בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים תיערך היום אזכרה לציון חמש שנים לפטירתו של שמעון פרס ז"ל, הנשיא התשיעי וראש הממשלה השמיני של מדינת ישראל. האזכרה תתקיים במעמד הנשיא יצחק הרצוג וראש הממשלה נפתלי בנט, שיישאו דברים לזכרו של פרס. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו לא ישתתף באזכרה.
עוד ישתתפו: שר הביטחון בני גנץ, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, יו"ר הכנסת מיקי לוי, נציבת שירותי בתי הסוהר קטי פרי, ראש עיריית ירושלים משה ליאון, וכן שרים, חברי כנסת, בכירים במשק בישראל ושגרירים זרים, לצד בני משפחת פרס, אנשי לשכתו לשעבר שליוו אותו בבית הנשיא ולאורך שנותיו בממשלה, נציגי בית הספר על שם פרס, ידידים ומוקירי דרכו.
במהלך האזכרה תישא דברים ציפורה גונן, ילדת חטופי אנטבה, אשר אביה פסקו כהן ז"ל היה אחד מארבעת ההרוגים במבצע אנטבה, שבו נפל מפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו ונהרגו שלושה בני ערובה – פסקו כהן, אידה בורוכוביץ וז'אן ז'אק מימוני (דורה בלוך, נוסעת חטופה נוספת, נרצחה בבית החולים בקמפלה). גונן הייתה בת 8 וחצי בעת החטיפה, ואילו שמעון פרס היה אז שר הביטחון. המוזיקאי והיוצר עידן רייכל יבצע בטקס את השיר "ביתא ישראל", שאת מילותיו כתב שמעון פרס והלחין רייכל עצמו.
נגד רובוטים, בעד נשים
בתוך כך, במלאת חמש שנים למותו של פרס, חושף הבוקר מרכז פרס לשלום ולחדשנות לראשונה לציבור הרחב את הנאום האחרון של הנשיא, שאותו נשא ב־13 בספטמבר 2016, שעות ספורות בטרם אבדה הכרתו. מדובר בהופעתו הציבורית האחרונה של פרס בן ה־93, שבה נשא את נאומו האחרון בפני קהל שמנה עשרות משקיעים מוסדיים מרחבי העולם ומנהלי חברות ויזמי הייטק מישראל.
בכנס החגיגי שנערך במרכז פרס לשלום ולחדשנות ביפו, שאותו הקים הנשיא לפני 25 שנה, נאם פרס כשלצדו על הבמה בנו חמי פרס, המשמש כיו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות. במסגרת הכנס קרא למשתתפים להקים מרכזי מחקר ופיתוח בארץ ולהשקיע בישראל. הוא קרא לאמץ את הטכנולוגיה הישראלית, פרי מוחותיהם המבריקים של הישראלים, ולבסס נוכחות בישראל - מקום שממוקד ביזמות, ביצירתיות ובחדשנות.
חרף גילו המופלג, ואף שככל הנראה כבר במהלך הופעתו סבל מתחילתו של דימום מוחי, נראה פרס כשהוא יושב זקוף על הבמה ומלא אנרגיה כתמיד. בתום הנאום הצטלם עם רבים מבאי הכנס. בנאומו האחרון אמר פרס, בין השאר, את הדברים הבאים: "אנשים שואלים אותי: מה ההישג הגדול ביותר של חייך? אני עונה להם: הלוואי והשגתי יותר. הם שואלים מה הטעות הגדולה של חייך? אני עונה להם: לא חלמתי מספיק, והחלומות שלי היו קטנים מדי. ההמלצה שלי היא תחלמו בגדול! אל תפחדו, אל תהססו, השאירו את העבר להיסטוריונים".
"אנשים חושבים שבעתיד יהיו רובוטים מתוחכמים ברמה של בני האדם", המשיך ואמר אז הנשיא. "רובוטים אכן חשובים ואכן יכולים להועיל. הם אינם מוציאים כסף ואינם מתעייפים. אך הבעיה היא זו: אין לנו אפשרות להתקין ברובוט את היכולת לחלום, לדמיין או להיות חדשן. ואם לרובוט אין את האפשרות לחלום או ליצור חזון, לא תהיה לו האפשרות גם להרגיש חיי אמת. אם אין לו את האפשרות להיות חדשן, אז לעולם לא יוכל להתאהב - ואם הוא לא יוכל להתאהב, אז איני רואה רובוטים נכנסים להריון בעתיד הקרוב".
