היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר המשפטים גדעון סער ופרקליט המדינה עו"ד עמית אייסמן, נאמו היום (שלישי) בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת, והתייחסו בדברם לעצמאות בית המשפט העליון ולרשויות אכיפת החוק. זאת, בצל הטענות כי הממשלה הבאה תקדם חוק פסקת התגברות נגד החלטות בג"צ. תחילה, פתחה את הכנס היועמ"שית בהרב-מיארה.
נתניהו יעכב את פסקת ההתגברות? "בלעדיה לא נוכל למשול"
נתניהו ומערכת המשפט: מביטול משפטו ועד פסקת ההתגברות
"הנאבקים בפשיעה החמורה ובשחיתות השלטונית ושומרי הסף, ראויים לכל הוקרה", אמרה היועמ"שית בפתח דבריה, "תרומתם למדינה של המוסדות האמונים על כך, ובראשם פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ומערך הייעוץ המשפטי, לא תסולא בפז. מוטלת עלינו חובה להגן על שלום הציבור וביטחונו, לסייע לממשלה להגשים את יעדיה בהתאם לדין ולשמור על שלטון החוק, למען הציבור כולו. אלו אינן משימות פרסונאליות ותפקידנו אינו משתנה משנה לשנה. אלו משימות לאומיות. הן הוטלו עלינו כמוסד המשרת את הציבור".
"הגדרת התפקידים שלנו ואופן ביצועם אינם תלויים בזהות הדרג המדיני או בזהות ראשי מערכת המשפט באותה עת", הוסיפה, "תפקידנו נותר, בכל עת, לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל בגבולות הדין. מאפיינים אלה נובעים מדמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. כך היה מאז קום המדינה".
לאחר מכן אמרה בהרב-מיארה: "המערכת שלנו מורכבת מאנשים מקצועיים בעלי עמוד שדרה מקצועי. כאשר הממשלה הבאה תוקם ותיכנס לתפקידה, נמשיך לפעול, כפי שפעלנו עם ממשלות קודמות. במקצועיות ובענייניות להגשמת יעדיה, בהתאם לגבולות הדין. ה-DNA של מערכת משפט ציבורית המבוססת על ערכים יהודים ודמוקרטיים הוא על זמני. אין רשות או אדם הניצבים מעל לחוק; הפרדת רשויות, שוויון לכל, הגינות שלטונית ודאגה לזכויות המיעוט, הם רעיונות היסוד של השיטה. דמוקרטיה ועצמאות מערכות אכיפת החוק והשיפוט בלתי ניתנות להפרדה".
"בפעם הקודמת שהתאספנו כאן אמרתי, כי מעבר בין יחידות ובין תחומי משפט מייצר עומק משפטי ואינטליגנציה משפטית. המשימות שאנו מתמודדים עמן מורכבות. הפתרונות הטובים ביותר, המעשיים ביותר, מגיעים משילוב של דיסציפלינות משפטיות ומראיית עולם מגוונת. כעומדת בראש המערכת חשוב לי להבין את זוויות הראייה השונות והמשלימות של כל היחידות הרלוונטיות. ההיתוך של זוויות הראייה השונות מוביל לתוצאות עמוקות ומדויקות יותר. 'שילוב הידיים' בין הדיסציפלינות הוא מפתח למימוש היעדים שלנו ולחיזוק המערכת שלנו", ציינה.
כמו כן, נאם בכנס גם נשיא המדינה יצחק הרצוג, ואמר: "לא תיתכן מדינה מתוקנת ללא משפט. בדיוק כפי שלא תיתכן מדינה בלי חבל ארץ ושפה, בלי פרלמנט, בלי רשות מבצעת. שלטון החוק הוא חלק חשוב ביותר מקווי המתאר של מדינת ישראל, וכולנו – העם בישראל כולו – מתפללים כל יום בשלומה של מלכות, בשלומן של כלל רשויות השלטון, שאלמלא הן – איש את רעהו חיים בלעו. אין זה אומר שחובה על כולם להסכים עם כל החלטותיה ופעולותיה של המערכת. כמו כל מערכת ציבורית".
"המשפט הוא מיסודותיו החשובים של ביתנו שלנו, בתי המשפט הם חלק מביתנו שלנו, הייעוץ המשפטי והפרקליטות הם חלק מביתנו שלנו, וכשאנחנו פוגעים בהם – אנחנו פוגעים בכולנו", הוסיף, "מערכת משפט חזקה ועצמאית היא עוגן שלטוני חשוב וחיוני מאין כמותו עבור כל מדינה; ועל אחת כמה וכמה מערכת המשפט הישראלית, שהיותה עצמאית, מקצועית ומגוונת, על כל אגפיה ושלוחותיה – הן ברשות המבצעת והן ברשות השופטת - הוא אינטרס עליון שלנו, של כולנו, כחברה וכמדינה".
