עוד בטרם הקמת ממשלת ישראל ה־37 נראה כי עיני כל העולם נשואות לעברה. כבר במהלך המשא ומתן הקואליציוני, במקביל להליכי הקמת הממשלה, העבירו הממשל בוושינגטון וגורמים אירופיים מסרי אזהרה מפני "הליכים מסוכנים שיסכנו את עתיד הפתרון של שתי מדינות לשני עמים". בנוסף, גורמים בארה"ב ובאיחוד האירופי לא הסתירו את חששותיהם מפני האג'נדה הפוליטית של חברי הקואליציה והממשלה החדשה של בנימין נתניהו.
"כמו לפיד, גם אנחנו חטאנו בזה": ביקורת פנימית בליכוד על מינוי דרמר לשר
חוששים מהממשלה החדשה? הצעד שמתכנן ממשל ביידן
בעקבות המסרים והאזהרות שהתקבלו בירושלים, שוחח נשיא המדינה יצחק הרצוג מספר פעמים עם יו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר. בעקבות השיחות אימץ השר הטרי לביטחון לאומי את המלצת הרצוג לקיים פגישות היכרות עם גורמים דיפלומטיים זרים, לשדר ממלכתיות ולהרגיע את החוששים.
חשש נוסף בקרב גורמים עלה בעקבות שורה של סעיפים בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לבין הציונות הדתית העוסקים בהרחבת הבנייה ביהודה ושומרון, בקידום ההתיישבות הצעירה ועוד. האתגר הגדול של נתניהו יהיה משולב. הוא יצטרך לשכנע את האמריקאים ואת האירופים כי הוא, נתניהו, יהיה הגורם שיתווה את המדיניות, יאזן את שותפיו ויפקח על כל מהלכי ממשלו.
אך האתגר החשוב ממסע השכנוע הוא: לשמור על האיזון ועל חוזקה של הממשלה בפועל. מחד, לאפשר לשותפות קיום הבטחות הבחירות המופיעות בהסכמים הקואליציוניים, מאידך, לשמור על ממלכתיות, לא לתת לממשלה להפוך לזירת קרבות אידיאלוגיים ולהימנע מצעדים פופוליסטיים, כל זאת עבור המטרה הפוליטית העליונה: לדאוג שהממשלה תאריך ימים ככל האפשר.
הממשל הדמוקרטי בוושינגטון שמר עד כה על קו מתון בכל מה שנוגע לנושא הפלסטיני ולרעיון לחזור לתהליך המדיני. עם זאת, המסר הכי ברור שהועבר לראש הממשלה החדש, היה המסר של הנשיא ג'ו ביידן וכן של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, שלפיו יתנגדו ל"כל מהלך ישראלי שיסכן את פתרון שתי המדינות לשני עמים".
ייתכן שממשלת נתניהו תצטרך להתמודד עם הלחץ האמריקאי בנוגע לנושא הפלסטיני, תוך התמודדות עם השאלה האם בעוד שנתיים הדמוקרטים יישארו בבית הלבן לעוד קדנציה או שמא הרפובליקנים יחזרו לשלטון. על כל פנים, ברור לנתניהו כי זה הזמן וההזדמנות להוביל מדיניות שקולה ואחראית.
אתגר נוסף ממתין לממשלה החדשה ולשר החוץ החדש־ישן, ישראל כ"ץ, דווקא בקרבת גבולותיה. היחסים עם המדינות השכנות - מצרים וירדן - לא היו יציבים בזמן האחרון, על אף המאמץ המדיני של ראשי הממשלה הקודמים, נפתלי בנט ויאיר לפיד, ושל הנשיא הרצוג שתרם את תרומתו בהרגעת הרוחות מול ירדן, בחימום היחסים עם טורקיה ועוד. היחסים עם מצרים נותרו מתוחים מאז מבצע "עלות השחר", היחסים עם ירדן ידעו עליות וירידות – ונתניהו וכ"ץ יצטרכו לטפל ברגישות בזירה הזו.
