ארכיון חדש, הכולל מאות אלפי מסמכים, פרוטוקולים, יומנים, מאמרים ותחנות בחייו של ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון, המתפרסים על פני כ־700 מטר רץ של מדפים, נחנך בקמפוס שדה בוקר באוניברסיטה שנקראה על שמו. מדובר במבנה מרשים שישמש גם כמרכז מבקרים: פרויקט מורכב, שבו לראשונה אוחד ארכיון בן־גוריון תחת קורת גג אחת, לאחר שבעבר היה מפוזר בשלושה מקומות שונים.
בשנות ה־70, לאחר מותו, הוקם הארכיון למורשת בן־גוריון במבנה קטן תת־קרקעי, שהגישה אליו הייתה מורכבת, ובגלל אילוצים שונים הוא לא היה פתוח לקהל הרחב וחלק מהמסמכים שבו הועברו לארכיוני צה"ל והמדינה. בארכיון החדש, שמנוהל במשותף על ידי אוניברסיטת בן־גוריון והמכון למורשת בן־גוריון, נמצאים כל המסמכים ששופכים אור על דמותו של "הזקן" ובעצם על ההיסטוריה של התנועה הציונית ושל המדינה מראשית המאה ה־20 ועד למותו בשנת 1973.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
הפריטים המוקדמים ביותר נכתבו בראשית המאה ה־20, בהם מכתב ששלח אביגדור גרין, אביו של בן־גוריון, לבנימין זאב הרצל בשנת 1901. כל המסמכים נשמרים בתנאי לחות וטמפרטורה אופטימליים. ארכיון בן־גוריון היה מהראשונים בישראל שעבר דיגיטציה, והוא מאפשר גישה מרחוק לכל תוכנו ללא צורך ברישום או בתשלום.
מלבד המבנה החדש לארכיון ייפתח גם מרכז מבקרים בשטח בן כ־280 מ"ר. אולם התצוגה עוצב כך שישמר את חוויית הגילוי המרגשת לכל המעיינים בחומרי הארכיון. בתוך המגירות, הדלתות והארוניות מסתתרים מסמכים מהארכיון, המגלים טפח ועוד טפח מעולמו של בן־גוריון, לצד הסברים מתומצתים. המבקרים יוכלו לפסוע בין שבעה מתחמים שונים - תחנות בחייו של בן־גוריון, בהן עלייתו ארצה והכרזת המדינה.
בין נושאי הליבה: הנגב, הסטטוס־קוו, חוק השבות, ערי הפיתוח, מעמד האישה וגיוס נשים לצה"ל. בין המוצגים: הדגל הראשון שהונף עם קום המדינה ומכשירי הקלטה ומחשבים עתיקים ששימשו את הארכיון בעבודתו. תחנה נוספת חושפת את גישתו של בן־גוריון לנושאים דרמטיים, בהם השמדת יהודי אירופה, משפט אייכמן, אפריקה, הממשל הצבאי, גולה וציונות.
למעוניינים תינתן אפשרות לעיין במסמכים הקשורים לפרשיות מרכזיות וטעונות, כגון נושא השילומים, אלטלנה, פטור מגיוס לבני ישיבות וביקור במחנות העקורים. המתחם כולל גם אולם הקרנה לסרטונים היסטוריים, והוקמה גם עמדת עיון אינטראקטיבית במסמכים נבחרים וביומנו של בן־גוריון, שהתחיל לכתוב משנת 1915 ועד סמוך למותו.
בין המסמכים ההיסטוריים שבארכיון: דף מיומנו מיום הכרזת המדינה, התכתבותו בימי מלחמת העצמאות, העלייה הגדולה והשילומים, מכתביו בנושאי יוגה ובינה מלאכותית ומאמריו על יחסים בין יהודים לערבים ובין העולם היהודי למדינה. בין המסמכים המוצגים בגרסה סרוקה דיגיטלית נמצאים שלושה מיומניו האישיים מהשנים 1927, 1936 ו־1948. וכך כתב בעמוד של יום הכרזת המדינה: "באחת מועצת העם. אישרנו הנוסח של הכרזת המדינה. בארבע הכרזת העצמאות. בארץ צהלה ושמחה... ושוב אני אבל בין השמחים כביום 29 בנובמבר".
בן־גוריון ידע כי הכרזת המדינה תהיה האות לפתיחת מלחמה שתגבה מחיר כבר. במסמך נוסף הוא כתב את התאריכים החשובים בחייו: הולדת אביו, הולדתו שלו, עלייתו לארץ, חתונתו עם פולה בניו יורק ומועדי הולדת ילדיו גאולה, עמוס ורננה. ולרגל ציון 70 שנה להסכם השילומים עם גרמניה (10 בספטמבר 1952) מוצג מכתב מקנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר לנחום גולדמן, שהיה יו"ר הוועד המנהל של הסוכנות והקים את ועדת התביעות, כהכרה רשמית ראשונה של ממשלת גרמניה המערבית באחריותה לשואה. בכך סבר בן־גוריון שאך טבעי שיוטלו עליה פיצויים.
הדיון הציבורי סביב ההסכם השנוי במחלוקת התפתח להפגנות אלימות שהגיעו עד למשכן הכנסת. ב־8 בינואר 1952, בעיצומו של הדיון על הסכם השילומים ויום לאחר ההפגנות האלימות מול הכנסת, שידר בן־גוריון נאום לאומה שבו הטיח: "אתמול הורמה יד זדונית על ריבונות הכנסת, נעשתה התחלה להרס הדמוקרטיה בישראל. הוכרז שלא נבחרי האומה יכריעו מדיניות ישראל, אלא אנשי האגרוף והרצח הפוליטי".
