אחת מספינות הדגל של הממשלה החדשה בתחום הכלכלי תהיה ההתמודדות עם השתוללות מחירי הדיור, שכבר יצרה "דור אבוד" של צעירים שההגעה לקורת גג הפכה עבורם לחלום רחוק. שר השיכון והבינוי הנכנס יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) יצטרך להתמודד מול האתגר המורכב, ביחד עם משרדי ממשלה נוספים, בניסיון להיחלץ ממשבר הדיור.
האתגר הראשון יהיה בהגברה משמעותית של שיווק קרקעות המדינה באמצעות רשות מקרקעי ישראל - הן בפריפריה והן באזורי הביקוש - בניסיון להגביר משמעותית את ההיצע. במקביל, משרד השיכון יצטרך להגביר את שיווקי הדירות במחירים מוזלים לזכאים.
המשרד גם יצטרך לפעול לעידוד בנייה מסיבית במסגרת התחדשות עירונית בערים הגדולות, וזאת באמצעות מתן תמריצים כספיים לרשויות המקומיות, שלעתים "תוקעות" תוכניות התחדשות בשל הצורך להשקיע סכומי כסף גבוהים בתשתיות ובמבני ציבור. גולדקנופף הכריז עם כניסתו לתפקיד שקיימת חובה לבנות לכולם, ללא הבדל דת, גזע והשקפה, ובכך ניסה לדחות טענות על כוונה להעדיף את הבנייה בחברה החרדית.
אבל משרד השיכון והבינוי לא יוכל להצליח לבד במשימה הלאומית של המאבק ביוקר מחירי הדיור. הרבה מאוד יהיה תלוי בהקלה על הליכי התכנון והרישוי, שלעתים נמשכים שנים ארוכות, כשאת היעד הזה ניתן יהיה להשיג באמצעות משרד הפנים ומינהל התכנון. לנוכח הגברת קצב התחלות הבנייה והתוכניות שבצנרת, גם יהיה צורך להגדיל את מספרם של העובדים הזרים. המדינה גם תצטרך, באמצעות משרד האוצר, לשקול להוריד מכסים לחומרי בנייה לנוכח התייקרויות העלויות, שזינקו מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
זרוע חשובה נוספת בהצלחה המערכתית במשימה הלאומית של התמודדות עם יוקר מחירי הדיור תהיה בקידום תשתיות תחבורתיות מתקדמות, כמו רכבות כבדות וקלות. אומנם פופולארי לדבר על הצורך לבנות יותר בפריפריה, אבל המחסור במקומות עבודה מאלץ רבים להמשיך לעבוד בגוש דן. אם תהיה מערכת היסעים יעילה ובתדירות גבוהה, המרחקים כבר יהיו פחות משמעותיים.
גולדקנופף כבר הודיע שבכוונתו לשים דגש להגברת הבנייה בפריפריה והנגב וביו"ש - ועל רקע אי־ההצלחה של הממשלה הקודמת בהורדת מחירי הדיור, חרף שורת צעדים, הוא הודה: "אנחנו לומדים על הדברים ונראה כיצד נוכל להמשיך את הפעולות הטובות ולתקן את אלה שנדרש לנכון לתקנן". יש לציין כי קודמו בתפקיד, זאב אלקין, הדגיש שאין סיבה שמדינת ישראל תתעשר מהעלייה במחירי הקרקע, והזכיר שהמדינה היא הקובעת את התכנון, השיווקים, תהליכי התכנון והבנייה ומספר העובדים הזרים בתחום הבנייה.
האתגרים של השר סופר במשרד העלייה והקליטה
העולים הנמלטים מאוקראינה ומצרפת מחכים לפתרונות. לאופיר סופר (הציונות הדתית), שר העלייה והקליטה, מצפה שורה של אתגרים במשרדו החדש – ובראש ובראשונה לטפל בעלייה ובקליטה של אלפי עולים מאוקראינה ומרוסיה בעקבות המלחמה, וכן של אלפי עולים מצרפת הנמלטים מהאנטישמיות הגוברת.
