בג"ץ דן היום (ראשון) במתווה הפליטים מאוקראינה, זאת שלאחר שעורך הדין תומר ורשה הגיש מוקדם יותר החודש, באמצעות שגרירות אוקראינה בישראל, עתירה דחופה בדבר ביטול החלטת שרת הפנים להגביל את כניסתם של פליטים מאוקראינה. הדיון התקיים בפני הרכב השופטים, הנשיאה אסתר חיות, השופט עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.
השופטים קבעו כי "מאחר וביום רביעי צפוי להתקיים דיון בוועדה בסוגיית מדיניות הכניסה של אזרחים אוקראינים לישראל, וכן בהינתן העובדה כי תוקפו של המתווה הינו עד ה-27 למרץ, על המדינה להגיש להם הודעות עדכון תוך 24 שעות מעת קבלת ההחלטה המעודכנת, בטרם יוחלט על המשך הטיפול בעתירה".
לאחר ההחלטה, מסר עורך הדין ורשה כי "טענו בהרחבה נגד המתווה והסברנו את הפגמים הקשים בו. בהמשך לכך, בית המשפט העליון הקשה על נציגי המדינה בעניין מכסת הנכנסים לישראל והצורך בקבלת אישור מראש לפני הכניסה".
בדיון הודיעו נציגי המדינה שבכוונת ועדת הפנים של הכנסת להתכנס לדיון בעניין זה ביום 23.3 והשרה שקד הודיעה שתבחן החלטתה בשנית עד יום 27.3. בנסיבות אלה, העדיף בית המשפט העליון לתת למדינה הזדמנות לתקן המתווה בעצמה, ללא צורך בהתערבות שיפוטית, וברוח הביקורת שהושמעה נגד המתווה הנוכחי. על כן, בית המשפט העליון הורה למדינה לעדכן בהחלטה החדשה בתוך 24 שעות מקבלתה, בטרם יוחלט על המשך הטיפול בעתירה.
"הסיבה היחידה בגינה פליטים אוקראינים מגיעים לישראל היא בגלל שהם רוצים תמיכה רגשית מחברים וקרובים שחיים כאן"
עו"ד ורשה אמר במהלך הדיון: "עד היום אזרח אוקראיני יכול היה לעבור תשאול על ידי בקר הגבול. הסטטיסטיקה עומדת על 4 אחוז סירוב כניסה. הסיבה היחידה שבה פליטים אוקראינים מגיעים לישראל היא בגלל שהם רוצים לקבל תמיכה רגשית מחברים וקרובים שחיים כאן".
עו"ד יונה שרקי, מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית, שביקש להצטרף לדיון כידיד בית המשפט העליון, אמר בסוף הדיון: "עוד בטרם הפר בבוטות הנשיא זלנסקי את ריבונות מדינת ישראל מול חברי הכנסת, ביזה בית המשפט העליון כללי המשחק הדמוקרטיים. במטרה לאפשר לו לדון ישירות בגוף העתירה בית המשפט התעלם כליל מכל דיון בטענות הסף ובראשן היעדר מוחלט של זכות עמידה של העותר בפני בית המשפט. זכות שאינה קיימת כלל, לא לעותר ולא למי שהוא מתיימר לייצג".
עוד אמר: "מלבד זאת, במקום לדון בנסיבות הגעת האוקראינים לישראל ביהמ"ש בחר להתייחס ללשון הסכם הוויזות עם אוקראינה וקבע כי לשון ההסכם קובעת שהגעה לטווח קצר צריכה לקבל היתר, אבל בכך התעלם מכך שאף לאותם אוקראינים המבקשים להגיע לישראל אין מושג לכמה זמן הם מבקשים לשהות בישראל, כך שממילא אין בנסיבות הנ"ל כל הצדקה למתן כניסה גורף רק בשל ההסכם שנועד להקל את הפרוצדורה לשהות בישראל לצורכי תיירות בלבד.
שגרירות אוקראינה פנתה לעו"ד ורשה על מנת לבקש מבג"צ לבחון אפשרויות משפטיות לנקיטת מהלכים משפטיים נגד השרה שקד. עו"ד ורשה אמר: "כמי שעוסק בדיני הגירה, מעמד הפליטים באופן יומיומי מזה שני עשורים, היה לי ברור שההחלטה אינה מידתית והיא מהווה הפרה בוטה של דיני הפליטים ואמנות בינלאומיות עליהן ישראל חתומה". ורשה הוסיף: "לאחר מחקר משפטי, מצאנו גם שהשרה לא הייתה מוסמכת להחליט כפי שהחליטה".
כזכור, בעקבות הביקורת הודיעה השר שקד על הקלות במדיניות הכניסה לפליטים שגיבשה: "ישראל תארח באופן זמני כ-20 אלף אזרחי אוקראינה ששהו בישראל לפני פרוץ הקרבות, לרוב בניגוד לחוק. אם האלימות לא תיפסק בזמן סביר, נאפשר להם לעבוד". היא הוסיפה וציינה כי "פליטים עם קרובי משפחה בישראל יורשו להיקלט ללא קשר למכסה".
מוקדם יותר היום, התעמתו חברי הממשלה על רקע המתווה. ראש הממשלה, נפתלי בנט, אמר במהלך הישיבה כי "לא יתכן שיהפכו את שרת הפנים לשק החבטות בזמן שהיא עומדת בפרץ. הכל נעשה בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטים, כולל שר החוץ שידע על המתווה".
"גם חברת כנסת שיושבת באולפן ומתגוללת על שרת הפנים, זה לא צריך לקרות. מי שיש לו בעיה שיתכבד ויתקשר לשרה שקד", הוסיף בנט בהתייחסו לדבריה של ח"כ מלינובסקי אתמול בתוכנית "פגוש את העיתונות" ובמהלכו אמרה "אני יכולה להגיד היום בצורה מאוד בטוחה שאיילת שקד לא שונה הרבה מאריה דרעי והמדיניות הגזענית שלו. איילת - זה גדול עלייך".