אחד היסודות הכי משמעותיים ביהדות, ולא רק, הוא היכולת של אדם לחזור בתשובה", אומר הרב שי פירון. “הרי רעיון התשובה אומר שאדם יכול לקבל על עצמו איזו הכרעה שבאמצעותה הוא אומר: ‘אמרתי בעבר כך, היום אני אומר אחרת’, ‘הייתי כזה ועכשיו אני רוצה להיות אחרת’. אלא שמאז הרשתות החברתיות וההתפתחות הטכנולוגית, בעיקר של גוגל, אין לבן אדם אפשרות ‘לחזור בתשובה’ כי בכל רגע נתון ובכל שנייה נתונה תמיד יגידו לו: ‘אבל אמרת’, כי הכל מתועד ברשתות. אנחנו מצד אחד נוסעים ברכב היברידי, אבל מצד שני אנחנו לא מאפשרים לאנשים להשתנות. זה מכריח את כולנו לנסות לייצר הגדרה חדשה של מושג התשובה".
המחשבות הללו גרמו לרב פירון, רגע לפני עשרת ימי תשובה, לצאת בהרצאה חדשה, “תשובה וסליחה במאה ה־21" שתעלה בטוקהאוס בתל אביב ב־2 באוקטובר (20:30), ובה יעסוק בשאלות כמו: האם אנחנו יודעים לסלוח? האם אנחנו יודעים לבקש סליחה? האם חזרה בתשובה היא מושג דתי או בשורה כוללת לאנושות כולה?
“הזיכרון הארגוני שלנו בעבר היה יותר קצר, במירכאות כפולות, והיכולת שלנו לקבע אנשים בתוך משבצות הייתה יותר חלשה", מסביר פירון, נשיא תנועת “פנימה", שהוקמה "במטרה להתמודד עם משבר הקיטוב והלכידות בחברה הישראלית". “ברמה הפילוסופית, האם בעבר לאדם שיש לו עמדות כמו לאיתמר בן גביר הייתה יכולת לחזור בתשובה? התשובה היא כן. אבל במאה ה־21, האם לאדם כמו איתמר בן גביר יש יכולת לחזור בתשובה? התשובה היא לא. גם המקרה של אביב גפן, עם בקשת הסליחה מהמתנחלים, ממחיש זאת. אומרים לו: ‘אבל פעם אמרת’. אז מה אם הוא אמר פעם? אדם לא יכול להשתנות? אנחנו רוצים אנשים קשובים ובעלי יכולת שינוי, אבל אם מישהו משנה את דעתו, זה לא מקובל".
זה קשור לנושא הסליחה?
“עיקר הנקודה של הסליחה הוא היכולת שלי לבקש מעצמי סליחה כשאין לי יכולת לסלוח. אנחנו צריכים לחזור בתשובה על זה שאנחנו לא מאפשרים לאנשים לחזור בתשובה. אחד הדברים המרתקים שצריכים לקרות במאה ה־21 בנוגע למונחים ‘תשובה וסליחה’ הוא הצורך לתרגם אותם לשפה שהיא לא בהכרח שפה דתית, אלא נוגעת לכל אדם. בנוסף, צריך לדבר על הסליחה והתשובה בשני מעגלים: האחד – תשובת הפרט, והשני – תשובת הקהילה, החברה והמדינה. תשובה היא לא רק מעמד של אדם מול אלוהים, אלא היא מתן זכות לכל אדם להשתנות".
היכולת שלך לסלוח השתנתה בעקבות הרשתות החברתיות?
“אני צרכן מאוד קטן של הרשתות החברתיות. כשאני כותב בפייסבוק, אז זה תמיד הפוך מכל הכללים שכולם מדברים עליהם. למה? אני כותב אחת להרבה זמן, אני כותב ארוך. אני עושה את זה בכוונה, למען הסר ספק, ואני מקבל תגובות בכמויות".
אין פטנטים
פירון (57), איש חינוך, ששימש כראש אולפנה, ראש ישיבה תיכונית וראש ישיבת הסדר, היה בעבר חבר כנסת מטעם מפלגת יש עתיד וכיהן מטעמה כשר החינוך בשנים 2013־2014. בשנת 2015 היה ממקימי תנועת “פנימה" יחד עם עוד אנשי ציבור ומנהיגים מכל גוני החברה. על פועלו בתחום התרבות והחינוך קיבל השנה את אות “אביר איכות השלטון". בתקופת כהונתו כשר החינוך חולל רפורמות בולטות כמו שינוי מבנה תעודת הבגרות, הנהגת התוכנית “בתי הספר של החופש הגדול", שיטת התקצוב הדיפרנציאלי, הגדלת תקציבי התנועות וארגוני הנוער, החלת חידוש בתי הספר המקצועיים וחובת התנדבות על כל תלמיד במערכת החינוך עד כיתה י"ב.
“הדבר המרכזי שעשיתי בתקופתי היה הסטה מלמידה מיושנת שמתעסקת במדידה - ללמידה שיש בה משמעות והענקת כלים לאנשים להתמודד עם המאה ה־21", הוא אומר.
מה חשבת על המשבר האחרון במערכת החינוך?
“המשבר נפתר והטרגדיה רק התחילה. זאת אומרת, לא התעסקו באף אחת מהשאלות הגדולות של החינוך, לא פתרו אף שאלה שנוגעת לגודל כיתה, הכשרת מורים, היכולת לראות את בתי הספר כמרחבים של לימוד, התאמת הלמידה למאה ה־21, החינוך החרדי, איך בוחנים? איזה מקצועות לומדים? לא פתרו שום דבר".