המאבק הפלסטיני המתמשך שהרשות מנהלת נגד ישראל במוסדות הבינלאומיים הוא אתגר מדיני נוסף המוכר היטב לנתניהו. רק שלשום תמכה שוב העצרת הכללית של האו"ם ביוזמה אנטי־ישראלית, כשביקשה מבית הדין הבינלאומי בהאג לתת חוות דעת על ההשלכות המשפטיות של מה שהיא מכנה "כיבוש השטחים הפלסטיניים של ישראל".
בית המשפט הבינלאומי בהאג, הידוע גם כבית המשפט העולמי, הוא בית המשפט העליון של האו"ם העוסק בסכסוכים בין מדינות. פסיקותיו מחייבות, אך אין לו סמכות לאכוף אותן. גיבוש חוות הדעת צפוי לקחת בין שנה עד שנתיים, כאשר במידה והתוצאה הסופית תהיה אנטי־ישראלית, היא עשויה להוות עילה לחרמות נגד גופים ישראליים שונים.
מנגד, יעשה ראש הממשלה נתניהו כל מאמץ אפשרי בכדי להביא הישג מדיני נוסף, כאשר על הפרק: הרחבת "הסכמי אברהם" בהסכם נרמול היחסים או הסכם שלום מלא נוסף עם עוד מדינות ערביות מהאזור.
האתגרים של גלנט במשרד הביטחון
איראן, איום הטילים המדויקים, הטרור באיו"ש והמאבק הצפוי על חלוקת הסמכויות וההשלכות על צה"ל, ואולי מעל הכל וכבר בשלב הראשון לכהונת הממשלה - הוצאת הצבא מלב הוויכוח הפוליטי. כל הנושאים הכבדים האלה יעמדו במרכז האתגרים של שר הביטחון החדש יואב גלנט (הליכוד), כאשר בעוד פחות משלושה שבועות ייכנס האלוף הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל.
גלנט, כבר בנאום הכניסה שלו לתפקיד כמו גם בסדרי העדיפויות הביטחוניים של ישראל בשנים האחרונות, מציב את האיום הגרעיני מאיראן ואת הערכות מערכת הביטחון לאפשרות של פעולה מבצעית שם במרכז, כאתגר הראשון והחשוב ביותר למערכת הביטחון אל מול אתגרים נוספים. אך עוד לפני ביסוס יכולת צבאית אמינה לתקיפת מתקני הגרעין, נדרשת מערכת הביטחון להיות מוכנה גם לאפשרויות התקפיות נוספות כנגד איראן במידה ותתרחש הסלמה במערכה שכבר מתנהלת היום במזרח התיכון בין המדינות.
מימוש הצלחה איראנית באופן ישיר או באמצעות השליחים שלה במזרח התיכון בפגיעה במטרות בישראל או מחוצה לה, עשויים לדרוש מהצבא להוציא אל הפועל תוכניות מבצעיות לתקיפות מוגבלות גם של מטרות באיראן או בבכירי משמרות המהפכה הפועלים במזרח התיכון.
איום הרקטות והטילים, ובמיוחד פרויקט הטילים המדויקים המשותף לחיזבאללה ולאיראן, יעמוד במרכזה של דילמה נוספת למערכת הביטחון כבר בשנים הקרובות. זאת, כאשר לצד פיתוח יכולות התקפיות לפגוע באמצעים אלה בזמן מלחמה ושיפור יכולות ההגנה האווירית, האתגר של מערכת הביטחון יהיה לשבש ולפגוע בחלק גדול ממרכזי הכובד של הפרויקט בלבנון, מתוך הבנה שהוא נהנה ממרחב חסינות בשל חוסר הרצון של ישראל במלחמה בזירה הצפונית.
אבל לצד האתגרים הגדולים שבהם מערכת הביטחון הייתה מעדיפה להתמקד, המצב הביטחוני וההסלמה באיו"ש הם אלה שדרשו את מרב תשומת הלב של הצבא והמטכ"ל בחודשים האחרונים. על פי ההערכה המובילה במערכת הביטחון, ההסלמה הביטחונית וגל הטרור צפויים להימשך גם בחודשים הקרובים.
