שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא–ביטון (תקווה חדשה):
"כמו גיבורי ספר בראשית, עלינו להתמודד עם המשברים ולא לאבד תקווה"
“ספר בראשית מגולל את סיפור תחילתה של האנושות והיווסדה של האומה. הכמיהה והתקווה, לצד הניסיונות והמהמורות שעברו האבות הקדומים בדרך להפיכתם לעם: המבול ותיבת נח, הגלות וההבטחה האלוהית, העקידה והגאולה, המלחמות והניצחונות - זה סיפורו של עם ישראל ותחילת דרכו.
“’כל ההתחלות קשות', אחד הפתגמים המוכרים במחוזותינו, הוא אבן דרך בתולדות העם היהודי לדורותיו מאז ועד עצם היום הזה. אם אבותינו היו נרתעים מקשיי תחילת הדרך וחלילה מרימים ידיים תוך כדי תנועה - השורש היהודי לא היה צומח ולא היינו הופכים לעם לעולם.
"ספר בראשית הוא גם סיפור של תקווה ושל יוזמה, למשל יוזמתו של נח, שהצילה את הבריאה. הוא גם סיפור של מבחנים, דוגמת המבחן הגדול מכולם שהוצב בפני אברהם אבינו בפרשת העקידה.
"הלקח המרכזי שלי מהספר הוא הצורך לשמור תמיד על התקווה, לא לחשוש לקחת יוזמה, ולזכור שהחיים מזמנים לנו מבחנים מסוגים שונים, ואנחנו נבחנים בדרך ההתמודדות שלנו עמם.
"גם מערכת החינוך עומדת בימים אלו בפני אתגרים ומבחנים לא פשוטים, אבל אני מאמינה כי ככל שניזום יותר ונקבל החלטות אמיצות, כך נצליח לעמוד במבחנים האלה לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ותלמידי מערכת החינוך בפרט.
"ב־1 בספטמבר פתחנו את שנת הלימודים מתוך החלטה להחזיר לילדים את השפיות והשגרה. ידענו שזה לא יהיה קל, והיו תלמידים שנאלצו להיכנס לבידוד, אך בכל זמן נתון היו גם יותר משני מיליון ילדים שהגיעו לבתי הספר והגנים.
"נדרשנו לקבל החלטה לנוכח מציאות לא פשוטה, כדי לייצר תקווה ולהחזיר לילדות ולילדים מעט מהשגרה שכה חסרה להם בשנה וחצי האחרונות. כך נעשה גם בהמשך הדרך: נבחן את המצב מדי יום ונקבל את ההחלטות הנכונות והטובות ביותר למען הכלל. זו חובתנו הלאומית והמוסרית, להתחיל את מסע החזרה לשגרה של חיים לצד הקורונה.
“אנו חיים באחת התקופות המאתגרות והמורכבות שידע העולם בעשורים האחרונים, חווים משבר בריאותי שמשתולל בקרבנו. כמו גיבורי ספר בראשית, עלינו להתמודד עם המשברים, לחפש להם פתרונות, ואף פעם לא לאבד את התקווה. להאמין שאפשר, לחשוב על הדרך, לדבוק בה ולעשות.
"למרות ההתחלות הקשות, התלאות והטלטלות, העימות והקנאה בין האחים, מכירת יוסף למצרים, והמלחמות שידעו בניו של יעקב בספר בראשית - ספר דברים נושא עמו את בשורת 'בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל'. כלומר, בסוף הדרך הייתה אחדות. זה גם אחד הלקחים החשובים שלנו להווה. לא משנה מה עברנו ומה נעבור, כל עוד זה 'יחד שבטי ישראל', אף אויב לא יוכל לנו ושום מגיפה לא תצליח להפריד בינינו. מאחלת לנו שנה של הצלחה ושגשוג, שנה של בריאות ושמחה. שנה של תקווה ואור".
