ראש הממשלה נפתלי בנט התייחס היום (ראשון) לתקיפה של הספינה בבעלות ישראלית במפרץ עומאן ואמר כי "בימים האחרונים העולם קיבל עוד תזכורת לתוקפנות האיראנית, הפעם בלב ים. האיראנים, שתקפו בכלי טיס בלתי מאויישים את הספינה Mercer Street, כיוונו לפגוע במטרה ישראלית. במקום זה, המעשה הפיראטי שלהם הביא למותם של אזרח בריטי ואזרח רומני. אני שולח מכאן לבריטניה ולרומניה את השתתפותנו בצערן, וכמובן למשפחות הנפגעים".
בהמשך, התייחס בנט להכחשה של דובר משרד החוץ האיראני, סעיד חטיב זאדה על מעורבות מדינתו באירוע ואמר "שמעתי עכשיו שאיראן, באופן פחדני, מנסה להתחמק מאחריותה על האירוע, הם מתכחשים לזה. אז אני קובע כאן באופן מוחלט: איראן היא זו שביצעה את התקיפה נגד הספינה. ההתנהלות הביריונית של איראן מסוכנת לא רק לישראל, אלא פוגעת באינטרסים גלובליים, בחופש השיט ובסחר הבינלאומי".
"הראיות המודיעיניות לכך קיימות ואנו מצפים שהמערכת הבינלאומית תבהיר למשטר האיראני שהם עשו טעות קשה. אנחנו, בכל מקרה, יודעים להעביר את המסר לאיראן בדרכים שלנו", הוסיף.
החקלאים: "אנחנו לא אשמים ביוקר המחיה, הרשתות הגדולות הן שמרימות את המחירים"
תקציב המדינה לשנים 2021 ו־2022 צפוי להגיע היום לדיון בממשלה, ובמשרד האוצר בראשות השר אביגדור ליברמן אופטימיים - אף כי ברור שצפויים להם קרבות קשים עד לאישורו, החיוני מאוד להמשך כהונתה.
אחד הקרבות הקשים כבר מתנהל: לקראת הדיון על הרפורמה בחקלאות ייצאו היום אלפי חקלאים בשיירה של כלי רכב וטרקטורים להפגין מול בניין הממשלה בירושלים.
החקלאים מוחים על מה שהם מכנים "הרפורמה ההרסנית", ששרי האוצר והחקלאות מנסים לקדם במסגרת חוק ההסדרים ולא בהסכם מולם. ראשי ההנהגה החקלאית - שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, דובי אמיתי, יו"ר המגזר העסקי והתאחדות האיכרים, עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ואבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל - מנהלים מו"מ אינטנסיבי עם האוצר והחקלאות, אך נכון לאמש, ללא הסכמות.
"נגיע בשיירה גדולה של כלי רכב ואוטובוסים", אומר וילן. "החקלאים לא אשמים ביוקר המחיה. הרשתות הגדולות הן שמרימות את המחירים. לא ניתן לפגוע במגדלי הביצים, רובם בגבול הצפון מול חיזבאללה, שזו פרנסתם היחידה. אנחנו מוכנים להידברות ולרפורמה אמיתית, שתשמור על החקלאים והצרכנים, ולא להצעות פופוליסטיות, שלא נבדקו כלל".
מנהיגי החקלאים אומרים: “אנחנו בעד תחרות. תוצרת הארץ היא מהטעימות והאיכותיות בעולם. עם זאת, אנחנו דורשים תנאי פתיחה שווים והסכם משותף הוגן ולא הנחתה בחוק ההסדרים. אנחנו בשבר ערכי. כשראשי המדינה יתעוררו, יהיה כבר מאוחר מדי. חקלאות והתיישבות לא יהיו פה".
שר החקלאות עודד פורר אמר לקראת הדיון שייערך היום: "כפי שהבטחתי, לא נאפשר מצב שבמדינת ישראל ילדים לא יוכלו לאכול פירות וירקות, ולא תהיה משפחה שתתלבט אם לקנות ענבים לשבת בקיץ בגלל המחיר. השינוי קרוב מתמיד. נוכל לאכול יותר פירות, ובפחות כסף".
עוגת התקציב הכולל לשנת 2022 עומדת על 560 מיליארד שקל, שבתוכם גירעון בשיעור של 6.8% בסוף השנה הנוכחית ו־3.9% בסוף השנה הבאה, והחזר חובות בסך 100 מיליארד שקל.
משרד החינוך יקבל 66.5 מיליארד שקל, הביטחון 58 מיליארד שקל, הבריאות 43 מיליארד שקל, התחבורה 37.1 מיליארד שקל וביטחון הפנים 20 מיליארד שקל.
משרד הבריאות יקבל כאמור 43 מיליארד שקל, אולם שר הבריאות ניצן הורוביץ כבר הודיע כי לא יתמוך במתכונת הנוכחית של התקציב. גם שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה מאיימת לא לתמוך בו, אם לא יהיו שינויים בתקציב המיועד למשרדה.
אם יאושר בנובמבר, כפי שמתכננים במשרד האוצר, התקציב לשנת 2021 הופך לפחות רלוונטי, ועיקר העניין יתרכז סביב תקציבי משרדי הממשלה לשנת 2022.