בחירות 2022: ראש הממשלה נפתלי בנט, וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד, הודיעו היום (שני) על תמיכתם בפיזור הכנסת והליכה לבחירות, כאשר רה"מ אמר: "עומדים ברגע לא קל אבל בהבנה שקיבלנו החלטה נכונה". ההודעה הדרמטית, שהגיעה אחרי תקופה מתוחה פוליטית, עוררו מספר שאלות בנושא מה יעלה בגורל הממשלה והכנסת. ד"ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, עושה סדר בבלגן.
חוק יסוד: הממשלה, מגדיר מצבים שבהם החילופים יתקיימו מוקדם יותר. כך למשל, אם ראש הממשלה מתפטר ביוזמתו מהכנסת והממשלה - ראש הממשלה החלופי, כלומר לפיד, נכנס לתפקיד. הסעיף הרלוונטי ביותר קובע כי אם הכנסת מתפזרת בשל קבלת חוק התפזרות הכנסת, ובקריאה השלישית על הצעת החוק תמכו לפחות שני ח"כים מסיעות שהיו מזוהות עם הגוש של בנט, גם כן מתבצעים חלופים. המשמעות הברורה היא שאם מתקבל חוק התפזרות הכנסת בתמיכת ח"כים סילמן ואורבך – השר לפיד יחליף את רה"מ בנט יום לאחר מכן.
הכנסת מתפזרת: בנט ולפיד סיכמו על קידום החוק; לפיד יכנס ללשכת רה"מ
סער על פיזור הכנסת: "חוסר אחריות הביא לתוצאה הבלתי נמנעת"; באופוזיציה ברכו
האם מדובר בתקדים?
כן. בממשלת הרוטציה פרס ושמיר לא היו חילופים אוטומטיים. כדי ששמיר יחליף בשנת 86' את פרס, קודם כל על האחרון היה להתפטר מראשות הממשלה, ורק אז שמיר הרכיב ממשלה חדשה. אולם, אם יתבצעו חילופים עכשיו הם יהיו אוטומטיים. המשמעות היא שהממשלה לא תתחלף וראש הממשלה החדש לא יצטרך להצהיר הצהרת אמונים בפני הכנסת. במקביל, ראש הממשלה היוצא בנט יהפוך אוטומטית לראש הממשלה החלופי, וכן יהפוך אוטומטית לממלא מקום ראש הממשלה.
האם צפויים חילופי שרים?
התשובה לכך שלילית, לא יתבצעו חילופים אוטומטיים נוספים בתפקידי השרים.
האם הכנסת יכולה לפזר את עצמה ולהקדים את הבחירות?
בהחלט, באמצעות חקיקת חוק להתפזרות הכנסת. המנגנון הזה מעוגן בסעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת: "לא תחליט הכנסת להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה, אלא בדרך קבלת חוק לענין זה, ברוב חברי הכנסת".
מהם התנאים לקבלת חוק התפזרות הכנסת?
ראשית, מדובר בחוק לכל עניין ודבר. לכן, עליו להיות מונח על שולחן הכנסת כהצעת חוק פרטית או ממשלתית, ולעבור את תהליכי החקיקה הרגילים של חוק – שלוש קריאות במליאה, ואם מדובר בהצעה פרטית גם קריאה טרומית (די ברוב רגיל כדי להעבירה בטרומית); ודיון ואישור בוועדה של הכנסת. שנית – יש צורך בתמיכה של לפחות 61 ח"כים בקריאה הראשונה, השנייה והשלישית.
אם מתקבל חוק התפזרות הכנסת, מתי נערכות הבחירות?
בהצעת החוק עצמה מופיע מועד הבחירות המיועדות, שצריך להיות עד חמישה חודשים מיום קבלת החוק.
מה קורה לעבודת הכנסת לאחר קבלת חוק התפזרות הכנסת?
לפי עיקרון יציבות הכנסת (סעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת), הכנסת שהתפזרה ממשיכה לכהן עד לישיבה הראשונה של הכנסת החדשה. אין עליה מגבלות מיוחדות – היא רשאית למשל להמשיך ולחוקק חוקים. עם זאת, המחוקק הכיר בקשיים של כנסת שכבר התפזרה להמשיך ולהתנהל כרגיל, וקבע שחוקים שאמורים לפקוע בסוף ימי הכנסת היוצאת או בתחילת ימי הכנסת החדשה שתיבחר, למשל הוראות שעה – התוקף שלהם יוארך, והם יפקעו רק 3 חודשים לאחר תחילת כהונת הכנסת החדשה (סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת).
מה קורה לעבודת הממשלה לאחר קבלת חוק התפזרות הכנסת?
לפי עיקרון רציפות הממשלה (סעיף 30ב לחוק יסוד: הממשלה), הממשלה תמשיך לכהן עד להקמת ממשלה חדשה. נהוג להשתמש בביטוי "ממשלת מעבר", אך המונח הזה לא מופיע בחוק. בחוק יסוד: הממשלה מופיע רק הביטוי "הממשלה היוצאת", וגם הוא לא מתייחס לכל התקופה שמתחילה עם קבלת חוק התפזרות הכנסת – אלא רק לתקופה שמתחילה עם בחירת כנסת חדשה (או לאחר התפטרות הממשלה, אבל זה לא המקרה שבו אנו עוסקים).
אם הכנסת לא מאשרת את חוק התפזרות הכנסת?
לפי תקנון הכנסת (סעיף 76(ח)), אם הצעת חוק נפלה בהצבעה בכנסת – אי-אפשר להעלות הצעת חוק דומה או זהה במהלך 6 החודשים הבאים (יו"ר הכנסת יכול להחליט לקצר את התקופה הנ"ל בנסיבות שונות).
האם חוק להתפזרות הכנסת הוא מנגנון נפוץ בישראל?
מאוד, מתוך 23 הכנסות שסיימו את כהונתן עד כה, ב-17 מקרים הבחירות הוקדמו. ב-13 מתוך המקרים האלה – הפיזור נעשה באמצעות חוק להתפזרות הכנסת.
האם מדובר במנגנון נפוץ גם בדמוקרטיות אחרות?
ממש לא. רובם המכריע של הפרלמנטים במדינות דמוקרטיות לא יכולים לפזר את עצמם. שתי הדמוקרטיות המפותחות היחידות שבה הדבר אפשרי הן אוסטריה ובריטניה – אם כי בבריטניה הפיזור מצריך תמיכה של לפחות שני שליש מחברי הפרלמנט.