הוועדה לביטחון פנים בראשות חברת הכנסת מירב בן ארי (יש עתיד) התכנסה הבוקר (שני) לראשונה. בפתח הישיבה הוחלט על הקמת ועדת משנה, בה יהיו חברים מאיר יצחק הלוי ורות וסרמן לנדה. כאשר מירב בן ארי תהיה יו"ר הוועדה החסויה.
בפתחה של הוועדה הציג השר לביטחון פנים עמר בר לב את תכנית המשרד. תחילה התייחס לאלימות במגזר הערבי ואמר כי "באירועי מבצע שומר החומות התברר לנו שכאשר מדובר באירועי פשיעה ואלימות ברחוב הערבי, זה לא מתחיל ומסתיים באירועי פשיעה, כי נוצרת חפיפה בין אירועים כאלה לבין אירועים לאומניים שמאיימים לפגוע בקיומה של המדינה".
בר-לב נתן כדוגמה לפשיעה ברחוב הערבי של משפחות פשע, את הירי על ביתו של ניצב ג'מאל חכרוש, ואמר :"אין ספק שיש כאן קריאת תגר פומבית על רשויות החוק של מדינת ישראל ועל המשילות של מדינת ישראל. על זה מוסיפים את מה שקורה עם הבדואים בדרום, ברור לנו שקיים היום איום אמיתי על ביטחון הפנים של מדינת ישראל".
בהמשך התייחס לשירותי הכבאות וההצלה וציין כי "שינויי האקלים טופחים לנו על הפנים. השריפות וגם השיטפונות בחורפים, הולכים ומתגברים, וגם גורמים לשריפות ברחבי הארץ שהולכות ומתגברות, מדינת ישראל צריכה להתכונן לאירועים קשים שבהחלט צפויים להתרחש. כשאני מחבר את כל הדברים האלה, המשרד לביטחון פנים מוצא את עצמו במצב שונה וחשוב יותר מאשר היה בעבר". ח"כ אורית סטרוק שאלה את השר בר-לב אם אמר ברצינות שמזג האוויר גורם לשריפות, והוא השיב שדיבר ברצינות.
לגבי התנהלות השב"ס, אמר השר כי "יש החלטת בגץ שחייבה את המשרד לביטחון פנים ואת השב"ס לכך שכל אסיר צריך מרחב של 4.5 מטר, דבר שחייב ויחייב מהפכה בשירות בתי הסוהר מלבד מהפכות נוספות שצריך לעשות שם".
בהמשך, פנה ח"כ בן גביר לבר לב ואמר: "רק לפני כמה שבועות אמרת 'התאכזבתי שאין ביכולתי להורות על שחרור אסירה ביטחונית להלווית בתה'. יכול להיות שהאמירה הזאת פתחה פתח ומסמלת את כל היחס שלנו למה שנקרא מחבלים רוצחים נאלחים. הם עושים מה שהם רוצים, איפה זה נשמע?".
"איך יתכן שזכריה זביידי לא נמצא בהפרדה? אתם נותנים להם לנהל את בתי הכלא, זה לא התחיל בתקופה שלך אבל זה במשמרת שלך. עם כל הסיסמאות היפות על מדיניות כזו ואחרת, אני רוצה לדעת מה הפקת הלקחים שלכם? איך משנים את המדיניות מול הרוצחים האלה?", הוסיף.
ח"כ אוסמה סעדי (הרשימה המשותפת) פנה לנציבת שב"ס, קטי פרי, והזהיר: "ענישה קולקטיבית על מחדל בריחת האסירים תצית את כל בתי הכלא". בן גביר השיב: "הוא מאיים עליה, תפסיק לאיים". ח"כ עמיחי שיקלי הוסיף: "זאת ההוכחה שאסור להכניס לכנסת נציגי טרור".
בהמשך הדיון, מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, התייחס לפעילות המשטרה: "בשום מקום בעולם שוטר לא עוסק גם בפעילות חבלנית וקורונה ובמקביל בנושא של השיטור הקלאסי שלשמו הוא התגייס. לכן רמת הכישורים של השוטרים היא גבוהה מאוד".
"מבחינת פריסה ארצית: המשטרה פרוסה בשבעה מחוזות, יש 17 מרחבים, 85 תחנות. בתוך כך, למגזר הערבי יש 19 תחנות, 15 בערים המעורבות וסך הכל 34 מתוך 85, כ-40% מכלל התחנות של המשטרה. היד עוד נטויה אבל נחזק את הקיים", ציין. הוא הוסיף כי הוא מקווה להפוך את משמר הגבול למשמר לאומי.
לדבריו, חייבים להבהיר לציבור שאיומי הפנים הם לא פחות חשובים מהאיומים שמחוץ לגבולות, "צריך לתת על זה את הדעת מבחינת השקעת המשאבים לכל גופי הביטחון וההצלה". הוא הסביר כי "הפשיעה בחברה הערבית בדגש על אלימות, אמל"ח, איומי פשיעה וסייבר, היא האיום הגבוה ביותר, לצד עלייה בפשיעה של נוער". שבתאי ציין גם את הפרות הסדר בחברה בעקבות אי שוויון מתרחב וגידול בשסעים.
