מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית את הצעת החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות של ח"כ יוראי להב הרצנו וח"כ מיכל רוזין. לפי החוק שאושר, יוגדל ההיטל על שקיות נשיאה חד-פעמיות והוא יורחב גם לחנויות קטנות.
להצעת החוק הוצמדה הצעה של ח"כ גילה גמליאל מהליכוד, שהעלתה את הצעתה בניגוד לעמדת סיעתה, וגרמה לסערה במהלך ההצבעה במליאה, בזמן שחברי מפלגתה פעלו להפלת הצעתה.
הסערה פרצה לאחר שבהצבעה האלקטרונית נרשם שוויון 22, ח"כ מנסור עבאס הודיע כי הצבעתו לא נקלטה ויו"ר הישיבה ח"כ צביקה האוזר אישר לצרף את הצבעתו ובכך החוק עבר ברוב של 23 תומכים מול 22 מתנגדים. לאחר מחאות מצד חברי כנסת מהליכוד ולאחר בדיקת הייעוץ המשפטי הוחלט כי התוצאה תישאר על שוויון 22 - וכך החוק של ח"כ גמליאל לא עבר.
הצעה נוספת שהוצמדה של ח"כ מיכל רוזין עברה גם היא ברוב של 23 תומכים מול 22 מתנגדים.
כאמור, ההצעה מבקשת לחייב את כלל העוסקים הקמעונאיים בגביית תשלום עבור שקיות נשיאה חד פעמיות, כאשר התשלום שיגבה על ידי עוסקים שאינם קמעונאים גדולים יהפוך לחלק מההכנסות הרגילות של אותם עוסקים.
בנוסף, מוצע להעלות את סכום ההיטל המרבי המוטל על השימוש בשקיות, שמותר לשר להגנת הסביבה לקבוע לפי הוראות החוק, מ-60 אגרות לשקל אחד. כמו כן, מוצע לקבוע כי מטרות כספי ההיטל לפי החוק יכללו גם ניקיון של פסולת שקיות חד פעמיות בכלל רחבי הארץ, לרבות בשטחים פתוחים ובשטחים עירוניים.
בדברי ההסבר נכתב: "שקיות הנשיאה החד פעמיות יוצרות כמות גדולה ועודפת של פסולת, שאינה מתפרקת במשך מאות שנים, מזהמת את הסביבה, את השטחים הפתוחים, את החופים ואת הים. כיום, החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות מחייב גביית תשלום בסך 10 אגורות עבור כל שקית חד פעמית שנמסרת בחנויות המוגדרות כ"קמעונאי גדול", בעוד שעסקים בינוניים וקטנים אינם מוכרחים לגבות תשלום זה.
"לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה נמצא כי גביית התשלום עבור השקיות האמורות הינו מנגנון אפקטיבי לצמצום השימוש בהן - משנת 2016, בה נכנס החוק לתוקף, נרשמה ירידה של כ- 80% בשימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות. כמו כן, חלה הפחתה של בין 78% (ב-2017) ל-72% (ב-2020) בכמות השקיות שנרכשה על ידי קמעונאים".
החוק הקיים בישראל מחייב תשלום של 10 אגורות עבור כל שקית ברשתות השיווק הגדולות, ומאז שחוקק כבר הצליח להוכיח את האפקטיביות שלו והביא לירידה של כ-80% בשימוש בשקיות ברשתות הגדולות. הצעת החוק שגיבש ח"כ יוראי להב הרצנו יחד עם ארגון 'אדם טבע ודין' מרחיבה את החובה לגבות 10 אג' עבור שקית נשיאה חד-פעמית גם בעסקים בינוניים וקטנים.
על מנת לא להערים קשיים ובירוקרטיה נוספת על העסקים, מוצע שהכספים הנגבים עבור השקיות יישארו במחזור העסק כהכנסה ולא יועברו לקרן הניקיון, כפי שנדרש היום מקמעונאים גדולים. כך, עסקים אלו לא ייאלצו לשאת בנטל הביורוקרטי הכרוך בהעברת כספי ההיטל לקרן הניקיון, וכן לא בדיווח תקופתי למשרד להגנת הסביבה, וכך גם תהיה הפחתה משמעותית בשימוש בשקיות ניילון.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג מסרה: "מברכת על חוק השקיות של חברי הכנסת מיכל רוזין ויוראי להב, שעבר היום בקריאה טרומית. מטרת חוק השקיות היתה ונשארה להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד פעמיות כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן ואת ההשפעות הסביבתיות השליליות של פסולת זו".
יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת, ח"כ יוראי להב הרצנו: "ישראל מוכרחה להפסיק להשתמש בשקיות ניילון חד-פעמיות, שמזהמות את הסביבה שלנו. הצעת החוק שאני מקדם בימים אלה היא צעד משמעותי בדרך לשם וחלק מהתמודדותה של ישראל עם משבר האקלים. ההצעה היא צודקת, חברתית וסביבתית, שתביא להגברת ההגנה על הסביבה שלנו וגם תקל כלכלית ורגולטורית על בעלי העסקים הקטנים. מדינת ישראל מוכרחה להצטרף לשורת המדינות המפותחות בעולם שכבר אימצו הצעות דומות, ולהביא לשינוי הרגלים. זה הזמן להפסיק לזהם את חופי הים ושמורות הטבע שלנו, ולהתחיל לעשות קניות עם שקיות רב-פעמיות".
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ מיכל רוזין: "חוק השקיות, אותו העלתי עוד בכנסת ה-19 כהצעת חוק פרטית, שינה באופן דרמטי את צריכת השקיות החד פעמיות בישראל. כבר בשנה הראשונה לכניסת החוק לתוקף, נצפתה הפחתה בכ-80% בצריכת השקיות בקמעונאים הגדולים (כ-378 מיליון שקיות נשיאה חד פעמיות). מדובר בשיעור הפחתה של 55% בקירוב בכלל המשק. אך עדיין יש להמשיך ולצמצם את צריכת השקיות הגורמות לנזק רב לסביבה. הצעת החוק שעברה היום בקריאה טרומית אמורה לסתום את החורים שנותרו פתוחים מחוק הראשון ולהגביר את צמצום צריכת השקיות החד פעמיות. עלינו לעשות הכל על מנת לשמור על הכדור שלנו".
עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "הרחבת החוק מקרבת את ישראל למדינות המפותחות בעולם והיא נדרשת היום יותר מתמיד. אחת ממטרות הרחבת החוק היא מניעת חלוקת שקיות רב פעמיות שמשמשות כתחליף לשקיות חד פעמיות, דבר שבולט במשלוחים של חלק מרשתות המזון וכן חלוקה של שקיות עבות ומאד מזהמות – כחלק ממיתוג. כיון שהחוק יחול על כלל השקיות, לא ניתן יהיה לחלק גם שקיות אילו ללא גביית תשלום. התיקון לחוק צפוי להוביל לצמצום ניכר בהיקף הצריכה של שקיות נשיאה, ולאפשר למדינת ישראל לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה ובסטנדרטים בינלאומיים".
מנגד, חבר האופוזיציה ח"כ אורי מקלב תקף את אישור חוק השקיות: 'המשרד להגנת הסביבה לוקח מאנשים פיקדון על הבקבוקים ולא נותנים את האפשרות להחזיר, מאות מיליונים מחולקים למקורבים ולא לציבור הרחב. זהו חוק שכולו יחסי ציבור על חשבון הציבור".
בתוך כך, האופוזיציה רשמה ניצחון נוסף: למרות התנגדות הממשלה, אושר בטרומית חוק המשווה בין אלמנים ואלמנות בעניין זכאות לקצבת שאירים של חבר הכנסת דוד אמסלם, אליה הוצמדו הצעות של חברי הכנסת שלמה קרעי ויואב קיש. בחוק מוצע לקבוע כי אלמן, בדומה לאלמנה, יהיה זכאי לקצבת שאירים ללא מבחן הכנסה וגם אם אין עמו ילד.
בדברי ההסבר נכתב: "בחוק הביטוח הלאומי יש הבחנה בין אלמן לבין אלמנה לעניין הזכאות לקבלת קצבת שאירים. לפי הוראות החוק, אלמנה כהגדרתה בסעיף 238 זכאית לקבל קצבת שאירים בשל פטירתו של בן זוגה המבוטח, ללא מבחן הכנסה ואף אם אין עמה ילד. לעומת זאת, אלמן זכאי לקצבת שאירים בשל פטירת בת זוגו המבוטחת רק אם יש עמו ילד או שהכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי פרט 1 של לוח ט' לחוק.
"יתרה מכך, מבחני ההכנסה של אלמן כוללים את כל הכנסותיו – מעבודה, במידה והוא עדיין עובד, מפנסיה ששילם עבורה כל חייו, מקצבת אזרח ותיק, ובתנאים מסוימים גם מקצבה המשולמת בשל רדיפת הנאצים וקצבאות אחרות. מוצע לתקן את ההבחנה האמורה וחסרת ההיגיון בין אלמן לאלמנה ולקבוע כי אלמן, בדומה לאלמנה, יהיה זכאי לקצבת שאירים גם אם לא התקיימו התנאים המפורטים לעיל".