מרבית האתגרים של גלנט כשר ביטחון אינם שונים באופן מהותי מאלה שעמדו בראש סדרי העדיפויות של שר הביטחון היוצא בני גנץ, אבל ההסכמים הקואליציוניים, חלוקת הסמכויות החדשות באיו"ש, שלא ברור כיצד ואם יבוצעו בפועל ושלהם מתנגד הצבא בתוקף, יעמדו בלב האתגר של שר הביטחון הנכנס כבר מהימים הראשונים לתפקידו, כאשר הוא צפוי לתת גיבוי לצבא ויבקש להרחיק את הצבא מלב הוויכוח הפוליטי ולשמור על יציבות בזירה הפלסטינית באיו"ש ובעזה כאחד.
יש לציין כי כל זאת אמור להיעשות כאשר בין גלנט לשרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר צפויים מתחים בנוגע לגבולות הגזרה בנוגע למעמד המינהל האזרחי, מג"ב איו"ש וסעיפים נוספים שסוכמו בהסכמים הקואליציוניים ונתפסים במערכת הביטחון כבעייתיים מאוד. בסוגיות אחדות הפיקוד הצבאי באיו"ש, במורכבות המשפטית שלהם וכמוקשים אפשריים גם ביחסים עם האמריקאים, שלקשרים הצבאיים עמם יש חשיבות רבה גם בהקשרים מדיניים.
האתגרים של בן גביר במשרד לביטחון לאומי
מספר אתגרים משמעותיים ניצבים בימים אלו בפני המשרד לביטחון לאומי, ובכללם השבת תחושת הביטחון לכלל הציבור בכל מקום, משילות, מתן גיבוי לשוטרים, ללוחמי מג"ב ולנושאי המשרה בשירות בתי הסוהר (שב"ס) וכבאות והצלה (כב"ה), הרשות להגנת עדים והרשות לביטחון קהילתי.
בנוסף, עליו לשדרג את השילוב ואת שיתופי הפעולה בין האגפים הללו לטובת המאבק בפשיעה, בבריונות ובאלימות בכלל, במיוחד במגזר הערבי. כך תיאר אתמול השר לביטחון לאומי הנכנס ויו"ר עוצמה יהודית, איתמר בן גביר, בקצרה את החזון שלו על מקומה של המשטרה וייעודה.
בן גביר, נכנס לתפקיד בטקס מכובד שבו נטלו חלק השר לביטחון פנים היוצא עמר בר־לב, המנכ"ל היוצא תומר לוטן, מ"מ המנכ"ל הנכנס אליעזר רוזנבאום, מפכ"ל המשטרה רנ"צ יעקב שבתאי, נציבת שב"ב רב־גונדר קטי פרי, ראש הרשות להגנה על עדים ניצב בדימוס אבי נוימן וראש הרשות לביטחון חברתי רונית עובדיה.
האתגרים של יריב לוין במשרד המשפטים
בפני שר המשפטים הנכנס יריב לוין (הליכוד) עומדת משימה כלל לא פשוטה. משרד המשפטים יעמוד במרכז סדר היום הציבורי והתקשורתי, כשרוב השיח יתמקד בפסקת ההתגברות, אך ישנן סוגיות נוספות העשויות לעמוד למבחן - וממש בקרוב.
כך למשל, השאלה האם תפוצל משרת היועץ המשפטי לממשלה לשניים, ובכללם תובע כללי? האם תשונה שיטת הבחירה לשופטים, ובכללם שופטים עליונים, מה שישנה אולי את הוותק הנדרש, 'הסניורטי', לתפקיד? שר המשפטים היוצא גדעון סער אמר שהוא יתמוך בדברים שייעשו בהסכמה ולא בכוחניות וכי שר המשפטים הנכנס יוכל להיוועץ בו בנושאים הבוערים.
לוין מצדו יבוא עם תפיסת עולם מגובשת ועם רצון לבצע שינויים. מדובר, בין היתר, בחוק יסוד "החקיקה", שיסדיר את מערכת היחסים בין בית המשפט לכנסת באופן שלם יותר. בנוסף, עומדים רעיונות לחקיקה נוספת כמו הכפפת היועצים המשפטיים במשרדים כמשרות אמון במשרדים. כמו כן, ישנה סוגיית התערבות המחוקק בשיקול הדעת השיפוטי, כמו במקרים של קביעת מינימום ומקסימום. סוגיה נוספת היא אפשרות לשינוי הוועדה לבחירת שופטים והגדלת הכוח הפוליטי במסגרתה.