מה השתנה מהתקופה שבה אתה כיהנת כשר החינוך?
“בעיקר חוסר יציבות. נוצרה סיטואציה שהיו אחריי ארבעה שרי חינוך, רובם לתקופה מאוד קצרה, עד שאפילו הכהונה שלי נחשבת ארוכה לידם: נפתלי בנט, רפי פרץ, יואב גלנט ויפעת שאשא־ביטון. כיום אין שום חשיבה הגותית, חינוכית, רחבה, שמקימה תפיסת עולם קוהרנטית וארוכת טווח. בסופו של דבר, עם כל הצניעות, עדיין מדברים על העשייה המשמעותית שלי, ועדיין, זה מצחיק, כשיש משבר מורים, אז על מה מדברים שר האוצר ויפה בן דוד? על ‘בית הספר של החופש הגדול’ שיזמתי".
מה הפתרון לדעתך?
“אנחנו פעם אחר פעם נתמכים בפלסטרים, אבל הבעיה היא לא הפלסטרים, אלא הפצע המדמם. מה שחשוב להגיד ולדעת הוא ש־90% מהבעיות במערכת החינוך הישראלית הן לא Made In Israel, אלא אלו בעיות שקיימות בכל העולם. אם לא נבין שנחוצה פה תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח של עשר שנים, זה לא ייפתר. אמרתי את זה גם אז. אין פטנטים כשמדובר בחינוך".
מה דעתך על סערת הדיל של נתניהו עם המפלגות החרדיות שכלל מימון גם למוסדות שלא ילמדו לימודי ליבה?
“מי שמדבר על לימודי ליבה לחרדים עושה לעצמו הנחה. הסיפור הוא אחר. הסיפור הוא שהמדינה הפקירה את החינוך החרדי, והיא לא יכולה להגיד שהיא רוצה רק לימודי ליבה. אם אתם רוצים להתעסק באמת בחינוך החרדי, אז המדינה צריכה לקחת אחריות. היא צריכה להתעסק גם בשכר המורים בחינוך החרדי, וגם בהכשרת המורים בחינוך החרדי, בבניית מבנים לחינוך החרדי ועוד. אם המדינה רוצה לטפל בחינוך החרדי, אז שתיקח אחריות על הקונטקסט החינוכי, ולא רק על לימודי הליבה. מי שישלמו את המחיר הם הילדים החרדים. יש פה פער עצום בין הפוליטיקאים החרדים ובין הציבור החרדי. בקרב ההורים יש פתיחות הרבה יותר עמוקה לסוגיה הזו, ואם היינו עובדים נכון, היינו יכולים למנף אותה ולהפוך אותה לתוכנית פעולה יותר מתקבלת. העמדות של הפוליטיקאי החרדי לא משקפות את העמדות של האזרחים החרדים".
חשבת לחזור לפוליטיקה?
“לא, מכיוון שבישראל אין כרגע מונח שנקרא ‘שר מקצועי’, ולפוליטיקה אני חושב שאני לא מתאים, או לפחות אני חושב שהיא לא מתאימה לנפש שלי, אז אני לא מוכן לשלם את המחיר על היותי חלק מהמערכת הפוליטית, למרות שיש לי חלום לטפל בנושא החינוך. פעם היה את דניאל פרידמן כשר משפטים מקצועי, ויעקב נאמן היה שר אוצר מקצועי. אם הייתה אופציה להיכנס לתפקיד לארבע־חמש שנים בלי להיכנס לכל הקוניונקטורה הפוליטית, אז ברור שהייתי מאוד שמח לעשות את זה, אבל להיות חבר במפלגה עכשיו ולהיכנס לתוך האירוע הפוליטי - אני לא מתאים, אני לא מספיק מוכשר וזה גדול עליי".
ימי אלול
גם פירון, במובן מסוים, חזר בתשובה כשחשף לאחרונה כי לא יצביע בבחירות הקרובות ל"יש עתיד", שהיה ממקימיה, אלא ל"המחנה הממלכתי" בראשות בני גנץ. “אני מצביע לחילי טרופר", הוא אומר. “אני רוצה להצביע לאנשים ספציפיים שמסמלים את החברה הישראלית כפי שאני רוצה לראות אותה, ומכיוון שאני רואה בחילי את מי שאני רוצה לראות, אז אצביע לו. גם אם מחר בבוקר הוא יהיה במפלגה אחרת – אצביע לכל מפלגה שבה נמצא חילי טרופר, והחילי טרופרים יהיו".
מה דעתך על שותפך לשעבר, ראש הממשלה יאיר לפיד?
“עזוב, אני לא עונה על שאלות פוליטיות".
אתה מתגעגע לקשר עמו?
“שמע, אנחנו בימי אלול, ברור שאני מתגעגע אליו, למה לא? אני לא כועס עליו. אני לא מתראיין הרבה, ומצד שני זה נורא מצחיק אותי ששואלים את זה. דיברתי על זה לאחרונה בפודקאסט עם נדב פרי והופתעתי מהתגובות הרבות על כך והפליאה של אנשים, ואז הבנתי שבגלל שאמרתי את זה הכי אותנטי וכן - זה דיבר לאנשים. אני בן אדם, ברור שאני מתגעגע. אומר לך את זה הכי פשוט".