"עדיין קיימות חברות אשר מפלות נשים לרעה", התייחס פרס לסוגיית שוויון הזכויות לנשים. "אם אתה מפלה נשים, אינך יכול להציל את בני עמך. אין סיכוי ש־50% מתוך האומה יכולים להציל את כל ה־100%. אין סיכוי שבחברה שבה נשים אינן מקבלות חינוך ראוי, הילדים יהיו בעלי ידע – זוהי הנחת יסוד בסיסית".
עוד אמר פרס בנאומו האחרון כי "דמוקרטיה מבוססת על הרעיון שלכל אדם עומדת הזכות להיות שווה, אבל גם הזכות השווה להיות שונה. האם אנחנו שווים? לכולנו יש שתי ידיים, אך אין לנו את אותן טביעות האצבע. אנחנו כה אינדיווידואליסטים, וביחד עם זאת - כל כך דומים האחד לשני".
"אבא היה חד כתער"
בנו חמי פרס, כאמור יו"ר מרכז פרס לשלום ולחדשנות, סיפר: "זכיתי להיות לצד אבי בשעות האחרונות לחייו. לא היה כל סימן שהוא למה שעמד להתרחש בהמשך היום. אבא היה חד כתער, צלול וזקוף, וכתמיד הפליג בחזונו אל העתיד. הוא דיבר על אהבתו למדינת ישראל ועל אמונתו באנשיה. את נאומו האחרון הקדיש לחיזוק הקשרים הבינלאומיים עם מדינת ישראל, לביסוס מעמדה כמדינת מדע וטכנולוגיה מובילה ופורצת דרך".
"הוא דיבר בשבחה של מדינת ישראל שכה אהב, על בניה ובנותיה, מקור גאוותו", הוסיף הבן חמי. "אבי הדגיש בפני המשקיעים את הפוטנציאל העצום שגלום במדינה הקטנה שלנו, ועודד אותם לשים את יהבם על דור העתיד שלנו. לא יכולתי לבקש מתנה גדולה יותר מאשר להיות לצדו בשעות וברגעים האחרונים בטרם נפרד מעלינו לתמיד ולנצור את מילותיו בלבי".
נתניהו: "דמותו רבת הפעלים מוסיפה לעמוד לנגד עיניי במלוא ייחודיותה"
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ספד גם הוא לפרס. "בחלוף חמש שנים מפטירתו של שמעון פרס ז''ל, דמותו רבת-הפעלים מוסיפה לעמוד לנגד עיניי במלוא ייחודיותה", אמר נתניהו. "לאורך שבעה עשורים, שמעון הטביע חותם אישי יוצא דופן על התפתחותה של מדינת ישראל. הוא ניצב לצדו של דוד בן-גוריון בשעת לידתה של המדינה, והוא תרם רבות לביסוס ביטחונה – ברכש של נשק חיוני, בהקמת התעשיות הביטחוניות ובפיתוח יכולותינו האסטרטגיות. כשר הביטחון בממשלתו הראשונה של יצחק רבין ז''ל, שמעון היה אחד מאבות ההצלחה של 'מבצע יונתן' לשחרור בני הערובה שנחטפו לאנטבה. חליפת המכתבים המרגשת בינו לבין אבי, פרופ' בנציון נתניהו, בנפול אחי יוני, מרטיטה גם היום את נימי נפשי. אחר מותו של שמעון הייתה לי הזכות להוביל את היוזמה לקריאת הקריה למחקר גרעיני בדימונה על שמו".
"שמעון חיפש נתיבים לשלום עם העולם הערבי, אך הוא ידע שקיומנו הלאומי – גם בעתות שלום – חייב להיות מושתת על הרתעה אמינה ועל עוצמה ביטחונית מוצקה. טביעות אצבעותיו ניכרות בשטחים נוספים: בהקמת יישובים במרחבי ארצנו, בכלכלה, בקליטת עלייה, ביחסי החוץ ובטיפוח המדע והטכנולוגיה".
כנשיא התשיעי של ישראל זכה שמעון לאהדה גדולה. הוא המשיך לשאוף להפוך חלומות למציאות, ברוח של קידמה ורציונליות. סקרנותו העצומה לכל תגלית אנושית הרשימה עמוקות את בני שיחו. השיחות המשותפות שקיימנו בשנותיו האחרונות, באווירה של פתיחות וקרבה, הסבו לשנינו קורת רוח רבה. לעולם לא אשכח את עומק צערו על נפילתו של אחי יוני ואת יחסו האנושי המופלא שגילה למשפחתי ולי בשעתנו הקשה ביותר. יהי זכרו ברוך".