המכון לחקר החברה הערבית של המכללה האקדמית גליל מערבי ערך מחקר שניתח את נתוני ההצבעה של היישובים הערביים בישראל שבהם מתגוררים מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים, כאשר בכל יישוב נבדקו דפוסי ההצבעה למפלגות הערביות ולמפלגות היהודיות.
על פי ממצאי המכון שאנחנו מפרסמים לראשונה, בכל היישובים בארץ שבהם לפחות 98% מהאוכלוסייה היא מוסלמית, שיעור התמיכה במפלגות יהודיות עמד על 5.4% מהמצביעים הכשרים, כ־16,141 קולות בלבד מתוך 300,976 מצביעים, נתון שיכול להסביר חלק מקריסתן של מפלגות השמאל הציוני בבחירות האחרונות לכנסת. ביישובים הדרוזיים שיעור ההצבעה למפלגות ציוניות הינו כ־92% וביישובים הערביים־נוצרים כ־28%.
דפוסי ההצבעה לפי מחוז בקרב האוכלוסייה המוסלמית שאינה בדווית מראים שבמחוז ירושלים 11% הצביעו למפלגות יהודיות, במחוז חיפה 6.3%, במחוז עירון 6.2% ובמחוז מרכז רק 4.1% הצביעו למפלגות יהודיות. רק ב 7 מתוך 27 יישובים מוסלמיים בצפון היה שיעור ההצבעה למפלגות יהודיות גבוה מהממוצע בקרב כלל היישובים המוסלמיים בישראל. לעומת זאת, בתשעה יישובים בדואים שיעור ההצבעה למפלגות היהודיות היה גבוה במיוחד ונע בין 16.2% ביישוב חואלד ל 61.3% ביישוב תארבין א־צאנע.
פרופ' נסים בן דוד, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי: "ממצאינו הראו שב־16 מתוך 18 היישובים הבדואים שבצפון, שיעור ההצבעה למפלגות היהודיות היה גבוה משמעותית משיעור ההצבעה הממוצע למפלגות יהודיות בכלל היישובים המוסלמיים בארץ, כ־12.8% מהמצביעים. אף שביישובים הבדואיים שבדרום שיעור ההצבעה למפלגות יהודיות היה נמוך - כ־6% בלבד".
לדבריו, "דפוסי ההצבעה שנמצאו מעידים על קיומה של רמת בידול גבוהה יותר בקרב יישובי הפזורה הבדווית שבדרום (שם נהנית מפלגת רע"ם, שהייתה שותפה ערבית ראשונה בקואליציה היוצאת, מתמיכה רחבה - י"ב) ובקרב תושבים מוסלמים ביישובים לא בדואיים (שם שמרה רשימת חד"ש־תע"ל על כוחה היחסי, אבל המפלגות הציוניות קרסו, בדגש על מרצ והעבודה - י"ב) במיוחד במחוזות צפון ומרכז".