נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא הבוקר (שלישי) נאום בעברית בפני הבונדסטאג, בית הנבחרים הפדרלי של גרמניה. את דבריו פתח במילים: "אני ניצב לפניכם היום, אך אני אינני לבדי. אני עומד כאן כשליח ציבור. אני עומד כאן כנשיא מדינת ישראל, מדינת הלאום הריבונית והדמוקרטית של העם היהודי, שהיא התגשמות תפילותיהם של דורות רבים; אני עומד כאן כבן גאה לעם היהודי – דור תשיעי לרב שמואל יצחק הילמן שכיהן כרב קהילה בגרמניה והיה צאצא של הרב יחזקאל קצנלבוגן – רבן של המבורג והערים הסמוכות לה; אני עומד כאן כשאני נושא עמי חלומות ומשברים, מכאובים ומזור, חורבן וקוממיות הכרוכים זה בזה".
הרצוג בגרמניה: "איראן מאיימת על הסדר העולמי ולא בוחלת בטרור"
הנשיא הרצוג המריא לביקור בגרמניה: "נעסוק בעבר ובעתיד"
"אך מעל לכל אלה, אני עומד לפניכם כשאני נושא עמי בציקלוני ציווי אחד. ציווי שלצד "עשרת הדיברות" ו-"ואהבת לרעך כמוך" הוא אולי הציווי התנ"כי הנעלה, הערכי והמחייב ביותר עבור כל יהודי באשר הוא: "זָכוֹר". האומה היהודית היא אומה זוכרת. זה חלק מהותי ובלתי נפרד מהזהות שלנו. וכך, כשאני דורך על אדמת גרמניה, איני יכול שלא להיזכר, ולהוציא מתרמילי את אלבום התמונות של עמי, שבו שזורות אינספור תמונות מפיסת הארץ הזו. תמונות של פסגות, תמונות של תהומות. ובעודי עושה זאת, אבקש לדבר עמכם כאן היום על עבר, ועל עתיד", אמר.
"גרמניה הייתה במשך מאות ואלפי שנים בית מפואר עבור עמנו, בית חם, טוב ופורה, בית בו צמחה היהדות על כל היבטיה, אבל, מכובדי, ואין זה סוד, הארץ הזו - גרמניה, הייתה בית לזוועות הגדולות ביותר שפקדו את העם היהודי ואת האנושות כולה לאורך הדורות", הוסיף, "לא היה בדברי הימים כמסע שערכו הנאצים ועוזריהם להשמדת העם היהודי. לא הייתה מעולם מדינה שהייתה אחראית, כפי שגרמניה הנאצית אחראית – לאובדן צלם אנוש, למחיקתה של החמלה, לשאיפה למחוק מעל פני האדמה, באכזריות כה נוראה, אומה שלמה".
אבי זכרו לברכה – נשיאה השישי של מדינת ישראל - חיים הרצוג, היה מראשוני המפקדים ששחררו את מחנות המוות בגרמניה ממלתעות החיה הנאצית. לא אשכח לעולם כיצד הוא תיאר בפני את הזוועות שנגלו לנגד עיניו. את הצחנה, את שלדי האדם בפיג'מות הַמְּפֻסְפָּסוֹת, את ערימות הגופות, את החורבן, את הגיהנום עלי אדמות".
"ב-1987 הוא קיים את הביקור הראשון של נשיא ישראלי בגרמניה, ובחר לפתוח את ביקורו במחנה ברגן-בלזן, ארבעה עשורים לאחר שדרך שם – בלב הַמַּאְפֵּלְיָה – בפעם האחרונה. בביקורו, הוא אמר, ואני מצטט: "לא סליחה אתי – ולא שכחה. רק למתים זכות לסלוח, ולחיים אין רשות לשכוח". כך אמר, בצוואתו שאותה אני נושא על לוח ליבי כאן היום. 35 שנים חלפו, ואני, שבעוד שעות ספורות אחתום בברגן-בלזן את ביקורי הממלכתי בגרמניה, מבקש לחזור על דבריו כאן בפניכם – נציגיו של העם הגרמני, מכל סיעות הבית, ולומר: העם היהודי לא שוכח. ולא רק משום חובנו לדורות העבר, אלא משום חובתנו לדורות העתיד".
