שר האוצר חבר הכנסת אביגדור ליברמן מציג היום (שני) את תקציב המדינה לשנים 2022-2021 בדיון בוועדת הכספים בכנסת. בדיון משתתף גם השר במשרד האוצר, ח"כ חמד עמאר.
במהלך הדיון, אמר שר האוצר כי "חשוב לפני הצגת התקציב להתייחס לכלכלת ישראל שעובדת וצומחת. בגביית מסים אנחנו עולים על כל הציפיות, בנושא נפח הפעילות בכרטיסי אשראי, אנחנו שוברים את כל השיאים. תקציב 2021-22 הוא התקציב הכי חברתי שהתקבל אי פעם בישראל ועם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה".
"חשוב לפני הצגת התקציב להתייחס לכלכלת ישראל שעובדת וצומחת. בגביית מסים אנחנו עולים על כל הציפיות, בנושא נפח הפעילות בכרטיסי אשראי, אנחנו שוברים את כל השיאים. התקציב הזה הוא הכי חברתי שאי פעם התקבל במדינת ישראל, וגם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. כשאני מסתכל על כל מה שכלול בחוק ההסדרים, ההיגיון של התקציב הנוכחי הוא אותן רפורמות ושינויים מבניים שאמורים להכניס הכנסות למדינת ישראל ב-21-22", הוסיף.
בהתיחסו לסוגיה הכלכלית של משבר הקורונה, חשף ליברמן כי "משבר הקורונה בכסף ריאלי זה בערך כ-137 מיליארד ש"ח, זו העלות עד כה בכסף מזומן למדינה לא כולל אובדן הכנסות. הגל הרביעי עלה לנו בינתיים 4.1 מיליארד ש"ח מזומן".
בהמשך, התייחס גם לתקציב 2023-24 ואמר כי "אנחנו אמנם עוסקים בתקציב לשנה הקרובה, אך צריך לחשוב על התקציב הבא. נצטרך לתת מענה לאותן קבוצות בחברה הישראלית שבאמת מקופחות כמו הסתדרות המורים, מטפלות, רופאים מתמחים וחיילים בסדיר.
בהמשך לדברי שר האוצר, הציג הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס את עיקרי תקציב המדינה. "שמעתי הרבה אמירות שחוק ההסדרים הוא כבד, זה נכון שהוא כבד אבל כמה שהוא כבד הוא משמעותי ומטפל בדברים שהרבה שנים לא קיבלו טיפול", אמר.
הוא הוסיף כי "בתקציב הבא נצטרך כמו שאמר השר לקדם הסכמי שכר וכדומה, אבל גם לפתור את הגרעון, וזו אחת הסיבות המרכזיות והחשיבות של מנועי צמיחה ופיתוח של המשק שבא לידי ביטוי ברפורמות. זה הזמן עם ריבית נמוכה, לביצוע יותר השקעות".
לדבריו, "הדרך בה הממשלה התמודדה עם הקורונה ואפשרה למשק לעבוד, מבחינה כלכלית, גרמה לזה שהנחות התקציב לא הורעו אלא אפילו השתפרו. לפחות בהיבט הזה, המדיניות של שמירה על משק פתוח תמכה רבות ואפשרה את מה שאנחנו הולכים לעשות בשנתיים הבאות. זה עלה כסף, גם בגל הרביעי השקענו מספר מיליארדים".
"ב-2020 הייתה נפילה של בהכנסות ממיסים, אבל ב-2021 אנחנו כבר עם עלייה משמעותית בהכנסות ממיסים, המשק יצא בצורה מאוד משמעותית מהמשבר. רואים את זה גם בנתוני הצמיחה, אנחנו צופים השנה מעל 6% צמיחה. לצד כך עדיין לא חזרנו לכמויות התוצר שלפני המשבר, אבל אנחנו בדרך לשם", המשיך.
השר ליברמן הגיב כי "צריך לשים לב לריבית, יכול להיות שכן תהייה עליית ריבית וזה אירוע משמעותי מבחינתנו". גרדוס השיב: "עדכנו את מגבלת ההוצאה כך שהתווספו לתקציב כ-14 מיליארד שקלים. זה מה שמאפשר את השנה הזו שהוגדרה כשנת יציבות. אנחנו לא נעשה קיצוצים, אנחנו באים עם השקעות מאוד משמעותיות. אם לוקחים את זה לשנת 2023 והלאה, אני לא בטוח שקדימה נוכל להחזיק כזה כלל הוצאה, זה מאוד תלוי בקצב הצמיחה שיהיה פה. אם הוא יהיה מואץ אולי נוכל, אם לא נצטרך לשמור על קצב ההוצאה".
עוד הציג גרדוס את גובה ההוצאות המרכזיות בתקציב: "תקציב החינוך לא כולל השכלה גבוה עומד על 69.7 מיליארד שקלים, תקציב הביטחון - 59.8 מיליארד, ביטוח לאומי - 50 מיליארד, בריאות - 44.8 מיליארד והחזרי ריבית - 42.9 מיליארד".
גרדוס הציג כי התקציב כולל השקעות משמעותיות בפרויקטיי תשתיות, השקעות בתקציבי רווחה וחברה, ביטחון ומיגון, חינוך ועוד וציין: "הבנו שזה לא הזמן ולא נכון להעלות מיסים. העלאת שיעורי המס הייתה פוגעת בצמיחה, אנחנו רוצים לעשות צעדים שנכונים יותר למשק".
לעניין השינויים המבנים ציין גרדוס: "נשאלנו, גם פה, מה הקשר לתקציב, תביאו בנפרד, אני יכול להוכיח למה כל אחד מהשינויים קשור לתקציב, למקורות שמייצרות את התקציב, לתקציב השנה הבאה ולשנים הבאות. צריך להתחיל כבר עכשיו עם השינויים המבניים כדי לייצר את הצמיחה לשנים הבאות. שמעלים גיל פרישה לנשים ורוצים לתת כלים תומכים זה צריך להיעשות בתקציב, אי אפשר אחרת. שיוצאים לפרויקט כמו המטרו וצריך גם תכנון וגם תקצוב, פרויקט של 150 מיליארד ₪ אז צריך לעשות את זה במסגרת התקציב".
הוא הוסיף כי "גם פיסקלית וגם מבחינת רפורמות, אין חולק שזה אחד התקציבים הכי משמעותיים בשנים האחרונות, אני מקווה שהוא יצלח את כל המושכות פה ויוביל את המשק כמה שנים קדימה".
התקציב אושר במושב הקודם בקריאה ראשונה ברוב של 59 תומכים מול 54 מתנגדים. אישורו הסופי עשוי להיות הרגע שיוביל את הממשלה הכי קרוב למועד מימוש הרוטציה של ראש הממשלה נפתלי בנט עם שר החוץ יאיר לפיד ויקנה לה חודשים ארוכים של שקט.
מושב החורף של הכנסת ייפתח מאוחר יותר היום בישיבת מליאה חגיגית במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג. במוקד דיוני מושב החורף בוועדות הכנסת השונות תעמוד בחודש הקרוב סוגיית התקציב וחוק ההסדרים. הממשלה מחויבת להעביר את התקציב עד ה-14 בנובמבר.