לאחר מכן אמר הנשיא: "אני מוטרד מאד ממגמת הירידה של אמון הציבור במערכת המשפט. יש לכך סיבות רבות ומגוונות, חלקן קשורות למגמות עולמיות, חלקן לתמורות רוחב ועומק בישראל, וחלקן, חשוב שנכיר בכך - למערכת המשפטית על שלל היבטיה וגווניה. אמנם אני מציג כאן אתגר, המונח לפתחיכם ולפתחנו כחברה וכמדינה; אבל אני מבקש להציג גם את פתרונו בצידו. מערכות הבחירות החוזרות ונשנות בשנים האחרונות שהיו בסיס לקיטוב הולך וגובר בחברה הישראלית, לחוסר אמון בין רשויות השלטון, הבהירו לכולנו שהתנהגות שקולה, מכילה, מקצועית ועניינית, היא המוצא היחיד, היא זו שעל בסיסה תיכון מדינתנו".
"בשנה האחרונה דיברתי לא אחת על הצורך שלנו להקשיב לכאבו של האחר, לייצר דיאלוג גם עם מי שאנו חולקים עליו מכל וכל, ואני מאמין שהדברים נכונים גם ברמה המוסדית והבין-רשותית, אם אפשר לכנות זאת כך. אני מאמין שגם רשויות השלטון בישראל – המחוקקת, המבצעת והשופטת – צריכות להיות קשובות זו לזו; זו לכאבה של זו, זו למצוקותיה של זו, זו לאתגריה של זו. לא רק שניתן לנהל את המחלוקות האלה, אפשר אפילו לצמוח מהן. לא תמיד צריך להיבהל, לא תמיד צריך להתגונן", ציין הרצוג.
אחריו, עלה לנאום סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער, שאמר: ״אני מאמין ששינויים צריכים להתבצע, צריך לצאת ממקובעות. אבל - בזהירות ובאחריות. אני הגדרתי את זה בהזדמנויות קודמות - שינויים אבולוציוניים ולא רבולוציוניים, שינויים שמבוססים על המסורת המשפטית שלנו והמסורת החוקתית שלנו כפי שהיה ב-2008 כשתיקנתי את הרוב המיוחד לבחירת שופטים לבית המשפט העליון וזה כבר שינה את פניו של בית המשפט העליון. היום יש בעליון יותר מזרם מחשבתי אחד. וזה נעשה רוב פרלמנטרי מאוד רחב".
"נושא ההתגברות אינו עומד לבדו", הוסיף, "התגברות ב-61 ח"כים על פסיקה לצד השתלטות פוליטית על הועדה לבחירת שופטים לא תייצר דגם משטרי מאוזן. היא תביא לריכוז כוח נוסף בידי הרשות המבצעת ולסירוס של הרשות השופטת. באזור הזה של העולם יש כבר מספיק מדינות שבהן יש רק רשות אחת אפקטיבית. זוהי תכנית רעה, לא מאוזנת, המנוגדת בעיני לאינטרס הלאומי של ישראל ואזרחיה".
לאחר מכן ציין שר המשפטים: "אין בזה גם צורך, הוועדה לבחירת שופטים מעולם לא הייתה מוסד קואליציוני. היא תהפוך לכזאת אם יבוצע השינוי שכעת מתכוונים לבצע, הוועדה תהפוך בעצם למוסד קואליציוני ובחירת השופטים לעליון תהיה חלק מחלוקת השלל הקואליציוני. ניתן לבצע תיקון טוב ומאוזן שיבטא הסכמה רחבה, ציבורית ופרלמנטרית, על מערכת היחסים בין הרשויות. תיקון שיחזיק מעמד לאורך שנים ולא תהיה מחויבות לבטלו בעתיד".
פרקליט המדינה, עו"ד עמית איסמן, אמר: "פרקליטות המדינה פועלת יום-יום בהגנה על האינטרס הציבורי ובשמירה על נכסי המדינה. מטבע הדברים הציבור נחשף רק לחלק קטן ביותר מהעשייה שלנו. הציבור ברובו אינו ער למשל לטיפול המסור אותו נותנת הפרקליטות לאלפי נפגעות ונפגעי עבירה בשנה. קורבנות עבירות מין ואלימות קשות. למאבק הקשה בניסיון לצמצם את הפשיעה בחברה הערבית. עבירות הנשק ועבירות הסמים הקשות בכלל האוכלוסייה. תקיפת העבריינים בכיסם וירידה לנכסיהם".
"חשיבותה של מערכת אכיפת החוק בכלל וזו של פרקליטות המדינה בפרט אינה רק בייצוג המדינה בהליכים פליליים אזרחיים ומנהליים ובשמירה על האינטרס הציבורי", הוסיף, "לפרקליטות המדינה חשיבות רבה ביותר גם בשמירה על הדמוקרטיה הישראלית. דמוקרטיה אמיתית וחזקה צריכה למוסדות שלטון חזקים ונקיים משחיתות. למערכת משפט ישרה ונטולת משוא פנים ולמערכת אכיפת חוק חזקה ואיתנה המסייעת לכל רשויות השלטון בשמירה על החוק והסדר".
לאחר מכן אמר פרקליט המדינה: "מוסדות שלטון, מערכת משפט ותביעה כללית חזקים מן הצד האחד אך כאלה המודעים היטב למגבלות הכוח של כל אחת מהן מן הצד השני. בתוך כל אלה נמצאת התביעה הכללית בכלל, ופרקליטות המדינה בפרט. החלשתה של פרקליטות המדינה, פגיעה בלגיטימציה הציבורית שלנו תביא בסופו של יום באופן בלתי נמנע לפגיעה בשלטון החוק, וכפועל יוצא לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית".