יוסף חדאד, מנכ"ל עמותת "ביחד – ערבים זה לזה" הפועלת לחיבור המגזר הערבי לחברה הישראלית, שוחח היום (חמישי) בוועידת לונדון של קבוצת הג'רוזלם פוסט עם העורכת הבכירה בג'רוזלם פוסט תמר בארי, שיתף אותה במצבה של החברה הערבית בישראל מול גל הטרור הנוכחי וסיפר על שלושת השינויים שיש לעשות בחוק הלאום על מנת שיכלול גם את אזרחי ישראל הערבים והשפה הערבית.
בפתח הדברים התייחס חדאד למצבה של החברה הערבית על רקע המתיחות הביטחונית של הימים האחרונים ואמר: "רגע לפני שעליתי לבמה כמה מהאנשים שאלו אותי, "מה שלומך?" עניתי שזה יכול היה להיות הרבה יותר טוב, במיוחד העובדה שכרגע אמיר חורי, שהוא השוטר הישראלי הערבי שעצר את הפיגוע בבני ברק, ההלוויה שלו מתרחשת ממש עכשיו בנצרת, ממנה אני בא, העיר הערבית הגדולה בישראל. וזה רק מראה לכולם עד כמה החברה שלנו ייחודית".
הוא הוסיף: "אני מאוד מצטער שאני לא שם, אני מרגיש שאני צריך להיות שם אבל גם לי כבוד להיות כאן כי זה המסר שלי שאני רוצה לחלוק עם כולם, שהטרור לא מפלה בין יהודים לערבים. אם אתה ישראלי, בין אם אתה יהודי או ערבי אתה מטרה לטרור. ובגלל זה אנחנו צריכים להילחם ביחד, ונחשו מה – אנחנו נלחמים בזה ביחד. למרבה הצער, יש מיעוט קיצוני בחברה שלנו שאנחנו צריכים לטפל בו ולהתמודד בצורה הקשה ביותר כדי פשוט לעצור את זה כמה שיותר מהר".
כשנשאל כיצד ניתן לעשות זאת השיב: "יש שלוש דרכים שצריכות להתרחש במקביל. הראשון הוא חינוך. זה לטווח ארוך. כשאנחנו מחנכים לסובלנות, אנחנו מחנכים לשותפות, כשאנחנו מחנכים לנהל משא ומתן ולפתור סכסוכים בלי להגיע להיות אלימים, כשאנחנו עושים את זה, כשאנחנו מחנכים מגיל צעיר על זה, אנחנו יכולים בעצם להתחיל לראות משהו טוב יותר. דרך אגב, זה אחד הדברים שאנחנו עובדים עליהם עם הארגון שלי; בקרוב באמת נעשה שיתוף פעולה עם שר החינוך על התחלת תכנית חינוך, ונדבר על איך אפשר לפתור סכסוכים רק בעזרת בדיבורים ובכבוד הדדי".
"זה הדבר הראשון. הדבר השני והשלישי הם מיידיים, שזה עונש, וכשאני אומר עונש, זה לא הגיוני שמי שדוקר מישהו ואז מקבל שנת מאסר. זה יכול למעשה לצאת ולעשות שירות לקהילה. עונש - אם אתה מחזיק בנשק לא חוקי - מינימום חמש שנות מאסר. מִינִימוּם. אפילו בלי לראות שופט".
הוא הסביר: "כשאתה מעניש אתה באמת יכול לעשות איזשהו אפקט, אנשים יפחדו. אם אתה מפחד אתה יכול לשלוט בדברים. אגב, ראינו שחלק מהמחבלים מהפיגועים האחרונים היו בכלא אבל הם שוחררו. למה עשינו את זה? מדוע אפשרנו לאותם טרוריסטים של דאעש לצאת מהכלא? אז אנחנו צריכים עונש חריף ומרתיע".
חדאד הוסיף ואמר כי "כשמדברים על אכיפה - למשטרת ישראל חייבת להיות מיד יחידה מיוחדת, שכל המטרה שלה היא לטפל באלימות ובפשיעה בחברה שלנו, ובמיוחד אני מדבר על החברה הערבית הישראלית, כי אנחנו באמת צריכים את זה".
"הנה משהו שאולי רבים מכם לא יודעים. אבל אנחנו מדברים על הצבא שנכנס פנימה, על המשטרה - מג"ב או יס"ם - ואנשים הולכים מיד, אבל כולם מתחילים לצעוק, "אבל זו גזענות, למה אנחנו צריכים את הצבא בערים שלנו?" נו נחשו מה - זו בעצם קריאה מהערבים הישראלים שרוצים את זה כבר כי נמאס לנו ואני רק מעביר את המסר הזה לכם - נמאס לנו ואנחנו רוצים להרגיש בטוחים, כי אנחנו לא מרגישים בטוחים היום" הוסיף.
