מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מותח ביקורת על יעילות מערך הפיקוח על טוהר הבחירות לכנסת ה-24. בדוח המבקר שפורסם היום (שלישי) עולה כי לעומת הבחירות לכנסת ה-22, תקציב המערך גדל פי 3 - מ-17 מיליון שקלים ל-51 מיליון. בנוסף, לא נמצאו מסמכים המסבירים כמה מפקחים צריכים להציב בקלפיות.
למרות הגידול בתקציב ובמספר המפקחים בקלפיות (של פי ארבעה), בבחירות לכנסת ה-24 לא נכחו מפקחים ב-18 אחוזים מהקלפיות שוועדת הבחירות עצמה הגדירה כקלפיות רגישות בהיבט של טוהר הבחירות. עוד מצא המבקר כי ועדת הבחירות רכשה יותר מצלמות עבור מערך הפיקוח ממה שהיה נדרש - 15,500 מצלמות בעלות של 19.3 מיליון ש"ח, כשבפועל נדרשו -13,240 מצלמות בלבד. עוד נכתב בדוח, כי הוועדה רכשה מערכת ממוחשבת לניהול דיווחי מפקחי טוהר הבחירות חודש לפני יום הבחירות לכנסת ה-24. בפועל, 34% מהמפקחים לא הצליחו להתקשר עם המערכת באמצעות אפליקציה ייעודית לכך.
נתונים שהועלו בביקורת מעידים על אינדיקציות לצורך בבדיקת אפקטיביות מערך הפיקוח על טוהר הבחירות. לדוגמה, רק ב-7% מהקלפיות (56 מ-799 קלפיות) נדרשה בדיקת עומק עקב דיווח של מערך הפיקוח, הוועדה העבירה למשטרה תצלומים לצורך חקירת חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות לכנסת ה-24 ב-10 קלפיות (0.08% מכ-13,240 הקלפיות). במשך כשנה - פרק הזמן שבין הבחירות לכנסת ה-23 לבחירות לכנסת ה-24 - לא בדקה הוועדה את אפקטיביות מערך הפיקוח בשתי מערכות הבחירות הקודמות. ההחלטה להגדיל את היקף המפקחים בין שתי מערכות הבחירות פי 2.6 התקבלה שלא על סמך בדיקת אפקטיביות המערך שפעל.
ליקויים נוספים נמצאו בהיבטי ההסדרה המשפטית של צילום בחדרי הקלפי, באבטחת תוצרי הצילום, בשלמות המידע על חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות.
מבקר המדינה אנגלמן ציין כי ראוי לבדוק בדיקה מקיפה את אפקטיביות המערכים שפעלו בבחירות לכנסת ה-22, 23 ו-24, ולבחון אותה בהתחשב בעלויותיהם, וכי מוצע שעיקרי הנתונים והמסקנות ישמשו בעתיד את ועדת הבחירות, לכשתידרש לקבל החלטות על מערת הפיקוח בתחום טוהר הבחירות.
מוועדת הבחירות נמסר בתגובה: "תכליתו המרכזית של מערך מפקחי טוהר הבחירות היא לשמור על אמון הציבור בתוצאות הבחירות ובמשטר הדמוקרטי, למנוע תרחישים של אנרכיה ופגיעה במשטר (כפי שאירעו במדינות אחרות אך בסמוך ליום הבחירות לכנסת ה-24), להרתיע מפני ביצוע עבירות ולזהות אירועים כבר בראשית התרחשותם והצפתם בזמן אמת. כאמור, הוועדה חולקת על מסקנות דוח הביקורת ועומדת על עמדתה כי אין ספק כי כלל התכליות הללו הושגו, במלואן, ופריסת המערך הצליחה מעל לכל המצופה.
"דווקא הנתונים כפי שהוצגו בתרשימים שונים בדוח הביקורת תומכים באמירה זו, וזאת להבדיל מהמסקנה אליה הגיע מבקר המדינה. כך למשל, אחד התרשימים מציג נתון לפיו 60% מן האירועים דווחו על ידי המפקחים. נתון זה מעיד בהכרח על יעילות ואפקטיביות מערך המפקחים, שהציף בזמן אמת 60% מהאירועים שדווחו. כל ניסיון לייצר בדוח הביקורת אינדיקציות לא רלוונטיות לבחינת האפקטיביות, הינו ראייה צרה מאוד ומצומצמת של הדברים, תוך התעלמות מוחלטת מהלך הרוח הפוליטי והציבורי בכל מערכת בחירות, שמשפיע בהכרח על יום הבחירות. כך למשל, האינדיקציה שהוצגה, לפיה, במבצע טוהר הבחירות היה אחוז קטן של בדיקות שמקורן בדיווחי מפקחי טוהר הבחירות - מעיד דווקא על כך שהצבת המפקחים הוכיחה את עצמה כאפקטיבית במניעת אירועי טוהר בחירות שעשויים להשפיע על תוצאות ההצבעה. או למשל, ההשוואה המלאכותית שנערכה בין מספר האירועים בכל מערכת בחירות. שכן, לכל מערכת בחירות דינמיקה משלה והלך רוח שונה.
"יש מערכות בחירות "רגועות" ואחרות "טעונות". אין חולק כי להלך רוח זה השפעה ישירה על ההתנהלות ביום הבחירות ועל היקף האירועים. לפיכך, כל ניסיון שנעשה בדוח להכניס לנוסחה או תבנית קבועה את מספר האירועים ולשייך אותם לגידול או ירידה ליניארית – הינו שגוי ביסודו (מה עוד, שכמובן שלהגדלת מספר המפקחים יש בהכרח השפעה על מספר האירועים המדווחים). ניסיון זה אף לוקה בחוסר הבנה של התוצאה, ומתעלם לחלוטין מהעובדה הבלתי ניתנת לערעור כי יום הבחירות לכנסת ה-24 התנהל באופן מופתי ועל הצד הטוב ביותר, ללא כל אירועים חמורים ביום הבחירות, וזכה לשבחים רבים, זאת על אף האתגרים העצומים שעמדו בפני הוועדה (עריכת בחירות בשיא מגיפת קורונה). ולראייה, יושב-ראש הוועדה לא נדרש להכריע בעניין תוצאותיהן של קלפיות שהתרחשו בהן פגמים מהותיים (זאת להבדיל מן העבר), ואף לא הוגש ערעור על תוצאות הבחירות, כך שפריסת המערך השיגה את תכליתה ותוצאות הבחירות משקפות את רצון הציבור. ויודגש - ברי כי בהיקפים בהם מבוצעת מערכת בחירות אין כל היתכנות לאפקטיביות של אפס אירועים".