הוא הוסיף: "אין זה דבר קל. התמודדות עם זיכרון מזעזע היא מורכבת במהותה. הרי אם נרצה בכך ואם לאו, זיכרון השואה הוא חלק עמוק מזהותנו כאומה; וְעַם הנושא בזיכרון ההיסטורי שלו, חווית תהום כל כך קודרת, כל כך בלתי אפשרית, הוא איננו עם ככל העמים. ולמרות כל אלה, מכובדי, גם אם איננו מסוגלים להיפגש במחוזות הזיכרון, אנחנו חייבים להיפגש במחוזות המשמעות. להעניק משמעות לזיכרון, משמעו להתייחס לזיכרון כצו מחייב, כעול מוסרי. כאחריות".
"על העבר אמנם לא ניתן לגשר, אבל העתיד שלנו, טומן בחובו אחריות כבירה, ועל כן הוא חייב להיות משותף; משותף, בשבילנו ובשבילכם; כי רק כך, רק ביחד, נוכל לתת משמעות לזיכרון. רק המפגש, העמקת היחסים, מחויבות הדדית עיקשת, לחרות, לאנושיות, ולדמוקרטיה, לצד שבועת נאמנות מתמדת לעצמאות מדינת ישראל וביטחונה ולשגשוג העם היהודי, יבטיחו לשני העמים משמעות לזיכרון; ויהיו מופת לאנושות כולה. מכובדי, ההיסטוריה קושרת את העם היהודי ואת מדינת ישראל, בקשר בל ינתק, עם גרמניה. קשר של זיכרון, קשר של משמעות, קשר שחייב למצוא את ביטויו במישורי העבר, ההווה והעתיד".
בהמשך הנאום התייחס למצב הנוכחי כיום. "מדינת ישראל של היום היא מופת של תחייה ושגשוג; של תרומה כבירה לאנושות – בתרבות, בביטחון, ברפואה, באקדמיה, במדעים, ובתחומים רבים נוספים. ישראל ביססה לאורך השנים שותפות איתנה עם מדינות אירופה במגוון סוגיות ושדות; והיא נוטלת חלק במאמצים לפתרון משברים עולמיים, ובהם משבר האקלים, שלמדינתי יש חלק משמעותי מאד בפיתוח טכנולוגיות שיתרמו להתמודדות עמו. ישראל גם הפכה להיות מנוע עוצמתי לשותפות כלל אזורית במזרח התיכון. הסכמי אברהם, שהצטרפו להסכמי שלום קודמים, ומהלכי נורמליזציה, דיאלוג וקירבה נוספים, הפכו את ישראל למחוללת של יחסי שכנות קרובים, של שגשוג, ושל צמיחה חסרת תקדים באזורנו".
הנשיא הדגיש: "מעולם לא חששנו מביקורת, מעולם לא מנענו ביקורת, אך תמיד נדרוש ממבקרינו דבר אחד: לדבוק באמת. הושטת היד הישראלית לשלום היא אמת, מערכות היחסים החמות והעמוקות שלנו עם חלק משכנינו הן אמת, וכך גם הערך הרב שהן משיאות למרחב כולו. ישראל שאפה מאז ומעולם, ותמשיך לשאוף, לשכנות טובה ולשלום עם כל מדינות ועמים במזרח בתיכון, וכמובן גם עם שכנינו הפלסטינים. זו מטרה מלאת תקווה ואמונה, שלא ויתרנו ולא נוותר עליה. זה מחייב אותנו, וגם את הפלסטינים להתבונן במציאות, ולעשות כל מאמץ לשנותה לטובה. על שכנינו הפלסטינים, בראש ובראשונה, להילחם בטרור ולהפסיקו באופן מיידי".