עוד יעסוק השר לוין בנושא "זכות העמידה" - עתירות שונות של עותרים ציבוריים, מעיקר מהצד השמאלי של המפה, שעשויות לאתגר את הממשלה בצורה נרחבת. בסוגיה זו יש כאלה שסבורים שמי שאינו קשור באופן ישיר לנושא העתירה אינו יכול להגיש עתרות מטעמו - ובכך לצמצם את מרחב ההתערבות ו"האקטביזם השיפוטי".
מעת לעת, כאשר נכנס שר חדש למשרד המשפטים, עולים גם נושאים קבועים הנדרשים לשיפור ולשידוד. מדובר, בין היתר, במחסור בשופטים בכלל הערכאות, בעומסים בבתי המשפט ובשיפור הנגישות של הפונים למערכת. חשוב לציין שבמערכת המשפט ישנם עובדים מסורים ופרקליטים מצוינים, ולכן יש צורך שהשר יפעל באופן מידתי ו"לא ישפוך את התינוק עם המים", כלומר להמשיך לבצע את הרפורמה נדרשת, אך בלי לפגוע בתפקוד המשרד ולשקוע בקרבות בוץ פנימיים.
כך או כך, לצד כל אלה ירחף משפטו של ראש הממשלה הנכנס בנימין נתניהו. כל החלטה תהא אשר תהא, תתכתב עם הרוח הציבורית על עצם ניהול ההליך המשפטי.
האתגרים של דרעי במשרדי הפנים והבריאות
מצבו של השלטון המקומי במדינת ישראל מורכב, כשלצד רשויות חזקות ומבוססות ישנן רשויות במצב כספי קשה. שר הפנים החדש־ישן אריה דרעי כבר דיבר אתמול, עם כניסתו לתפקיד, על הצורך לפעול לצמצום הפערים בין הרשויות המקומיות ולשיפור איכות השירותים המוניציפליים.
משרד הפנים גם יצטרך לפעול אל מול התופעה, שהפכה לשנתית, של העלאת תעריפי הארנונה.
רק אתמול התייקרה הארנונה לשנת 2023 בשיעור של 1.37% במרבית הרשויות. ההעלאה הזוחלת של הארנונה על רקע עליית המדד והסכמי השכר גם מעוררת ביקורת קשה וטענות כי ניתן לייעל את עבודת הרשויות המקומיות ואף להביא להוזלת הארנונה, לפחות בחלקן. לצורך כך, משרד הפנים יצטרך להגביר את הפיקוח על התנהלות הרשויות המקומיות. עם זאת, הדילמה היא אם לאפשר לרשויות המקומיות יותר חופש פעולה בערים, מאחר שראשי הערים מכירים מקרוב את הצרכים של התושבים - מה שבלט בתקופת משבר הקורונה.
משרד הפנים גם יצטרך לקבוע עמדה ברורה בנוגע להצעות להטלת אגרות גודש על הנכנסים לערים בגוש דן והגבלת חניות לתושבי חוץ, בעיקר בשעות הערב ובסופי שבוע. סוגיה רגישה נוספת תהיה פתיחת מקומות בילוי ועסקים ותחבורה ציבורית בשבת. רשויות באזור המרכז כבר מממנות מיזמים של תחבורה ציבורית בסופי שבוע ומעניקות היתרים לפתיחת מקומות בילוי. יו"ר ש"ס צפוי לצאת נגד המשך המגמה הנוכחית.
למשרד הפנים גם יהיה תפקיד חשוב בהגדלת התחלות הבנייה - ולתרום בכך לפתרון משבר הדיור, שכבר יצר "דור אבוד" של צעירים שהגעה לקורת גג בבעלותם הפכה למשימה בלתי אפשרית עבורם. זאת, באמצעות פישוט וקיצור הליכי התכנון והבנייה בוועדות המקומיות והמחוזיות. מינהל התכנון פרסם אתמול נתונים על מספר שיא של יחידות דיור שאושרו אשתקד, אבל בפועל - התוכניות נתקעות לעתים למשך תקופות ממושכות בשל סיבות בירוקרטיות על שולחנות הוועדות המקומיות.