בנוסף, הציג המפכ"ל את כיווני הפעולה של המשטרה מתחילת 2021, לפי חמישה נושאים. כאשר הראשון מבניהם הוא האזרח תחילה. באמצעות שיפור שירות, הנגשת המשטרה, טרנספורמציה דיגיטלית. הוא ציין כי כל הנושא כבר בטיפול עם הגורמים הרלוונטיים.
היבט נוסף הוא שיטור מותאם באוכלוסייה ייחודית, לפיו המשטרה נתנה מענה בהקמה של חטיבת קהילות שאמורה לתת מענה לאוכלוסיות שונות. נושא נוסף הוא עוצמה אנושית ותדמית המשטרה: "בשביל לזכות באמון צריך להוכיח עשייה", אמר שבתאי.
המפכ"ל התייחס גם לחברה הערבית, וציין כי יש שינוי תפיסה: "אם עד עכשיו זה היה נקודתי, הראייה היום היא תקיפה של הסכסוכים, ייצור שליטה ברמה הארצית על מנת לדעת איך לנצל משאבים בצורה מיטבית, יש שת"פ עם הקהילה".
בתגובה לדבריו אמר בן גביר כי: "מהרגע שבאת לתפקיד - רק רצית לרצות. לא ראיתי דבר כזה. פעם ראשונה מפכ"ל בישראל אומר שהערבים מתפרעים בגלל חוסר שיוויון, 'אתה מבין מה אתה עושה לנו?'".
ח"כ שיקלי הצטרף לדבריו ואמר: "דיברת על אי שוויון - צריך להבחין בין אי שוויון לבין התקוממות לאומנית. בשומר חומות זה היה התקוממות לאומנית. מי שגיבה אותה זה חברי כנסת, במפורש איימן עודה קרא לאינתיפאדה. בהתחשב בגבולות, אני מוטרד מתפקוד המשטרה".
ח"כ אורית סטרוק, התייחסה גם היא לדברים: "כשמפכ"ל מציג את המדיניות שלו, שהפרות הסדר הן מאי שוויון, סליחה זו מדיניות עקומה שתוביל כמו מגדל פיזה לתוצאה נוראה. כשהמפכ"ל לא מציג בכלל את תכנית העבודה שלו, אין לו תכנתי, אין לו נושא של טרור לאומני, מבחינתו זה לא אירוע שצריך לטפל בו, זה מדאיג אותי".
"כשהמפכ"ל לא אומר שהמשטרה צריכה לתקן את עצמה בכשלים נוראים, היה פה מגה אירוע, אם המשטרה קיבלה פקודה ושוטרים בעכו אמרו שלא נכנסים לעתיקה, ותחת הפקודה הזו לא רק רכוש הופקר אלא אדם הופקר למוות, הייתי מצפה שהוא יתייחס", הוסיפה.
ח"כ אחמד טיבי אמר כי "עד היום נרצחו יותר מ-80 ערבים בישראל בגל של פשיעה חמורה, זה הנושא הכואב והמקומם ביותר בחברה הערבית. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו, יקר להוריו, לאחיו ולחבריו. ארגוני הפשיעה, אדוני המפכ"ל, לא סופרים אתכם. הם חזקים מכם ושולטים בשטח ומכתיבים את מה שהם רוצים והדם ממשיך לשטוף את הרחובות שלנו".
"המשטרה מקצועית וחזקה, אם אתם רוצים אתם יכולים. בחברה הערבית יש הרגשה שכאילו אתם מטפלים בחצר האחורית, והכאב הוא של החברה הערבית בלבד. לכן אי אפשר להשלים עם המצב שהיחס אל ערבי, הוא מפלה והאחריות היא עלייך אישית, על השר ועל הממשלה", הוסיף.
בתוך כך, המפכ"ל התייחס לדבריהם: "בשומר החומות, בתחילת האירוע נכנסו ללא ריכוז אמצעים כי היינו מרוכזים בירושלים לכבוד יום ירושלים, הופתענו. מי שיגיד שלא כנראה משקר. חלק מהפקת הלקחים זה לראות איך לא נופתע בפעם הבאה אבל יחד עם זאת אני אומר שמהרגע שהבנו את עוצמת האירועים והכמות, תוך פחות מ-24 שעות ניתן מענה וחוסלה אינתיפאדה עם אפס הרוגים".
אוסמה תקף: "אתם לא זוכרים הרוגים ערבים, מבחינתכם זה רק הרוגים של כוחות הביטחון". אוחנה: "הערבי שנהרג בא להרוג, הוא בא עם בקבוק תבערה, הוא היה מחבל".
בן ארי סיכמה את הדברים: "צריך להבין שלח"כים לא היה למי לפנות ולכן התסכול הרב. אמרתי להם ועדיין, יתקיים דיון בנושא ההתמודדות של השוטרים בערים המעורבות והמסקנות שמטרידות את חברי הכנסת, לא נטריד בזה את המפכ"ל עכשיו".
כזכור, בשבוע שעבר בר-לב הודיע על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט בדימוס לבדיקת הכשלים שאפשרו את אירוע בריחתם של ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע. ההחלטה על הקמת הוועדה התקבלה בתיאום עם ראש הממשלה, נפתלי בנט ולאחר היוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הד"ר אביחי מנדלבליט, ותובא לאישור הממשלה.