"רק אתמול ציינו, הנשיא שטיינמאייר ואני, יחד עם המשפחות השכולות ועם הנהגה ישראלית וגרמנית, חמישים שנים לטבח הנורא שאירע על אדמת גרמניה, ושבו נרצחו 11 ספורטאים ישראלים בכפר האולימפי במינכן. על הפלסטינים מוטלת האחריות למסע ההרג המחלחל, שפגע בערכים הבסיסיים ביותר לא רק של כבוד האדם וקדושת החיים, אלא גם של הספורט בכלל ושל האולימפיאדה בפרט; וכך גם האחריות למעשי טרור מחרידים לא פחות – שנעשו מאז ועד לימים אלה ממש. הרשו לי להבטיח לכם: מדינת ישראל תמשיך להושיט את ידה לשלום, באומץ ובנחישות, אך בה בעת גם תשמור על זכותה להגנה ולביטחון", המשיך והודה להנהגה הגרמנית על ההסכם עם משפחות החללים.
סוגייה נוספת שעלתה בנאום היא ההיבט הביטחוני - והסכם הגרעין המסתמן מול איראן. "מכובדי, ישראל שותפה למאמץ הבינלאומי לבלום כוחות רדיקאליים שזורעים טרור, שכול והרס, ומבקשים לאיים על כל אזרחי העולם. גם בדורנו, גם בעת הזאת ממש, כוחות שנאה אפלים, מובלים בידי איראן ומאיימים לא רק על ישראל, ולא רק על היציבות במזרח התיכון, אלא על הסדר העולמי כולו. כאן, מעל הבמה החשובה הזאת בברלין, אני קורא למשפחת העמים לפעול בנחישות ובתקיפות. איומים ופעולות להשמדת ישראל הם דבר שלא מתקבל על הדעת. החזקת נשק להשמדה המונית בידי מדינה החברה באו"ם אשר קוראת יום-יום להשמדתה של מדינה אחרת החברה באו"ם, היא פשוט דבר שלא מתקבל על הדעת".
"הקו המנחה צריך להיות ברור: מי שמכחיש את השואה, מי שנוהג בשנאה ובתוקפנות, מי שמאיים על זכותה של מדינת ישראל להתקיים – לא זכאי לחתימה על הסכמים שרק מחזקים אותו, לא זכאי להטבות או לכספים, לא זכאי לוויתורים בשום פנים ואופן", המשיך והדגיש, "על הקהילה הבינלאומית לעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה - להציב תנאים ברורים, להטיל סנקציות חריפות והכרחיות, ליצור חיץ בלתי עביר בין אירן ובין יכולת גרעינית, לעשות מעשה, ולא לוותר. מדינת ישראל תגן על עצמה ותילחם בכל דרך באיומים עליה ועל אזרחיה. אני קורא לעולם כולו לא לעמוד מנגד.
הוא הוסיף: "מכובדי, גרמניה ובני העם הגרמני בנו את מדינתם ואת עמם לתפארת אחרי מלחמת העולם השנייה, ועשו זאת באופן מעורר השראה. גרמניה קנתה לעצמה שם והפכה למעצמה כלכלית וביטחונית מובילה ואחראית, למנוע של רוח ותרבות, ולמחוללת של תנופה חסרת תקדים באירופה ובעולם כולו. גרמניה היא כוח מוביל ומרכזי באירופה ובנאט"ו. הדבר בולט בעת הזאת בתמיכתה ושלמותה של אוקראינה. אני בטוח שגרמניה תהיה גורם מוביל ביציאה מהטרגדיה הנוראה שפוקדת את העם באוקראינה, שכולנו מייחלים להפסקת סבלו בהקדם האפשרי ולהחזרת יציבות ושלום לאוקראינה ולאירופה כולה".