שר התרבות והספורט חילי טרופר (כחול לבן):
"מול העקמומיות והשנאה, בראשית מציע את האפשרות האכפתית"
"ספר בראשית נקרא במדרש גם 'ספר הישר'. הסבר מעניין להגדרה זו נותן הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין) מוולוז'ין – אחד מראשי היהדות במאה ה־19, שבין תלמידיו היו בין השאר גם הרב קוק והמשורר ביאליק. הנצי"ב מסביר שחלקים גדולים של ספר בראשית עוסקים בשלושת אבותינו – אברהם, יצחק ויעקב, שבעיניו היו לא רק צדיקים אלא גם ישרים. הנצי"ב מבחין בין צדיקים לישרים. צדיקים הם מי שמקפידים בעיקר על מה שבין אדם לאלוהיו. ישרים הם מי שמקפידים הקפדה יתרה על הדברים שבין אדם לחברו. כאלה 'שהולכים בדרך הישר... ולא בעקמומיות', בשפתו.
"הוא אף צועד צעד נוסף בהקדמה שהוא כותב לספר בראשית וטוען כי חורבן בית המקדש השני נבע בין השאר מכך שהיהודים באותה תקופה היו צדיקים עם אלוהיהם, אך לא ישרים בכל הנוגע להתנהגות שבין אדם לחברו. בעיניו, מרוב שהיו צדיקים והקפידו על קוצו של יוד בהלכות שבין אדם למקום, הם לא היו מסוגלים להכיל יהודים שעבדו את ה' בדרך אחרת, והגיעו לידי שנאה זה של זה ואף לפגיעה אחד בשני. אולי לכך התכוון גם שלמה המלך בספר קהלת כשכתב: 'אל תהי צדיק הרבה'.
"שלושת האבות, שממלאים את ספר בראשית שכעת אנו מתחילים בקריאתו, התייחדו בכך שהיו לפני הכל ואחרי הכל בני אדם ישרים. ישרים כלפי אחיהם וגם כלפי אומות העולם, בהדגשה של הנצי"ב. כשמדובר בהגינות, בכבוד האדם, ביושר ובאחריות חברתית - אין היתר להקל בכך, לא כלפי בני עמנו ולא כלפי בני עם אחר. הזולת מחייב אותנו לרגישות כלפיו, לאחריות כלפיו, ובעיקר לזהירות גדולה לא לפגוע בו.
"דבריו של הנצי"ב יפים גם לימינו. אל מול העקמומיות, השנאה והקהות, שלא פעם קונים להם אחיזה, ספר בראשית מציע את האפשרות של אברהם, יצחק ויעקב. האפשרות המכבדת, האכפתית, ובעיקר - הישרה".
ח"כ מירי רגב (ליכוד):
"מבראשית ועד היום אפשר לראות את השפעתן העצומה של נשים”
"ספר בראשית הוא אחד הספרים המרתקים ביותר בתורה, והוא מקיף היסטוריה אנושית ותוכן רוחני עצומים, גם בנגלה וגם בתורת הסוד. הוא כולל, בין היתר, את תולדות הבריאה והעולם, תולדות העמים, תולדות מושגי המוסר, הצדק, האחריות למעשים, האמונה, וכמובן - את תולדות עם ישראל, עם תחילת השליחות האדירה של אברהם ושרה, ואחריהם יצחק ורבקה, יעקב, רחל ולאה, שמהם נבנו כלל שבטי ישראל.
"מה שמרגש אותי במיוחד בספר בראשית הוא הכוח העצום ומקום הכבוד שניתן לנשים העבריות, האמהות, הרעיות, גיבורות המאורעות השונים שבסיפורי בראשית. באופן שממש לא ברור מאליו, ביחס לסטטוס וליחס שניתן לנשים בעולם העתיק לפני אלפי שנים, נראה בבירור כוחן והשפעתן של הנשים, ובפרט של שרה, רבקה, רחל ולאה.
"למעשה, הן אלו שהחליטו והשפיעו יותר מהאבות בנוגע לעיצוב המשכיותו, אופיו ועתידו של עם ישראל. כך, למשל, בתושייתה ובהבחנתה החדה זיהתה שרה שישמעאל מסכן את בנם יצחק. על רקע חילוקי הדעות בינה לבין אברהם בנושא גירוש ישמעאל, ה' לבסוף מכריע ששרה צודקת: 'כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע'.
