בהתמודדות המתמשכת בין ארה"ב ואיראן, בעוד ישראל והמדינות הערביות הסוניות שמתפקדות כצדדים המתעניינים ביותר ומגיבות מהצד, כולם ממצמצות במידה מסוימת. פחות ברור לאן מועדות פניו של העימות הגרעיני. ארה"ב מצמצה ראשונה.
גורמים מודיעיניים ישראליים ציינו בעבר ל"ג'רוזלם פוסט" שכאשר וושינגטון ראתה שאברהים ראיסי ייבחר לנשיא, היא ריככה את קוויה האדומים, בתקווה לסגור את עסקה לפני שיתחיל לכהן.
עמדות מתרככות אלה כללו נכונות לתת לאיראנים לשים את הצנטריפוגות המתקדמות שלה שיכולות לאפשר לה לייצר פצצה גרעינית בקצב אחסון מהיר יותר בניגוד לדרישה המקורית.
במסגרת הסכם הגרעין של שנת 2015, הורשתה טהרן להחזיק עשרות צנטריפוגות מתקדמות אלה. מספר מצומצם מאוד, בהשוואה למאות שהיא מחזיקה כיום.
בנוסף, על פי הדיווחים, ממשל ביידן הראה גמישות נוספת לגבי הסנקציות שיסיר כחלק מהחזרה להסכם. ויתורים אלה לפני בחירת ראיסי הם חלק ממה שאולי עודד את נשיא איראן החדש לעצור את המשא ומתן למשך שלושה עד ארבעה חודשים ולהתקדם עם העשרת אורניום בשיעור של 60 אחוזים - רמת העשרה גבוהה רק בשלב אחד מרמת החימוש של 90 אחוזים.
איראן מצמצה בהמשך.
בשבוע שעבר הסכימה איראן לחדש את השיחות עם סבב"א בנושא בדיקות גרעיניות ואפשרה לסוכנות גישה ראשונית לחלק מציוד התצפית של תכנית הגרעין שלה, לאחר חודשים של חשכה.
יש לציין כי חלק מהציוד דווח כפגום וסבב"א מסרה את פרטיו הראשונים על הנזק. הסוכנות לא הבהירה האם מסקנותיה כי הנזק במצלמותיה נגרם כתוצאה מהתקפה ביוני על ציוד הצנטריפוגות של מתקן הגרעין האיראני קראג', המיוחסות לישראל, מבוססות אך ורק על דיווחים איראניים או שמא הגיעה באופן עצמאי למסקנות אלה.
זוהי נותרה שאלה חשובה ופתוחה: האם האייתולות התעסקו עם ציוד סבב"א במהלך החודשים האחרונים כדי להסתיר פעילויות מסוימות. אם כי ראוי לציין כי אף גורם ישראלי לא הכחיש את טענת הפיגוע במתקן קראג' או כיוון את אצבעו לאיראן בנושא זה.
אפשר לטעון שאיראן לא מצמצה, אלא שהיא התחילה סוף סוף לאמץ את הגישה החדשה והפייסנית יותר של ארה"ב. אך עדיין מדובר במצמוץ. איראן לא קיבלה את הוויתור הגדול שהיא רצתה שהוא חזרה של ארה"ב להסכם הגרעין, על ידי הסרת הסנקציות.
כפי שהדברים עומדים, טהרן עדיין תצטרך לוותר על כל האורניום המועשר ב-60 ו-20 אחוזים שברשותה, ועל רוב האורניום המועשר בחמישה אחוזים שברשותה, על מנת כדי להסיר את הסנקציות.
נראה גם ישראל ממצמצת בראיונות לפני יום כיפור. שר הביטחון, בני גנץ, הפך למנהיג הישראלי הראשון מאז שנחתם הסכם הגרעין שריכך בפומבי את ההתנגדות לעסקה. עד כה, ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, גנץ וכל שאר הגורמים הישראלים התנגדו בפומבי לחזרה לעסקה.
אם היה הבדל בין גישת נתניהו לבנט, זה היה בסטייל: נתניהו רצה להפוך את המאבק של איראן מול ארה"ב למקור חיכוך קבוע, על מנת לזכות בנקודות מסוימות עם חלקים מהבוחרים האמריקאים והישראלים ואולי להפחיד על מנת את איראן.
בנט רצה לנסות להשיב את תמיכת המפלגה הדמוקרטית בישראל שהגיעה שפל היסטורי במהלך כהונת טראמפ ולאחר שנתניהו חתר תחת ממשל אובמה בנאום בפני הקונגרס האמריקאי בשנת 2015.
הצהרתו של גנץ חצתה קו חדש.
הצהרה זו הגיע יממה אחרי ששר החוץ יאיר לפיד הפחית מהישגיה של איראן ופקפק בדיווחים כי איראן נמצאת במרחק חודש מאורניום מספיק לנשק גרעיני.
לפיד אמר בקול רם את מה שרק מבקרים ישראלים, מדעני גרעין ומדי פעם מפקדי צה"ל אמרו בשנים האחרונות, כאשר מנהיגים פוליטיים ישראלים מהממשלה הנוכחית ומממשלות קודמות הזהירו לגבי התקדמות איראן לנשק גרעיני.
הוא הסביר כי גם אם טהרן תגיע למצב שיש לה מספיק אורניום, היא עדיין תהיה רחוקה יותר מכמה חודשים מהיכולת לספק נשק גרעיני. למעשה, אפילו מומחי גרעין מחמירים ופקידי מודיעין ישראליים (לא פוליטיים) אמרו כי הזמן הכי מהיר בו איראן תוכל לפתח נשק גרעיני הוא שישה חודשים.
עם זאת, הרמטכ"ל אביב כוכבי ורבים מבכירי המודיעין בצה"ל מעריכים כי זה ייקח קרוב לשנתיים. פער זה נובע בעיקר מחשאיות איראן בתחומי פיצוץ ופיתוח טילים בליסטיים מאז 2003 (תקופה שישראל יודעת עליה הרבה לאחר שהמוסד תפס את ארכיון הגרעין) וחוסר הוודאות לגבי יכולותיה הפיזיות והכלכליות של האיראנים.
אך באמירתו, לפיד הפחית את הדחיפות שהביעה ישראל בניסיונותיה להגביר את הלחץ בניסיון למנוע מאיראן להגיע לפצצה גרעינית.
האם כל זה יוביל לחזרה איראנית ואמריקאית להסכם הגרען? כיצד ייראה ההסכם החדש והאם ממשל ביידן יישאר נאמן למחויבותו לאכוף תוספת להסכם על מנת לתקן את חורי העסקה?
כיצד תנהג ישראל אם וושינגטון והמערב יקרסו תחת הלחץ איראני ויסתפקו בהסכם חלש יותר שבו איראן תזכה לשמור לצמיתות על מאות הצנטריפוגות המתקדמות שלה - גם אם הן סגורות באופן זמני?
כל אלה שאלות פתוחות.
אבל המצמוץ מכל הצדדים במהלך השבועות ואף הימים האחרונים החל לעצב מחדש את הגיאופוליטיקה סביב הנושא, ונראה שאנחנו צפויים ללא מעט שינויים והפתעות.