"המפלגות משעבדות את תקציבן השוטף להחזר הלוואות", כך מזהיר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדוח המתפרסם היום (שלישי) בנושא מימון מפלגות לכנסת ה- 23 ולתקופה השוטפת של הכנסת ה- 22. לדברי המבקר, "מאז תוקן החוק המאפשר לסיעות לקבל הלוואות מאוצר המדינה באמצעות הכנסת (במקום מבנקים) חלה עלייה בסכומי ההלוואות שנוטלות הסיעות. יתרת החובות של הסיעות לכנסת נכון ל- 31.3.20 עומדת על כ- 200 מיליון ש"ח - עליה של כ- 470% לעומת החוב לבנקים לפני התיקון לחוק". אנגלמן טוען כי המפלגות לא מקיימות את מטרת החוק - קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות וקורא לכנסת לבחון את נושא שימוש הסיעות בכספי המימון הממלכתי השוטף לטובת כיסוי גירעונות שיצרו במהלך הבחירות הקודמות.
המבקר מפרט על מה הוציאו המפלגות השונות את כספי מימון הבחירות. על פי הדוח, לעומת מערכת הבחירות לכנסת ה-22, שסכום יחידת המימון שלה היה 1,384,400 ₪, סכום יחידת המימון לצורך מערכת החירות לכנסת ה- 2 היה 1,819,066 ₪ (גידול של כ- 31%). כתוצאה מכך, סך ההכנסות של 20 סיעות ממימון ממלכתי בבחירות לכנסת העשרים ושתיים הסתכמו בכ- 182.7 מיליון ₪, ואילו הכנסותיהן של 17 סיעות מהמימון הממלכתי בבחירות לכנסת ה- 23 הסתכמו בכ- 236.5 מיליון ₪.
על פי דיווחי הסיעות, הוצאותיהן במערכת הבחירות הסתכמו בכ-233.7 מיליון ש"ח. מהדוח עולה כי הסיעות משתמשות יותר ויותר במרחב הדיגיטלי לצורך קיום תעמולה פוליטית. בכנסת ה-23 הוציאו הסיעות 99.6 מיליון ₪, כאשר 46.7% מהן עבור שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, 17.1% מהם לטובת שלטים ושלטי חוצות ו-4.8% מהם לפרסומים בעיתונות
בבחינת מימון המפלגות בבחירות לכנסת ה-23, קבע המבקר כי יש להטיל סנקציות על שלוש מפלגות בגין חוק מימון הבחירות. מהליכוד נשללו 50 אלף שקלים בגין ניהול חשבונות שלא לפי הנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שבידי הסיעה לא היו אסמכתאות מספקות כגון הסכם, חשבונית ותיעוד מפורט בגין שירותי ייעוץ מחברה בחו"ל, שיש בהן כדי לבסס את סבירות ההוצאות שדווחו על ידה.
ממרצ נשללו 15 אלף שקלים בגין חריגה מתקרת ההוצאות, ובחשבונותיה של סיעת ש"ס נכללו הוצאות שאינן תקינות בגין תעמולה שלא בהתאם להוראות חוק דרכי תעמולה. לתשע מהסיעות נותרו עודפים בסך מצטבר של כ-21 מיליון ש"ח. בתום תקופה זו נותרו לשמונה מהסיעות שהתמודדו בבחירות גירעונות שסכומם נע בין כמה עשרות אלפי ש"ח לכ-4 מיליון ש"ח, וסכומם הכולל של הגירעונות היה כ-17 מיליון ש"ח.
המבקר גם מפרט את המאזן הכספי של הסיעות שהשתתפו בבחירות, ומצא כי לשמונה סיעות נרשם גירעון ואילו לתשע יש עודף. מפלגת העבודה סיימה את הבחירות לכנסת ה-23 עם הגירעון הגבוה ביותר - 4,064,401 שקלים, לאחר מכן הליכוד עם גירעון של 3,855,275 שקלים ומרצ עם גירעון של 3,114,386 שקלים. ישראל ביתנו סיימהאת הבחרות עם גירעון זעיר של 10,278 שקלים.
בצד החיובי של הדוח, הרשימה המשותפת סיימה עם עודף של 5,666,641 שקלים, יש עתיד עם 4,591,872 והאיחוד הלאומי עם עודף של 3,407,264 שקלים.
בנוסף, המבקר בדק את ההתנהלות הכלכלית של המפלגות במהלך הכנסת ה-22 ומצא כי מרבית המפלגות נמצאות בגירעון, שנמעל כולן הליכוד, עם מינוס של 68,967,425 שקלים, גירעון גדול יותר מסך כל הגירעונות של יתר המפלגות יחדיו. לדגל התורה יש גירעון של 9,893,144, למפלגת העבודה 8,818,917 שקלים ומרצ 8,167,371.
לשמונה מפלגות שהיו קיימת בכנסת ה-22 נרשם עודף תקציבי, כשבראשן הרשימה המשותפת, עם 14,712,170 שקלים ואחריה תע"ל עם 5,525,829 ש"ח.