שרת החינוך לשעבר, הפרופ' יולי תמיר, קראה אתמול לראש הממשלה יאיר לפיד ולשר הביטחון בני גנץ לדחות את משפט ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ולהיכנס לממשלה במקומם של יו"ר מפלגת עוצמה יהודית איתמר בן גביר ויו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ'. בשיחה שקיימה היום (שני) עם אראל סג"ל ודוד ורטהיים ב-103FM, הסבירה פרופ' תמיר את עמדתה.
"הטענה שלי לא נוגעת למשפט נתניהו, היא נוגעת למכלול", הכריזה פרופ' תמיר בפתח השיחה. "מדינת ישראל הולכת בעיניי לתקופה של התפרקות. אנחנו רואים את זה מדי שעה. ככה נראית מדינה שמתפרקת. כשמדינה מתפרקת אני חושבת שכל מי שחשוב לו עתידה, לא חשוב מאיפה הוא במפה הפוליטית, צריך לעצור ולחשוב - מהתפרקות קשה מאוד לחזור".
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
"הייתי רוצה שמשפטי נתניהו יתקיימו אבל אני מבינה שלדבר הזה יש מחיר שאולי לא ניתן לחזרה לגבי החברה הישראלית, והחברה הישראלית יקרה לי יותר מכל דבר אחר. לכן, בסיטואציה כזו צריכים כולם להתכנס על סדרה של עקרונות מוסכמים, לא בכוח, שיאפשרו לעשות פה תהליך. לא ינסו להרוס את מערכת המשפט, ינסו להגיע להסכמה עם מערכת המשפט. החלטה שהיא לא החלטה פשוטה אבל יש לה מטרה אחת. כשאיתמר בן גביר יעלה על הר הבית או שיהיה פה רצח של הומוסקסואל מטעמי הסתה, אנחנו נהיה בחברה אחרת", הוסיפה.
עוד טענה פרופ' תמיר: "אני חושבת שהחרם על נתניהו היה ניסיון להחזיר את העניין של שמירה על דבר שמאוד חשוב לחברה הישראלית - שאדם יעמוד במשפט. אבל כרגע, בהינתן תוצאות הבחירות, יש משהו חשוב מזה. אני לא מציעה לפרק את מערכת המשפט כדי לבטל את המשפט, אני מציעה שנחשוב איך אנחנו יוצרים מערכת שנותנת ביטוי למצב שנותר ובמצב הזה מסכימים על דברים שהם בעיניי הא"ב של קיומה של החברה הישראלית. אני כן חושבת שנוצר פה גם לימין ייצוג מאוד צר".
"החשש שלי שבדרך לשם אנחנו נאבד דברים שאי אפשר לתקן אותם", אמרה והוסיפה: "רמת העוינות, השנאה והניסיון של נתניהו להגן על עצמו באמצעות אמצעים שחורגים מתהליכיים פוליטיים סבירים יובילו את כולנו למצב שכשיגמר המשפט כך או כך, מה שכבר לא נרצה לעשות לא נוכל. קשה לחזור אחורה ממשברים חברתיים ברמה מסוימת. אני מכירה בתוצאות הבחירות, הלוואי והן היו אחרת. אני חושבת שמה שקורה עכשיו זה שנתניהו נגרר לא לשלטון הרוב, אלא הוא בידי מיעוט קטן ומאוד קיצוני".
לסיום, סיכמה פרופ' תמיר את עמדתה: "אני חושבת שמשפט נתניהו - אם הוא יגיע לסיומו - לא יפעל לטובת נתניהו. אני חושבת שיש נקודות שבהן הוכח שהתהליך גורם יותר נזק מהתוצאה. נתניהו לא ימצא את עצמו נקי מהמשפט הזה, זו מחשבתי. אני מאמינה שהתהליך הראשון שהממשלה תעשה יהיה חתירה נגד מערכת המשפט. עדיף להגן על מערכת המשפט לטווח הארוך ולהתפשר, פשרה מלוכלכת".
"לתת לגורם חיצוני להיות משרד צללים במשרד החינוך - לא דבר שיש לו היתכנות"
במקביל התארח מנכ"ל משרד החינוך לשעבר שמואל אבואב בתוכנית "קפאין" עם יואב מינץ ברדיו 104.5 צפון, והתייחס לשאלה לאן הולכת "המרידה" של הרשויות המקומיות בנושא היחידה לתכנית חיצוניות במשרד החינוך? "כל אדם שהוא מחוץ למשרד ונותנים לו את הסמכות ואת היומרה להיות אחראי על למעלה מ-3000 תכניות, שהן שזורות באופן מאד טבעי בכל הנוף הלימודי בכל מערכות הלימוד, למשרד החינוך יש מדיניות מאד ברורה, אז יבוא אדם מבחוץ ויצור מדיניות מתנגשת? מדיניות שונה? מדיניות שלא עולה בקנה אחד עם כל התכניות שהמשרד כבר הכניס למאגר", אמר אבואב.
