איתות חיובי ממוסקבה בעיצומה של פרשת סגירת הסוכנות היהודית? גורמים במשרד החוץ הרוסי מחו לאחרונה נגד אופן הסיקור התקשורתי על ההחלטה לסגור את פעילות הסוכנות היהודית במדינה. "הנושא נופח והדברים עוותו. סוגיית הסוכנות היא סוגיה משפטית. לא מדובר במשבר ולא בהידרדרות היחסים בין רוסיה לישראל", ציינו הגורמים.
המשבר עם רוסיה מעמיק? גורמים ישראלים: פסימיות בכל הקשור לסוכנות היהודית
"הסוכנות היהודית זה בסך הכל תירוץ, יש כאן משהו יותר עמוק"
למרות דברי אותם גורמים, נמשכה המתיחות בין רוסיה וישראל ברקע ההחלטה הרוסית לסגור את פעילות הסוכנות היהודית במדינה. משלחת המשפטנים הישראלית, שאמורה לצאת למוסקבה ולדון עם גורמים רוסיים במשבר, עדיין ממתינה לאישור הפגישות במוסקבה. הנסיעה לא בוטלה, אך הרוסים לא ממהרים לתאם פגישות.
גורמים בישראל הבהירו כי הקו הכללי במשבר יהיה "נוהגים בנימוס, אך בלי התרפסות. אם הסוכנות היהודית תיסגר, ישראל תדע להביא את העולים בדרכים אחרות". עוד מדגישים הגורמים כי "ישראל, כמובן, לא מעוניינת בהידרדרות היחסים עם רוסיה ותעשה כל מאמץ להימנע מזה. עם זאת, חשוב להבין כי ישראל הביעה עמדה ערכית בנושא אוקראינה ולא תחזור בה".
בישראל מבקשים להדגיש כי לא מדובר בסכסוך עם רוסיה, ואומרים ש"אנחנו חלק קטן בסכסוך של רוסיה עם הדמוקרטיות המערביות".
בישראל חוששים מאפשרות של הורדת מסך הברזל ברוסיה. באשר לצעדים שנשקלים למקרה של סגירת הסוכנות, לפי הגורמים, "יש לישראל חבילה מסודרת של אפשרויות". נכון לעכשיו מדובר בתוכנית מגירה, שתהפוך לתוכנית פעולה רק אם הרשויות ברוסיה יקבלו החלטה סופית לסגור את הסוכנות היהודית במדינה.
ברקע משבר הסוכנות עלו טענות בשם גורמים אלמוניים, כי הסוכנות היהודית לא דיווחה בזמן אמת על הבדיקות שנעשות ברוסיה, וכי בשל כך, לכאורה, העניין התפוצץ בשלב מתקדם מאוד. בסוכנות השיבו כי בכירי הארגון עמדו באופן קבוע בקשר עם משרדי הממשלה, ובין היתר דיווחו גם על קיום בדיקות שאז נראו כשגרתיות. הבדיקות החלו לפני כשנתיים או שלוש, כשראש הסוכנות דאז, נשיא המדינה יצחק הרצוג, היה מעודכן וגם עדכן את הדרג המדיני.
בדיון אצל ראש הממשלה יאיר לפיד שלשום, לא עלתה טענה שהסוכנות ידעה ולא דיווחה בזמן. עוד עלתה בדיון סוגיית ההתבטאויות של גורמים בישראל (כמו אמירתו של השר נחמן שי), ונאמר כי "הברברת אינה מוסיפה, אלא מזיקה". לשרים הועבר מסר ברור לא להתראיין בנושא ולצמצם עד אפס אמירות סביב משבר הסוכנות.
עם פרוץ המלחמה באוקראינה הרוסים האיצו את קצב הבדיקות. בישראל סברו שאולי מדובר בסוגיה שהיא לא משפטית בלבד, ועירבו את השגריר ואת משרד החוץ. בכל שלבי הבדיקה לא היה ברור מה הטענות כלפי הסוכנות ומה היקף הסוגיה. מניסיון העבר, כשנעשו בדיקות של ארגונים שונים, ברוב המקרים הן הסתיימו בהערה או בקנס.
מה שמקשה על הטיפול במשבר הוא חוסר הוודאות. שגריר ישראל ברוסיה אלכס בן צבי נפגש פעמיים עם סגן החוץ הרוסי מיכאיל בוגדנוב, וניסה להבין מה עומד מאחורי הסוגיה ומה הצד הרוסי מנסה להשיג. אולם בוגדנוב לא סיפק תשובות, פרט לאמירות קצרות וכלליות כי הוא "יבדוק את הנושא".
על רקע המשבר מתפתח משבר נוסף, כשהפעם במפתיע, חסידות חב"ד מובילה אותו. אגודת חסידי חב"ד בארה"ב פנתה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בדרישה להקפאת ההליכים להעברת בעלות במקרקעין בירושלים לממשלת רוסיה, ובראשם כנסיית אלכסנדר נייבסקי בעיר העתיקה בירושלים. בחב"ד דורשים את התניית העברת בעלות הנכסים בהשבת "אוסף שניאורסון" לחסידות.
במכתב שכתב עו"ד אורי קידר, המייצג את חב"ד העולמית, ובו התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, מסבירים באגודת חסידי חב"ד כי "אוסף שניאורסון" הוא אוסף היסטורי של חסידות חב"ד העולמית הכולל כ־12 אלף ספרים וכתבים מקוריים, שנאספו בהדרגה ונשמרו מאז סוף המאה ה־18 ועד ימינו. בחב"ד דורשים מזה עשרות שנים מהשלטון במוסקבה להשיב את האוסף לחזקת מרכז חסידות חב"ד, הממוקם כיום בארה"ב.