"הוצע לנו היסוד הרטרואקטיבי": חוק הגבלת כהונת ראש הממשלה היה אחד מערכי היסוד על גביו הוקמה ממשלת השינוי בחודש יוני האחרון, ומאז נדמה שהוא שומש כתירוץ להקמתה ולא ככוונה פוליטית אמיתית, מקץ שבעה חודשים לייצוב הקואליציה. על אף זאת, היום (שני) הציג שר המשפטים גדעון סער את החוק בפני ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת, וחשף את המשא ומתן הקואליציוני עם הליכוד שנגע לחוק עצמו, עוד בטרם הושבעה הממשלה.
"במגעים שהתקיימו בין יום הבחירות בחודש מרץ, לבין הקמת הממשלה בחודש יוני, הוצע לנו, וגם לי, וגם לנציגי ימינה, על ידי הליכוד, לחוקק חוק הגבלת כהונה עם יסוד רטרואקטיבי", הדגיש סער תחילה. "זאת אומרת, חוק שמצד אחד הוא צופה פני עתיד, אבל מצד שני הוא אומר שמי שכבר כיהן, היו כמה ורסיות, אבל בהחלט הייתה נכונות מצד הסיעה הגדולה באופוזיציה, לחוקק את אותו חוק עם מרכיב רטרואקטיבי. איננו מציעים זאת היום. אני מציין זאת, כי אני חושב שחשוב בדיון הזה לומר את זה".
סער המשיך והסביר את החוק כלשונו כיום: "קודם כל, הגבלת הכהונה היא לשמונה שנים רצופות - מהטעם הברור שבישראל שתי קדנציות אינן שמונה שנים בהכרח, ואולי כמעט אף פעם אין לנו שמונה שנים, ושתי קדנציות יכולות להיות גם שנה. לכן, אנחנו מונים את הקדנציות כאילו היו תקופות כהונה מלאות וחוקיות של הכנסת ובמובן הזה אני חושב שזה יותר נכון".
"הוספנו שגם תקופות כהונה אחדות יכולות להיחשב יחד כתקופת כהונה רצופה אם חלפו פחות משלוש שנים בין תקופת הכהונה לזאת העוקבת לה", הסביר עוד. "ברמה התאורטית זה מאפשר לחזור, אבל אנחנו יודעים שטבע החיים הוא כשמי שמכהן נפרד מהתפקיד לזמן מסויים, נוצרת מציאות אחרת, שונה. לכן, גידרנו את זה לשלוש שנים בהצעה שלפניכם".