"רבקה, שניחנה בחוש נבואי ובראייה עמוקה, ידעה לזהות כי משני בניה התאומים יעקב ועשיו, יעקב, התמים והרוחני, הוא המתאים להמשיך את מורשת האבות. בזכות דחיפתה להעברת הברכות ליעקב, לבסוף גם יצחק מבין שהוא אכן הראוי מלכתחילה לבכורה. וכמובן נזכיר את גדולתן של רחל ולאה, שעודדו את יעקב לאזור אומץ ולהיפרד כלכלית ונפשית מאביהן, הבוס שלו, לבן הארמי, למרות הנוחות שהייתה להן בבית אביהן.
“מאז ועד היום בתולדות עמנו, אפשר לראות את השפעתן העצומה של נשים בכל תחומי החיים. גם כיום נשים ישראליות מדהימות את העולם כנשות משפחה, כלוחמות ואף כפרלמנטריות מקצועיות. בין הנשים המיוחדות האלה בלטו הלוחמת והח"כית גאולה כהן ז"ל, המרגלת הגיבורה מצילת היהודים שולה קישיק־כהן ז"ל, וכמובן ראש הממשלה גולדה מאיר ז"ל, מהראשונות בעולם".
ח"כ אריה מכלוף דרעי (ש"ס):
"ספר בראשית מזכיר לכולנו כי שמירת השבת היא מקור ההתחלה והברכה"
"פרשת בראשית היא הפרשה הראשונה בחומש בראשית ובתורה כולה. את פרשת בראשית נקרא בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת מתן תורה. מתוך חמשת חומשי התורה, ספר בראשית ייחודי בכך שהוא מתפרש על פני התקופה הארוכה ביותר של העם היהודי – 2,000 שנה - שליש מתולדות האנושות.
"לאחר שהקדוש ברוך הוא סיים את מלאכת בריאת העולם, הוא שבת מכל מלאכתו ונתן לנו את הציווי הראשון - שמירת השבת: ו'ַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל־צְבָאָם וַיְכַל אֱלהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר־בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת' (בראשית, פרק ב', פסוקים א'־ג'). הציווי הראשון שקיבלנו, ונזכר גם בעשרת הדיברות, הוא המתנה הגדולה ביותר שהעם היהודי קיבל מהקדוש ברוך הוא: שבת מנוחה.
"'עוד לא היה עם כזה בעולם. בעלי מלאכה, סנדלרים, חייטים, בעלי עגלות – שבת! מלך היה האיש! מלך! הילדים סביב השולחן, שבת מלכתא, בואי כלה בואי כלה, כל יהודי מלך. אין תנועה, אין תזוזה, אין עגלה, שקט מוחלט. גם הגויים מכבדים את השבת. בסלוניקי הנמל היה סגור – כי כל עובדיו היו יהודים'. הדברים האלה לא נלקחו מתוך 'יביע אומר' - סדרת הספרים המונומנטלית של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל - אלא מנאום שנשא ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל. והמילים הללו, שנאמרו בפאתוס, ברגש יהודי שלא ידע גבולות, הם הזיכרון שלי כנער שעלה ממקנס שבמרוקו להשתכן בבת ים.
"כל שבת הייתי רואה את אבא ואת כל החברים שלו, יהודים פשוטים שעלו ממרוקו ועבדו כל השבוע קשה למחייתם, הופכים למלכים של ממש. שבת! אני זוכר בערגה את אותם ימים: כולם לבושים בגדים לבנים, הולכים לבית הכנסת יחד עם כל המשפחה ונהנים - הו, כמה נהנים - מהמשפחתיות, מהיהדות, מהיום הקדוש. אמת, היו שכנים שהדליקו טלוויזיה גם בשבת, אבל גם אלו שלא זכו לשמור שבת כהלכתה, ידעו לשמור את המסגרת. לתת כבוד למסורת. והמסורת, כמו תמיד, כיבדה אותם בחזרה בלי גבול.
"ספר בראשית הוא התחלה של כל יהודי, והוא מזכיר לכולנו כי שמירת השבת היא מקור ההתחלה והברכה. כי אחרינו אין מי שיתקן".