נשיא המדינה יצחק הרצוג נענה שלשום לבקשת ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ותנועת הליכוד - והאריך בעשרה ימים נוספים את תוקף המנדט להרכבת הממשלה.
בליכוד מקדמים: ביטול "חוק החשמל" ואיסור ריצה לכנסת על תומכי טרור
ביטן תוקף: "נתניהו אמר שימנה 18 שרים - שיטה להשתיק את הליכוד"
"אני מבקש כי הממשלה שתוקם תפעל למען כלל הציבור בישראל, וכי הקואליציה המתגבשת תקפיד על שיח מכבד ואחראי בין הרשויות", כתב הרצוג במכתב שבו אישר את הבקשה לארכה והוסיף: "תכלית הסעיפים העוסקים בהרכבת הממשלה בחוק יסוד: הממשלה היא להביא לכינון ממשלה שתזכה באמון הכנסת, וזאת בהקדם האפשרי. על כן, לאחר שהצגת בפניי את הצורך בהארכת תקופת הרכבת הממשלה, ועל מנת לפעול בהתאם לתכליתו של החוק, החלטתי מכוח הסמכות שניתנה לי להאריך את התקופה הנתונה לך לשם מילוי תפקיד הרכבת הממשלה בעשרה ימים".
לפי הלו"ז המעודכן, יום רביעי, 21 בדצמבר, הינו המועד האחרון עבור נתניהו להודיע לנשיא כי "עלה בידו להקים ממשלה", כאשר השבעת הממשלה חייבת להתקיים עד התאריך 28 בדצמבר. נוכח העובדה כי הנשיא העניק לנתניהו עשרה ימים מתוך 14 ימי הארכה לפי החוק, טוענים גורמים באופוזיציה כי מה שגרם לנשיא לתת ארכה חלקית ולא מלאה זה הלחץ הציבורי שהפעילו, כאשר יצאו בקמפיין שקרא להרצוג לא להאריך כלל לנתניהו את המנדט.
כך או כך, כעת יצטרך ראש הממשלה המיועד להיצמד ללו"ז הפוליטי המעודכן. כבר היום יצטרך נתניהו לקבל החלטה באשר למועמד מטעמו לתפקיד יושב ראש הכנסת. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי אומנם ההחלטה הסופית טרם התקבלה, אך הנטייה מבחינת נתניהו היא לתמוך במועמדותו של ח"כ דוד אמסלם לתפקיד. יצוין כי אמסלם נהנה מתמיכת המעגל המשפחתי הכי מקורב לנתניהו, וזאת בנוסף לאהדה הרחבה בקרב פעילי הליכוד.
עם זאת, לפי גורמים בליכוד, נתניהו שוקל גם אפשרות אחרת שעלתה בשיחתו עם ח"כ דוד ביטן: לתת לאמסלם את תיק המשפטים, בדיוק כפי שהאחרון דרש מיד אחרי הבחירות. עם זאת, ההצבעה על זהות המועמד שיחליף את יו"ר הכנסת היוצא, ח"כ מיקי לוי מיש עתיד, אמורה להתקיים כבר מחר.
ובינתיים, המשא ומתן הקואליציוני נמשך ומתמקד סביב "נושאי היסוד". כך למשל טרם הושגו הבנות בין הליכוד לעוצמה יהודית בנוגע לדרישתו של איתמר בן גביר לחוקק חוק שיעניק חסינות לחיילי צה"ל. דרישה נוספת של בן גביר - שינוי הוראות פתיחה באש - נותרה במחלוקת.
ביהדות התורה מדווחים שהושגה התקדמות משמעותית, וכי עומדת בפני סגירה דרישתם להשוואת התקצוב של מערכת החינוך החרדית עם זה של הממלכתית. עלות הדרישה עומדת על כמה מיליארדי שקלים, וביהדות התורה מחכים לעדכון האחרון לקראת הסיכומים. מנגד, הדרישות הנוספות של החרדים, כגון נוסח חדש של חוק הגיוס וביטול סעיף הנכד בחוק השבות - עדיין נותרו ללא הסכמות, עקב חילוקי הדעות בין השותפים לבין הליכוד.
בתוך כך, בתוך הליכוד מתנהלת דרמה של ממש סביב חלוקת התיקים בין חברי הרשימה. בסביבת נתניהו מאשרים את מה שפורסם ב"מעריב" בשבוע שעבר: בנימין נתניהו נחוש למנות את שגריר בארה"ב לשעבר רון דרמר לתפקיד דיפלומטי בכיר, וכן - לחבר הקבינט המדיני־ביטחוני. ככל הנראה, דרמר יקבל תפקיד שר לתפקידים מיוחדים שיהיה אחראי גם על המל"ל.
להערכת גורמים בליכוד, הכוונה למנות את דרמר לתפקיד דיפלומטי היא גם איתות מצדו של נתניהו כי גברו הסיכויים של ישראל כ"ץ לקבל את התיק היחיד שעליו דיבר בפגישתם – משרד החוץ. זאת לאחר שהבהיר לו בשיחה: "או חוץ - או בחוץ".
גם באשר לשאר התפקידים, ההחלטות טרם התקבלו והקרב בעיצומו, על רקע שיטת נתניהו הקובעת כי "הדירוג ברשימת הסיעה אינו קובע". כך למשל, ח"כ אלי כהן מעוניין בתיק התחבורה, ומירי רגב כבר הבהירה כי אינה מעוניינת בתיק החינוך המפוצל. מקורביה אף שמעו ממנה כי "תיק החינוך, איך שהוא נראה היום - זה בית קברות פוליטי". לדברי הגורמים המעורים, נתניהו מתכוון למנות שלוש חברות הכנסת לשרות - רגב, גילה גמליאל ועידית סילמן.
