטרת הצעת החוק היא מילוי החלל במצב החוקי הקיים. הצעת החוק מצהירה בתחילה על חובתו של כל עובד ציבור להתייצב לדיונים של ועדות הכנסת, אם זומן כדין, ולספק לוועדה מידע, מסמכים ודוחות בתחום סמכותו. הסדר זה זהה להסדר הקיים כיום בסעיף 123 לתקנון הכנסת, אולם אי-היענות לזימון מן המניין של עובד ציבור אינה גוררת עמה כיום כל סנקציה.
ואולם, לפי ההצעה, ועדה רשאית לדרוש התייצבות מיוחדת של עובד הציבור, על ידי זימונו בהחלטה שניתנה ברוב חבריה. התעלמות מהדרישה ואי תייצבותו של עובד הציבור תגרור עמה עיצום כספי בגובה רבע ממשכורת חודשית אחת של עובד הציבור, ותהווה עבירת משמעת.
בנוסף על מנת שפיקוח הכנסת על עבודת הממשלה יהא יעיל, על עובד הציבור לענות כמיטב יכולתו לשאלות המופנות אליו מחברי הוועדה. לא עשה כן, ולא קיבל אישור מכך מיושב ראש הוועדה, הצעת החוק קובעת כי יושב ראש הוועדה רשאי להטיל עליו עיצום כספי.
כן מוצע כי יושב ראש הכנסת – בהיותו הגורם שאמון על כבוד הכנסת – יהא רשאי, לבקשת עובד ציבור שהוטל עליו עיצום כספי, לעיין מחדש בהחלטת יושב ראש הוועדה על הטלת העיצום הכספי ולהורות על ביטולה או על הפחתת סכום העיצום הכספי, בנסיבות המצדיקות התערבות.
עילות אפשריות המתאימות להתערבותו של יושב ראש הכנסת עשויות להיות התייצבותו של עובד הציבור בדיון העוקב בוועדה של הכנסת, המלצה מטעם הוועדה, טעמים אישיים לאי-התייצבותו, הגבלת הגעתו על ידי הממונה עליו ועוד.
לשם פיקוח ציבורי אחר יישום סנקציה זו, תפרסם הכנסת בתום כל מושב הודעה על העיצומים הכספיים שהוטלו לפי חוק זה. הצעת חוק זו נוסחה בסיוע התנועה למען איכות השלטון בישראל והתנועה למשילות ודמוקרטיה. על הצעת החוק חתמו חברי כנסת מסיעות הציונות הדתית, הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה ויש עתיד.
ח"כ רוטמן אמר ל"מעריב" כי הרעיון היה לייצר קונצנזוס בין ימין לשמאל וקואליציה-אופוזיציה סביב הצעת החוק וכי בעת הכנתה חתמו על ההצעה גם ח"כים שהפכו בנתיים לשרים כמו זאב אלקין ומתן כהנא.
בתוך כך, יעקב קוינט מנהל מקרקעי ישראל, לא הגיע לדיון ועדת הכספים לעניין הזינוק במחירי הדיור בישראל. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, תקף: "את הדיון הקודם דחינו על מנת שיוכל להשתתף, זה זלזול בחברי הכנסת, בכנסת ויותר מכך בציבור".
עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון אמר: "הצעת החוק הזו הונחה על שולחן הכנסת לפני קרוב לחצי עשור, כאשר כבר אז זיהינו את החלשותה של הכנסת אל מול הממשלה. לצערנו הרב בשנים שחלפו מאז המצב לא השתפר, כאשר נציגי משרדים, רשויות וגופים בטחוניים מצפצפים פעם אחר פעם על וועדות הכנסת ובוחרים להתעלם מזימונים לישיבות. אנו מקווים כי רוח הדברים בהצעת החוק תיושם, וכי יהיה זה צעד ראשון בהשבת הכח לריבון - היא הכנסת אשר נדרסה בעשור האחרון בידי ממשלה חסרת אחריות".
מהתנועה למשילות ודמוקרטיה נמסר: "חיזוק סמכויות הפיקוח של הכנסת על הממשלה הוא תנאי חיוני לכל מדינה דמוקרטית, ובפרט במציאות הפוליטית הישראלית. הצעת החוק, שנוסחה בשיתוף פעולה בין ארגונים מכל קצוות קשת הדעות, נותנת מענה לבעיה החמורה של היעדר פיקוח מספיק. אנו תקווה כי כפי שארגוני החברה האזרחית ידעו לשתף פעולה לצורך ניסוח הצעת החוק החשובה הזו, כך ידעו גם הקואליציה והאופוזיציה לשתף פעולה לצורך קידום האינטרס המשותף של חיזוק מעמד הכנסת וסמכויות הפיקוח שלה".