בעבר דובר על הצורך להעניק יותר סמכויות לוועדות המקומיות ולעודד רשויות מקומיות, באמצעות מענקים והגדלת הכנסות מהיטלים, לקדם תוכניות התחדשות עירונית בתחומן. המציאות הקשה כיום היא שלעתים כדי לקבל היתר בנייה לתוספת של חדר יש צורך לעבור הליכים שנמשכים שנה ויותר.
תחום נוסף שעומד על סדר היום הוא זמני ההמתנה הממושכים לקבלת תורים ללשכות רשות האוכלוסין וההגירה. במהלך משבר הקורונה הלשכות היו סגורות לקבלת קהל במשך חודשים ארוכים במצטבר, ורבים לא חידשו את הדרכונים. אבל בשנה האחרונה, עם פתיחת השמיים ו"יציאת ישראל" לטיולים ונופשים בחו"ל, לעתים לא ניתן להזמין תור בלשכות האוכלוסין לחידוש דרכון, ואם כבר בעלי המזל מצליחים לקבוע תור - עליהם להמתין שבועות ואף חודשים ארוכים. רק תוספת משמעותית של משאבים, שתאפשר גיוס כוח אדם ופתיחת לשכות אוכלוסין נוספות, עשויה להביא לפתרון הבעיה.
השר דרעי גם יצטרך להתמודד עם סוגיית העובדים הזרים והמסתננים. בישראל שוהים כיום עשרות אלפי זרים, רבים מהם ממזרח אירופה, שנכנסו כתיירים ותוקף אשרת התייר שלהם פג. ובנוסף, על פי ההערכות, יש כ־30 אלף מסתננים מאריתריאה וסודן, אשר מעמדם הסופי טרם נקבע.
לישראל גם הגיעו במהלך השנה האחרונה עשרות אלפים פליטים מאוקראינה בעקבות המלחמה, וגם מעמדם הסופי טרם הוסדר. זאת ועוד - בישראל חסרים עובדים במקצועות שונים - בין היתר, בענפי הסיעוד והבניין - כך שיהיה צורך לבצע הערכת מצב מחודשת, על מנת להתגבר על המחסור.
במשרד הבריאות יצטרך דרעי יהיה להביא עוד 5 מיליארד שקל למערכת הבריאות, כאשר המערכת סובלת זה זמן רב ממחסור מתמשך בתקציב, ולכן דרעי יהיה צריך לקיים את הבטחת הבחירות שלו. תוספת התקציב תאפשר למשרד הבריאות להגדיל את מספר המיטות ואת כמות הרופאים בישראל. כידוע, ישראל מפגרת ביחס למדינות ה־OECD בהיבטים אלו. למרות הגידול הטבעי באוכלוסייה והזדקנותה, לא נוספו מספיק תקנים ומיטות לאורך השנים.
אתגר נוסף שיחכה לדרעי יהיה כמובן התורים הארוכים בבתי החולים ובקופות החולים. כיום ממתינים לעתים חודשים ארוכים על מנת לראות רופא מומחה כמו רופא אף אוזן גרון, רופא עיניים וכדומה. על דרעי יהיה לפעול על מנת לקצר את התורים הללו בקופות החולים, על ידי הכשרת כוח אדם רפואי והגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בפקולטות השונות.
כמו כן, הממשלה היוצאת ושר הבריאות ניצן הורוביץ אומנם ניסו לקצר את זמן התורנויות לרופאים מתמחים מ־26 שעות, אך לא הצליחו יותר מדי בנושא. על דרעי תוטל המשימה להמשיך לטפל בנושא ולהביא לקיצור התורנויות ל־18 שעות.
במקביל, במשרד חוששים ממגיפות נוספות שצפויות להגיע. בשנים האחרונות העולם כולו נכנס למשבר גלובלי בעקבות מגיפת הקורונה, וקיים חשש כי בעתיד נתמודד עם מגיפות נוספות מדי כמה שנים. על דרעי יהיה להכין את המערכת להתמודדויות מסוג זה ולניהול משברים בריאותיים.
סייעו בהכנת הכתבה: אנה ברסקי, אלון חכמון, טל לב רם, מתן וסרמן, אליאב בטיטו ומשה כהן.