מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל ערך לאחרונה מחקר חדש, על בסיס ניתוח ועיבוד נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באשר לחוסן האזרחי של הציבור בישראל בעקבות משבר הקורונה. המחקר, שממצאיו מתפרסמים לראשונה ב"מעריב", מבקש לספק למקבלי החלטות תמונת מצב על צעירים בני 18 עד 44 בישראל בתקופת המגיפה.

אמון בגופי השלטון: במהלך שנת 2020 רמת האמון של הצעירים בממשלה נשחקה מאוד (באפריל הייתה רמת האמון בממשלה 71.0% ובנובמבר 42.4%), בעוד האמון ברשות המקומית נשמר באופן יחסי (באפריל 79.3% ובנובמבר 69.1%).

מצב בריאותי ומצב נפשי: 96.1% מכלל הצעירים דיווחו בנובמבר 2020 על מצב בריאותי טוב, ו־83.9% מכלל הצעירים דיווחו על מצב נפשי טוב בסך הכל. ואולם, 20.6% מהנשים הצעירות ו־17.6% מהגברים הצעירים דיווחו גם בסוף השנה על תחושות לחץ ודיכאון.

מצד אחד מדובר בשיפור משמעותי לעומת תחילת המגפה (45% מהנשים ו־31.7% מהגברים אז), אבל עדיין מדובר בכחמישית מהצעירים בישראל שחוו גם בסוף השנה תחושות נפשיות קשות בעקבות הטלטלה החברתית־בריאותית־כלכלית של המגיפה והשלכותיה על חייהם. שיעור גבוה יותר של נשים דיווחו על חשש מהידבקות בנגיף ומפגיעה במצב הבריאותי (64% מהנשים בתחילת המגפה ו־37.5% בסוף השנה) מאשר גברים (55.5% בתחילת המגפה ו־35% בסוף השנה).

יותר הורים צעירים מדווחים על החמרה במצב הבריאותי של ילדיהם בין תחילת המגפה לסוף השנה. מדובר ב־4.1% מההורים בני 21 עד 44 בגל הראשון לעומת 7.3% מהם בסוף 2020. הנתונים על המצב הנפשי של הילדים בראיייתם של ההורים מטרידים יותר וגם בהם המגמה היא דווקא של החרפה, מ־20.7% מההורים הצעירים בגל הראשון עד 29.6% מהם בסוף השנה.

תעסוקה ומצב כלכלי: בשנת 2020 חלה עלייה בשיעור הצעירים שלא השתתפו בכוח העבודה. אם ב־2019 היו אלה 36.6% מבני 18־24 ו־19.2% מבני 25־34, הרי שב־2020 מדובר היה כבר על 40.6% מבני 18־24 ו־22.2% מבני 25־34). 52% מבני 21־44 דיווחו על קושי גובר במימון הוצאות, ו־19.7% על פנייה לשימוש בחסכונות והלוואות (בהם 37.5% מהצעירים הערבים ו־22.3% מהצעירים שאינם אקדמאים).

ד"ר יואה שורק, חוקרת מומחית בכירה במכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל, אומרת על הנתונים: "אוכלוסיית הצעירים בישראל היא משאב בעל פוטנציאל מהותי לקידום המשק, החברה ואיכות החיים בה. למגיפת הקורונה היו השלכות משמעותיות על החוסן האזרחי של כלל הציבור בישראל ועל אוכלוסיית הצעירים בפרט".