לפי נתוני עמותת Keep Olim in Israel, שמסייעת למעל 45 אלף עולים, שליש ממקרי ההתאבדות בישראל הם של עולים חדשים. לדברי ליעמי לורנס, מנכ"ל ומייסד שותף בעמותה, ל"מעריב", "לא קיימת מערכת נכונה לאבחון וטיפול במצבי נפש של עולים. המדינה מוציאה משאבים רבים להעלות אליה אנשים, אבל אז מתברר שאין להם עזרה פה. בימים אלה מעל 600 עולים מקבלים טיפול חינם או מסובסד מפסיכולוגים שלנו, כולל 200 חיילים בודדים דוברי 14 שפות, שחלקם בסכנת התאבדות. המערכת שלנו קורסת כיוון שאין לנו הכסף לתמוך בתוכנית זו".
לדברי לורנס, העולים החדשים נתקלים בשלל בעיות שאותן המשרד הממשלתי אמור לפתור, בהן מילוי טפסים בשפה העברית, שבה אינה שולטים, ובמציאת עבודה. "אנו גם רואים הרבה שנאה וגזענות לעולים החדשים, כמו מקרה הרצח של חברנו מבני מנשה, יואל הנגהל ז"ל. הרבה עולים חוזרים למדינתם בגלל קשיים כאלה, ולצערנו חלק חוזרים בארונות לאחר שהתאבדו. אנו מקווים שהממשלה החדשה תפעל לקליטה טובה יותר".
יש לציין כי על פי נתוני משרד העלייה והקליטה, בשנה האחרונה 2022 הגיעו לישראל כ־72 אלף עולים חדשים. כ־3,300 חיילים בודדים עולים התגייסו לצה"ל. זאת ועוד. בעשור האחרון נקלטו כ־24 אלף ילדים עולים שפתחו את שנת הלימודים הנוכחית וכ־3,000 סטודנטים עולים שפתחו את שנת הלימודים האקדמית.
האתגרים של השר ברקת במשרד הכלכלה
המאבק ביוקר המחיה מחייב יותר תחרות ופחות רגולציות. בפני שר הכלכלה הטרי ניר ברקת (הליכוד) עומדים אתגרים מורכבים של התמודדות עם יוקר המחיה במשק, פתיחתו ליותר תחרות, עידוד עסקים והסרת רגולציות.
ברקת כבר סימן עם כניסתו לתפקיד את אחד מיעדיו המרכזיים: הסרת חסמים ורגולוציה, שאותה הוא כינה "סרטן בגופו של המשק". ברקת מאמין שהקלה ברגולציה תביא לצמיחת המגזר העסקי, תייצר מקומות עבודה נוספים ותביא להגברת התחרות.
אבל לא רק הרגולציה מעיקה על המשק. יוקר המחיה מחייב נקיטת צעדים שיסייעו להורדתה. בין הצעדים שיהיה צורך לקדם יהיו הגברת התחרות, הקלה במיסוי על יבוא ועידוד חדשנות. ברקת סבור שבעיית יוקר המחיה היא אחד מהסימפטומים של תחלואי המשק הישראלי, הלוקה בחדשנות חלקית ובתחרותיות נמוכה. אבל היישום של הורדת הרגולציה והגברת התחרות יהיה מורכב ויוכל להיעשות כחלק מרפורמות עומק שנדרשות, הכוללות שינוים מבניים משמעותיים.
שרת הכלכלה היוצאת אורנה ברביבאי (כחול לבן) קדמה את הרפורמה ביבוא, שכללה הקלות ביבוא של מוצרים מחו"ל ללא צורך בתקינה ישראלית. עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע עד כמה הרפורמה תשפיע על יוקר המחיה, וההערכות הן שיהיה צורך בצעדים משלימים נוספים.
ברקת נכנס לתפקידו עם ניסיון עשיר בשלושה תחומים, המאפשרים לו לראות בראייה רחבה את המציאות המורכבת: איש עסקים, ראש עיריית ירושלים בעבר וחבר כנסת. הוא מכיר מקרוב את המערכת הפוליטית והציבורית לצד היכרותו האישית עם המגזר העסקי. ברקת, שכבר הודיע על כוונתו להתמודד בעתיד, לאחר פרישתו של בנימין נתניהו, על ראשות הליכוד וראשות הממשלה, ינסה להטביע את חותמו על הכלכלה הישראלית באחד מהמשרדים הכלכליים החשובים ביותר.