לדבריו, "כל מנהל בית ספר כבר בחר את התכניות והכניס אותן לחלק ממערכת הלימוד של שנת הלימודים הזאת. זאת תקלה! משום שכל הרעיון לתת לגורם חיצוני להיות משרד צללים במשרד החינוך, זה לא דבר שיש לו היתכנות, זה לא דבר שיכול לעלות בקנה אחד עם מערכת כל כך גדולה של 2.5 מיליון תלמידים, 5,500 בתי ספר, 200 אלף מורים. איך יחידה חיצונית יכולה להשקיע, לכוון, לטפל, לקבוע כל כך הרבה תכניות. זה מנגנון אין סופי שצריך להקים כדי להשתלט על היקף כזה גדול של תכניות. לכן זה כאילו קריעה, זו בבת עינה של המערכת וכל הנשמה היתרה נמצאת בכל התכנים האלה: מדע, טכנולוגיה, רובוטיקה, צמצום פערים, תכנים שמכילים את האחר והשונה וסובלנות ולכן זה דבר שאין לו ייתכנות ליישום".
המגיש שאל האם למעלה מ-70 רשויות שהצטרפו ל"מרידה" יוכלו לעמוד תקציבית במרידה כזאת. על כך השיב מנכ"ל משרד החינוך לשעבר: "אין מקום לכל המאבק הזה משום שהוא יישאר בסוף מאבק ציבורי ולא יגיע לידי תכלית, שבסוף יפסלו תכנים והרשויות ייקראו להיות הגוף הציבורי המממן החילופי של משרד החינוך. זה מתכונת לפערים, שמערכת החינוך לכך לא תהיה ממלכתית ולא תהיה ציבורית ותתחיל להיות מוניציפאלית ואחר כך פרטית. זה המתכון לפגוע בחוק החינוך הממלכתי. כל הרעיון שהקימו את חוק החינוך ב-1953, הפסיקו את כל הזרמים. ניתקו את הקשר בין פוליטיקה לבין חינוך ויצרו חוק אחד ממלכתי ציבורי ש-99 אחוז מתלמידי מדינת ישראל, נמצאים במערכת הזאת. אין שום מקום שרשויות יידרשו לממן את זה. צריך להגיע למצב שהיחידה פועלת בתוך המשרד".
"כל האובססיה לעסוק בנושא של להט"בים, אין לו מקום במערכת החינוך. אתה יכול להביע את עמדותיך החשוכות ששייכות לעולם האתמול, לא בתוך מערכת החינוך, משום שעשרות אלפי תלמידים שנמצאים בחרדות ובקשיים שייכים ללהקה הלהט"בית. יש מאות מורים ומנהלי בתי ספר, אתה יכול לקבוע דברים כל כך קיצוניים? אמירות שאין להם מקום, שפוגעות בצורה כל כך בוטה, כל כך לא מוסרית, לא חברתית בלי רגישות, באוכלוסייה כל כך משמעותית שהיא מרקמה רגישה שהיא חלק מהנוף האנושי והחברתי של כל העולם כולו, לכן כל הדברים הללו יישארו כמלל של התנגשות ורבאלית דיבורית ולא יהיה ניתן לייצר שום דבר מהשינויים האלה. אי אפשר להסתיר אוכלוסיות להט"ביות, אי אפשר יהיה למנוע את שילובן, את מיקומן, את התכניות שמטפלות באוכלוסיות".
לסיום אמר: "אסור שהמאבק יהפוך להיות גם מאבק פוליטי. הוא צריך להישאר מאבק קונקרטי על היעדר הסכמה בתוך המשרד והמאבק השני צריך להיות על מקומם של הלהט"בים בתוך החברה הישראלית. מעבר לזה לא הייתי מציע שהמאבק הזה ייצא מכלל שליטה. עוד לא יושם שום דבר. נכנס ראש ממשלה עתיר ניסיון שלא שנה ראשונה שלו, עסק בהרבה תכניות מורכבות. עצם העובדה שהמשרד הזה נמצא בתוך משרד ראש הממשלה, יאפשר לראש הממשלה שליטה ובקרה".
סייעה בעריכת הכתבה: שני רומנו, 103FM