ועדת החוקה של הכנסת אישרה היום (שני) את תקנות התו הירוק ואת העדכון לרשימת המדינות האדומות והגבלת היציאה מישראל. לפי התקנות שאושרו, החל מהלילה בחצות נוסף איסור יציאה לבולגריה, אך הותרה היציאה לחלק מהמדינות שנאסרה הנסיעה אליהן בעבר, בהן ארגנטינה, דרום-אפריקה, רוסיה, בלרוס, אוזבקיסטן, קירגיסטן, בריטניה וקפריסין.
במהלך הדיון, הזהיר נציג משרד הבריאות מפני זן דרום אמריקאי של הנגיף אשר החיסון עשוי להיות פחות יעיל כנגדו וצפוי לדחוף את ישראל לסגר, אם יגיע לארץ.
לדברי אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות, כבר כשבוע יש למעלה מ-6,000 מאומתים מדי יום, ופי-200 במספר החולים הקשים. לדבריה, בישראל כיום יש שבעה זנים שונים, מסוכנים, חוץ מזן הדלתא, וכל הזנים הללו נכנסו לארץ מחו"ל. המדינות שנאסרה הנסיעה אליהן נבחו בקפדנות ובזהירות – ואלו רק המדינות שהסיכון בהן הוא גדול במיוחד.
גנס אמרה: "נרשמת עליה מהירה וחדה בתחלואה ברוב מדינות העולם. כמחצית מהתחלואה שנכנסה לארץ – הן ממדינות שמהן אין חובת בידוד. המודל הקודם כבר לא אפקטיבי, וזמן התגובה היה יחסית ארוך – כשבועיים, והגבנו באיחור לאחר שהתחלואה כבר הייתה בארץ, יש לשנות התפיסה – ויש להרחיב משמעותית את חובת הבידוד, אך לצמצם את המדינות האסורות לנסיעה. המטרה לצמצם את היקף התחלואה, ואנו יודעים על מספר זנים מסוכנים שהחלו להתפתח במספר מדינות בעולם".
ד"ר אשר שלמון, מנהל המחלקה ליחסים בינלאומיים, הזהיר מפני זן מסוכן של וריאנט מדרום אמריקה שזוהה בארה"ב, "הדוחף בימים אלו את זן הדלתא, ואם הוא יגיע לישראל – נגיע לסגר שאנו מבקשים כל-כך להימנע ממנו". הוא הסביר כי "יש לכאורה יעילות פחותה של החיסונים לאותו וריאנט. אם וריאנט כזה יכנס לישראל הזן החדש עלול להיות חמור מקודמו. יותר אלים ויותר מדבק".
לדבריו, ככל שהעולם יותר יתחסן יהיו פחות זנים, והמשחק בזמן, ודחיית חדירת הזנים לארץ, הן בהחלט כדי לאפשר ליותר אנשים להתחסן. לא כל מה שהכרנו בגל הראשון, השני והשלישי מתרחש גם עכשיו, והמחלה הזו מחייבת אותנו להתמודד כל הזמן. הוא הוסיף: "לשמחתנו טרם נמצא וריאנט בלתי עמיד לחלוטין. אנו מצרפים הרבה וריאנטים ופה ושם מזהים וריאנטים חדשים. ברגע שנכנס אדם והולך לבידוד עם הווריאנט הדרום האמריקאי קטעתי את השרשרת. הבעיה תהיה אם אדם לא שמר על הכללים והסתובב והדביק".
מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ גינזבורג הדגיש את החובה לאכוף את חובת-הבידוד של המגיעים ממדינות מסוכנות. הוא קרא למנוע מכאלו, את הכניסה לתחבורה הציבורית מנתב"ג, ברכבת או באוטובוס. גינזבורג קרא להימנע מהצורך באישור נוטריוני למסמכים המוגשים לוועדת-החריגים להיתר יציאה למדינות האסורות, אלא להאמין לאזרחים – ואם יתברר שהם שיקרו להעניש בחומרה. אמנון שמואלי, נציג רשות האוכלוסין השיב כי אישור עו"ד נדרש כדי לאמת את המסמכים ולהבטיח את מהימנותם. עירית ויסבלו מהיעוץ המשפטי של רשות האוכלוסין, הוסיפה את מעורבותם בהפעלת ועדת חריגים זו.
את הדיון ניהל ח"כ איתן גינזבורג, שהחליף את יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב, שנדבק בשבוע שעבר בקרונה והדביק גם את דוברת הוועדה ואחד מיועציו. בפתח הדיון, עדכן ח"כ גינזבורג כי משרד הבריאות מסר שההנחיות החדשות יכנסו לתוקף ביום ראשון הבא. עוד אמר: "בואו נחכה לישיבת הממשלה ולהחלטה שלה כדי שההנחיות יגיעו קודם כל לשולחננו". כעת דנה הוועדה בתקנות היציאה מישראל.
גם ח"כ ענבר בזק, שהשתתפה דרך הזום, חשפה במהלך הדיון כי היא נדבקה בקורונה וטענה כי הבדיקות לא אמינות. לדבריה, היא עשתה שתי בדיקות ויצאה שלילית אבל חשה בסימפטומים, עשתה בדיקה שלישית ויצאה חיובית. תוך כדי דבריה הודיע דובר הכנסת כי נמצאה חיובית לנגיף.
כאמור, לפי תקנות הגבלת היציאה מישראל שייכנסו לתוקף היום, המדינות הבאות יוסרו מרשימת המדינות בסיכון מרבי, שהיציאה אליהן נאסרה: ארגנטינה, דרום אפריקה, רוסיה, בלרוס, אוזבקיסטן, קירגיסטן, בריטניה וקפריסין. לעומתן, תתווסף לרשימה בולגריה.
לפי תקנות התו הירוק, עד ה-20 באוגוסט, בני 12 ומטה יהיו פטורים מתו ירוק ומחויבים רק בתו שמח באירועים, והחל מה-20, הם יחויבו בבדיקה מהירה במימון ציבורי.
ח"כ אוסמה סעדי מחה על שינוי ההנחיות משבוע לשבוע – בפרט לגבי אירועים מתוכננים מראש כחתונות. "הציבור מבולבל מהתקנות האלה. תו שמח תו ירוק. פתאום חתונות עד 400 בלי התראה מוקדמת. מה הבדל בין 400 ל-600? אם יש הדבקות תאסרו כליל. אנשים דחו חתונה פעם פעמיים. במקום ספטמבר הקדימו לעכשיו. עשו את כל ההכנות פתאום אומרים להם מיום רביעי יש צו חדש. איך אפשר להתארגן? לכן הבלבול הזה די. זה בדיוק אמון הציבור. אי אפשר תוך 24 שעות לשנות הוראות. נסיעה אפשר לדחות, וזה גם קשה. אבל אירועים גדולים? דחילק".
בהמשך, אישרה הוועדה את תקנות ה"הסכמון", היישום המשמש למעקב טכנולוגי אחרי חייבים בבידוד, כך שיפעל רק כלפי החוזרים ממדינות בסיכון מירבי. ח"כ גינזבורג הסביר כי הישומון באה להחליף את איכוני השב"כ. "לצערי, הממשלה לא נקטה צעדים בזמן, למרות שהיו מספר הצעות חוק בכנסת הקודמת. הועדה תפקח על התפתחות הישומון, ונעניק למשרד את הזמן הנדרש בינתיים לפיתוח – ואז נחליט אם ניתן וצריך להמשיך את השימוש בו".
ההסכמון הוא יישומון המשמש, בהסכמה מרצון, לפיקוח אחר השבים מחו"ל הנדרשים לבידוד. לאחר שחוזר ממדינות מסוכנות יביע את הסכמתו לפיקוח טכנולוגי, הוא ישלח את מיקומו בבידוד. ההסכמון פועל על טלפונים חכמים באמצעות שליחת מסרון עם קישור, שבאמצעות לחיצה עליו המבודד משתף את מיקומו.
בטלפונים שאינם חכמים נעשה שימוש בטלפון הקווי, הנייח, במקום הבידוד. המבודד מקבל שיחה קולית שבה נמסר לו מספר טלפון וקוד אישי בן 4 ספרות, ובמקביל עליו להתקשר באמצעות הטלפון הקווי למספר הטלפון שנמסר לו ולהזין את הקוד האישי.
לדברי תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, המשטרה הרחיבה לאחרונה מאד את אכיפת תקנות הקורונה, לצד בניית אמצעים טכנולוגים נוספים לפיקוח ואכיפה טובים ויעילים יותר. הוא סיפר על הצעת חוק שתוגש בימים הקרובים שתרחיב את השימוש ביישומון לא רק למגיעים מחו"ל, אלא גם לחייבי הבידוד בארץ. הוא סיפר על תהליך-למידה של המערכת בימים אלו, באלו שעות מענה חייבי-הבידוד טוב יותר, והמטרה היא להגיע אל כל חייב-בידוד טכנולוגית פעם ביום, ופיזית – פעם ביומיים. להערכתו, בעוד כשבועיים, תשתפר בעשרות אחוזים יעילות הישומון, ובדיוק בנתונים.
עו"ד יאיר מתוק, נציג המשרד לביטחון-הפנים הוסיף כי בתקופה האחרונה הביעו 45% מהשבים מחו"ל את הסכמתם לפיקוח שכזה. חייבי בידוד, דהיינו השבים ממדינות בעלות סיכון-גבוה, הם כ-150 אלף איש, הסכימו להסכמון 21.4%, אך חלקם אינם בעלי פיקוח כזקנים או חייבי-אפוטרופוס, ונותרו 9,706 איש, ולכ-1,800 איש מהם, נדרש ביקור שוטר בביתם כדי לוודא שלא הופר הבידוד.
אורדן טרבסלי, מנכ"ל חברת טכנולגיה-עילית, טען כי הישומון מוגבל ביכולותיו, משתמש בטכנולוגיה ישנה וניתן לעקיפה, ולצמרות פניותיו למשרד לביטחון-הפנים לבדוק חלופות טכנולוגיות – הם לא נענו. נציגי המשרד השיבו כי הישומון עומד בכללים המשפטיים הקיימים, הטענות הללו כבר הועלו ונבדקו, אך נציגי המשרד ייפגשו עם נציגי החברה.