בהמשך סיפר חדאד כי "אחד הדברים ששואלים אותי הרבה הוא למה אתה עושה את זה? אני מתכוון שאתה מקבל איומים כל יום, אנשים מקללים אותך, אז למה? ואני תמיד אומר את זה, זה בגלל שאני באמת מאמין במה שאני עושה, ושנית, זה בגלל שעל כל הודעת איום או שנאה אני מקבל עשרות תמיכה ואני מקבל עשרות אנשים שבאמת תומכים כך ומשמיעים".
"אבל הבעיה היא שרוב ההודעות האלה הן הודעות פרטיות, לא כמו אלה שהם קיצוניים שקולניים לגבי זה ואלימים לגבי זה ומפרסמים את זה בפומבי. אז העניין הוא שהשלב הבא שאנחנו מנסים לעשות הוא, הקול השקט והשקט הזה שמפחד, אנחנו רוצים לוודא שנחזק אחד את השני כדי לצאת ולדבר בגלוי, "אני לא מפחד".
בהמשך דבריו התייחס חדאד לחוק הלאום, הסביר כיצד ניתן לשנותו כך שיכלול גם את אזרחי ישראל הערבים ואמר: "בואי נתחיל מההתחלה. האם יש גזענות בישראל? כן. אבל אני די בטוח לצערי שיש גזענות כאן בלונדון ובארה"ב. הייתי בדרום אפריקה וזה טבוע עמוק בתרבות שלהם, אז לצערי קיימת גזענות. ויש אפליה, אבל, זה לא כמו מה שכולם מייצגים ומדברים עליו, במיוחד כשמדובר בעובדות תיירותיות ושקרים".
"הדבר השני הוא, על מי אני מטיל דין וחשבון על הדבר הזה. המדינה שלי? המנהיגים שלי, המנהיגים הערבים? בדרך כלל קל לבוא ולהפנות רק את האצבע לממשלת ישראל. אבל מה איתנו? מה עם המנהיגים שלנו? במשך 74 שנים הם לא עשו שום דבר עבורנו. בכל פעם שהם נכנסים לפרלמנט הדבר הראשון שהם עושים זה לצעוק "עזה, רמאללה, ג'נין". מה עם נצרת, עכו, לוד?"
"זו דרך אגב הסיבה שהתחלנו את כל זה. אנחנו לא ארגון פוליטי אבל אנחנו רוצים לעשות שינוי עבור החברה שלנו. אחת הדוגמאות הטובות ביותר היא להראות מה קרה בשנה האחרונה. לראשונה הצטרפה מפלגה ערבית לקואליציה ו-53 מיליארד שקל ניתנו לחברה הערבית. אנחנו צריכים להבטיח שהכסף יעבור למטרות הנכונות, ותאמין לי - אנחנו על זה. אנחנו עוקבים אחר הכסף הזה. אבל מה אם לפני 74 שנים, אפילו לפני 10-20 שנים? אם היינו משתלבים בפוליטיקה הישראלית ונמצאים בקואליציה כמו עכשיו, היינו במקום אחר".
הוא הדגיש: "האוכלוסייה הערבית יודעת שישראל היא מדינה יהודית. הלחץ צריך להיות על החלק הדמוקרטי. צריך לעשות שלושה שינויים בחוק. ראשית, עליו לומר 'מדינה יהודית ודמוקרטית'. שנית, השפה הערבית. כל יהודי בישראל חייב לדעת את השפה הערבית. והדבר האחרון הוא המקום שבו כתוב שישראל חייבת לפתח עיירות יהודיות. אבל ישראל צריכה לפתח עיירות ישראליות וערביות. שלושת השינויים הללו יובילו לחוק מדינת לאום גדול".
הוא חזר לחוק הלאום: "האוכלוסייה הערבית יודעת שישראל היא מדינה יהודית, מנסור עבאס אמר זאת בכל השפות והחברה הערבית מודעת לכך. הלחץ צריך להיות על החלק הדמוקרטי. צריך לעשות שלושה שינויים בחוק. ראשית, עליו לומר "מדינה יהודית ודמוקרטית". אני קורא לזה החוק הסמנטי, מכיוון ששום דבר לא השתנה באמת. מבחינת סוגיות משפטיות יש לנו כבר את חוקי היסוד משנת 1992 שמבטיחים שוויון. אבל הסמנטיקה חשובה".
"שנית, השפה הערבית. כל יהודי בישראל חייב לדעת את השפה הערבית. זו צריכה להיות שפה רשמית בישראל, כל יהודי בישראל חייב לדעת את השפה הערבית. והדבר האחרון הוא המקום שבו כתוב שישראל חייבת לפתח עיירות יהודיות. אבל ישראל צריכה לפתח עיירות ישראליות וערביות. שלושת השינויים הללו יובילו לחוק מדינת לאום מצוין".