היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה היום (חמישי) את תגובת המדינה לעתירה בנושא מינויו של מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. בתשובתה, בהרב-מיארה הבהירה כי עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה, המבקשת לקבוע את המינוי כזמני עד לאיוש משרת הרמטכ"ל, מכיוון שהדבר יהיה בבחינת פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף.
בתשובתה ציינה היועמ"שית כי אין חולק על כך שישנו צורך במינוי יו"ר לוועדה לשם השלמת מינוי הרמטכ"ל, מכיוון שבלעדיו אין יכולה הוועדה להתכנס. היועצת ציינה כי עוד טרם הגשת העתירה היא דנה בשתי אפשרויות: או למנות את יו"ר הוועדה במינוי זמני או להמליץ על מינוי בהתאם לכלל המהותי שקבעה הממשלה - חברי הוועדה יכהנו בכהונה קשיחה, חד פעמית ובת 8 שנים. בכך, ביקשה ממשלת ישראל לנתק כל זיקה בין חברי הוועדה לבין הדרג הפוליטי ולשלול כל חשש אפילו למראית עין כאילו חברי הוועדה מבקשים לרצות את הדרג הפוליטי במסגרת בחינת המינויים הרגישים.
לטענתה של בהרב-מיארה, "משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים. לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או "אד הוק", הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף".
על רקע זה, כך על פי תשובת המדינה לבג"ץ, מכיוון שאין מחלוקת על כך שמינוי יו"ר לוועדה המייעצת בעת הזו הוא הכרחי, בנסיבות המינוי הקונקרטי שנבחן, דווקא היצמדות לנורמות המהותיות שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2018 באשר למשך הכהונה של חברי הוועדה המייעצת, היא שעולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא מינויים בתקופת בחירות.
עם זאת, בהרב-מיארה התייחסה לקושי שבמינוי יו"ר קבוע לוועדה בעת תקופת בחירות ומסרה כי "דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות".