בג"ץ דן היום ׁ(חמישי) בהרכב מורחב במשך שש שעות בעתירות נגד המינוי של אריה דרעי לשר. כזכור, הוגשו מספר עתירות נגד המינוי של דרעי לתפקיד שר, זאת מכיוון שהורשע לפני כשנה והוטל עליו עונש מאסר על תנאי. בכדי להלבין את מינויו, הקואליציה הנכנסת תיקנה את חוק יסוד הממשלה באופן פרסונלי, כך שיהיה אסור למנות רק מי שהוטל עליו עונש מאסר בפועל.
נתניהו משיב לבג"ץ: "אין לבית המשפט סמכות לדון בחוקי יסוד" - וכך הגיב דרעי
משפטן טוען: "באיזשהו מקום דרעי מוליך שולל את קהל הבוחרים שלו
הנשיאה חיות פתחה ואמרה: "בפנינו 3 עתירות שמעלות שלוש עילות מרכזיות. בתמצית: העילה הראשונה היא עילה חוקתית, שנסמכת על שימוש לרעה בכוחה של הכנסת בכל הנוגע לתיקון חוק יסוד הממשלה".
"העילה השנייה היא עילת הסבירות - הטענה שמינויו של דרעי לשר היא אירוע בלתי סביר בנסיבות העניין תוך התייחסות לעברו הפלילי ולהרשעתו האחרונה לפני פחות משנה".
"והעילה השלישית היא בהקשר שיפוטי שכן בעת שנגזר דינו בהסדר טיעון הוא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים ולכן הוא לא יכול להיות שר לאור הצהרתו עליה נשען ביהמ"ש באותו הסדר טיעון", סיכמה הנשיאה חיות.
את הדיון פתח בא כוחה של היועמ"שית שהציג את עמדתה, שגם הוגשה אמש לבג"ץ. במהלך דבריו, ציין כי מדובר בחוק פרסונלי שנועד לשנות תוצאה של פסק דין פלילי במדינת ישראל, וציין כי "במבחן הכלליות - האם על אדם פרסונלי או כללי, מה שהולך כמו ברווז מגעגע כמו ברווז נראה כמו ברווז, אין ספק שהחוק תוקן לשם מתן אפשרות למינוי דרעי לשר. היה עליו לגשת ליו"ר ועדת הבחירות".
הוא הציג את טענת הסבירות וציין כי "עמדת היועמ"שית, ככל שחולף הזמן המשקל שלהם דוהה, אין דין חודש אחרי, שנה, 15 או 30 שנה. הוא שונה. מה שחשוב זה לא שהורשע בעבירת שוחד, אלא על התבנית, שב וחוזר, ועבירות שעושה בזמן תפקיד ציבורי".
חיות שאלה אם אנחנו ב"השתק השיפוטי" והלמן ענה: "כן. כיוון שהשר דרעי לא רצה משיקוליו שבימ"ש השלום ידרש לקלון, הודיע מיוזמתו, היה לו ברור, שהיועץ לא יטען לעניין הקלון, כי אז יש חובה, השר דרעי בחר לעשות את זה. התחייב שלא יחזור לפוליטיקה. וזה מונע ממנו לקבל תפקיד שר, כי התחייב, ועל בסיס זה התקבל הסדר טיעון".
עוד אמר: "לעמדת היועצת, לפעמים יש ראיית זהב, ויש רצף של אירועים. יכול להיות כתב אישום חמור בעבירות שוחד, ויכול להיות צבר, שבסופו של דבר שר - 3 כתבי אישום, 3 פעמים, מאסר, העבירות נעברו כעובד ציבור או נבחר, אנשים מקורבים לו, עמותה, אחיו. צבר של עבירות שהן במדרג הנמוך של עבירות מס, לא עבירה אחת. על זה מבוססת עמדת היועמ"שית, מסתכלת על מכלול הנסיבות. שלוש הרשעות, לא הביע חרטה".
"רה"מ צריך לשקול מי האיש ממנה לממשלתו, אדם שיש לו כוח פוליטי ונבחר, גם בחירות חשוב, 11 מנדטים, אבל בפס"ד ראשי ערים, 7 שופטים, בחירות לא חזות הכל". הוא סיכם: "עמדת היועצת היא שמינוי דרעי בלתי סביר בצורה קיצונית, לכן הסעד הרלוונטי שבימ"ש יורה לראש הממשלה להעביר את דרעי מכהונתו".
לאחר מכן עו"ד נגה גולדשטיין מהייעוץ המשפטי של הכנסת למסור את עמדתה, והתמקדה בעילה החוקתית ובבעייתיות סביב "חוק דרעי", התיקון לחוד יסוד: הממשלה שתוקן בחופזה ונכנס לרשומות עוד באותו יום.
"ראוי שחקיקת חוק יסוד ייעשה בחקיקה מבט צופה פני עתיד. מאחר ברקע השינוי ענייניו של השר דרעי היווה מניע מסוים או עיקרי לתיקון הדברים, הדברים היו על השולחן. כשבאים לבחון אם שימוש לרעה, בחינת תוכן, מניעי, החשש מודגם היטב בעתירות, כשקוראים את עתירות... שיקוליו הפוליטיים, הפרת חובת נאמנות, כל אלה נכנסו תחת הכותרת של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת".
השופט גרוסקופף הסכים: "ברור לגמרי שהתיקון נועד להכשיר את מינוי דרעי לשר".
השופט עמית: "השאלה אם אין רכיב חזק... תחולה, רטרוספקטיבי... היה הליך פלילי, היתה עתירה... כאשר היועץ המשפטי הגיע להסדר מסוים עם השר דרעי, היה מצב משפטי מסוים, ידעו שאי אפשר לקבוע בשאלת הקלון שתובא ליו"ר הבחירות, כעת התיקון רטרואקטיבי על פס"ד שכבר נפסק, לא מתעסקים בתוכן התיקון".
הנשיאה חיות השיבה: "המשך לחברי, באת כוח המדינה, ציינה, במענה לטענות, אם וכאשר יעלה עניין מינויו של ח"כ לשר, כי אז יצטרך לעבור את משוכת הקלון".
נציגת הייעוץ המשפטי של הכנסת סיכמה כי מבחינה חקיקתית התיקון לחוק עבר כנדרש ועל כן עמדה היא כי מבחינה חקיקתית אין מקום להתערבות שיפוטית.
לאחר מכן עלה עו"ד מיכאל ראבילו לטעון בשם נתניהו. הוא ציטט מפסקי דין קודמים וטען כי "אין מקום להתערבות כזו בשיקול דעתו של ראש הממשלה זמן כה קצר לאחר הבחירות".
עוד אמר: "יותר מ-2 מיליון בוחרים אמרו, אנחנו רוצים את השר דרעי בממשלה, זה לא היה סוד. תנועת ש"ס עצמה הצביעו 400 אלף איש... לא לחינם נמצאים כאן כל חברי ש"ס למעט דרעי שנמצא בישיבת קבינט, האם אפשר לבטל סבירות המצביעים?".
השופטת ברק ארז: "השאלה אם בשם רוב אפשר לסחור בכל דבר. השאלה אם רוב יכול להכריע לעניין הליך פלילי".
ראבילו: "לכל דבר צריך סמכות ומקור סמכות... לא בודקים מה ראוי לשיטתנו. כל אחד עמדה שלו, באים לבדוק אם זה המקום להתערבות כל כך חריגה בשיקול דעת רה"מ, זמן קצר לאחר שהבוחר אמר דברו".
ראבילו הוסיף וטען: "בכל עשרות העמודים של תשובת היועמ"שית אין התייחסות לשתי סוגיות מרכזיות. אנו נמצאים בתקופה שבה המצב השלטוני רעוע, במהלך 3 שנים 5 מערכות בחירות, לייצב את הספינה השלטונית, אמון הציבור נפגע... לא רק עניין של עבירות פליליות מבלי חלילה לזלזל. בעניין הזה אין זכר בתשובה הכתובה של היועמשית".
ראבילו: "דבר שני - הרצון של רה"מ לראות את הרב דרעי חבר בקבינט הביטחוני. קצת לפני הבחירות אמרו בפני כבודכם... כשבאים להגיד שהחלטה של רה"מ היא לא סבירה בצורה קיצונית אחרי שקיבלה אישור 63 חברי כנסת, שאדם בעל אחריות לא יהיה חבר בקבינט, ברגע שהכנסת באה ואומרת אין קלון בסוגיה ספציפית, זה חייב להנחות את רה"מ".
ראבילו ציין כי גם ליועמ"שית "לקח זמן לתת עמדה". השופטת ברק-ארז התנגדה: "מה זאת אומרת, כבר בליל הבחירות... מתי היה אפשר להגיד את זה?". ראבילו: "כפי שנעשה בעבר, יכלה לגשת לרה"מ לומר חוסר סבירות".
וילנר: "האם רה"מ פנה ליועצת לשאול אם סביר או לא סביר?"
ראבילו: "זו שאלת קיטבג".
השופטת ברון: "אם היתה פונה... יכולה רק להעלות על הדעת איזו תגובה היתה מקבלת".
הנשיאה חיות הוסיפה: "על מה אדוני מדבר? מכתב נשלח ב-17 נובמבר, אמרה לו היות שזו עמדתי המשפטית, ראוי שתפנה ותברר את סוגית הקלון, תבקש שיו"ר ועדת בחירות יכריע, 17 נובמבר, כל מהלך החקיקה, קריאה שנייה שלשית יותר מחודש ועשרה ימים אחרי זה, על מה אדוני מדבר?"
חיות הדגישה: "עמדת היועמ"שית לתפיסתנו מחייבת את הממשלה. אבל ניחא, כשהתחיל מהלך החקיקה, חודש ועשרה ימים היה בידי רה"מ לפעול על פי החוק ולפנות ליו"ר ועדת הבחירות, עכשיו אדוני בא בטענה שהיועצת לא אמרה שזה לא סביר?".
לאחר מכן עו"ד נבות תל צור המייצג את דרעי עלה להציג את עמדתו וטען כי "המונח מאסר מעולם לא פורש בשום פסק דין בישראל ככולל מאסר על תנאי, נהפוך הוא".
"אולם של חוק, הרכב הכי בכיר, מאסר על תנאי שווה למאסר בפועל... עבירת מס ברף הנמוך... לא יקום כדבר הזה. מי שמייחס לדרעי הסדר טיעון שחתם עליו כאל עבירה שבימ"ש אומר מינורית, אין בצע כסף, אין פגיעה בקופת המדינה", טען תל צור.
"אם היה הולך ליו"ר ועדת הבחירות היתה מתקבלת החלטה שאין קלון, אף אחד לא פחד מזה. מאסר על תנאי משקף חומרה מינורית ומאסר בפועל חומרה קשה. אז דרעי גם חסך משפט, גם נטל אחריות, הרחיק עצמו מהחיים הציבוריים לשבע שנים, לא היתה התחייבות ולא הייתה פרישה לצמיתות, התיק הזה הרבה פחות קונספירטיבי, יצא מכל פרופורציה".
הנשיאה חיות התנגדה: "אם חוזרים ל 2014, יואיל אדוני להסתכל תשובת יועמ"ש, כשעל הפרק תיקון חוק יסוד הממשלה, החמרת תנאי הכשירות, לא כמו היום הקלת. אחרי 14 שנים, להחמיר תנאי כשירות, להעצים דרישת טוהר המידות. המסמך הזה מופיע בחוו"ד של היועמ"שית. זה כולל מאסר על תנאי, אתם אומרים לא כולל?"
תל צור: "מקבל".
השופט שטיין: "מאסר כולל מאסר על תנאי זו התפיסה המקובלת".
תל צור עבר להתייחס לעניין ההתיישנות על העבירות בהן הורשע דרעי בשנות ה-90 וביקש לנתק אותן מהעבירות האחרונות עליהן הורשע בשנה האחרונה.
השופטת ברון: "האם אי אפשר לקחת בחשבון את הרצידביזם? עבירה כשלעצמה לא תשקל כפי שהיא, אבל העובדה שיש רצף של עבירות, שלא חדל עם אותה עבירה. השאלה אם אסור לקחת בחשבון וצריך להתעלם מהחזרתיות?"
תל צור טען: "לגבי התנהגות חוזרת, אין קו מחבר. החיבור עושה עוול. ב-2013 דרעי לא ידע שהוא עובר עבירה".
חיות: "מה לא ידע? הוא הודה במסגרת הסדר הטיעון. הרשעה ביודעין. אדוני טוען בניגוד להסדר הטיעון, אי אפשר לשנות את סעיף העבירה בו הורשע. דרעי הודה שהוא ידע, אי אפשר עכשיו לבוא ולטעון אחרת".
תל צור השיב: "עבירה מנהלתית, כופר, לקח אחריות, לא היה לו שום הנאה".
השופטת וילנר עקצה: "כשעושים טובה לאח, קשה לומר שלא מדובר בטובת הנאה".
תל צור עבר לעסוק ב"השתק השיפוטי" וטען כי דרעי לא הציג בפניהם מעולם מצג של פרישה לצמיתות מהחיים הפוליטיים. השופטים התנגדו בתוקף, והשופט שטיין ציטט את דברי דרעי כשחתם על הסדר הטיעון: "בזמן שנשאר לי רוצה להשקיע בצרכי ציבור, בצורה אחרת לא בכנסת, החלטתי בלב לא קל".
תל צור: "מדובר באירוע נדיר של אי הבנה מצערת".
שטיין: "הוא לא יכול להגיד פורש, ולהשיג טובת הנאה של הסדר טיעון נוח לך, ואחרי זמן להגיד היפוכו ולהתמנות לשר וחבר כנסת".
וילנר: "הוא רצה להימנע מהקלון".
מינץ: "בית משפט השלום הבין שהיתה התחייבות לפרישה לצמיתות".
וילנר: "חשוב להקריא מה שאמר הפרקליט בנוכחותו של דרעי, על פרישתו מהחיים הפוליטיים, והשר דרעי שומע ולא קם לומר שזה לא נכון".
תל צור: "המועד חזרה היה נפילת הממשלה, מה לעשות שזה קרה בתוך כמה חודשים? אף אחד לא ידע שהממשלה תיפול. את שאלת הקלון דחינו לעתיד, כשהיא תהיה רלוונטית".
השופטים: "אז היא רלוונטית עכשיו עם המינוי לשר. לא הצלחנו לקבל תשובה למה לא נעשתה פנייה בנושא הקלון ליו"ר ועדת הבחירות ברגע שהנסיבות הצדיקו זאת".
השופט שטיין הוסיף: "זה לא עובד כך. אדוני אומר אי הבנה. אז להחזיר מצב לקדמותו. ואותו קלון... אחרת מה, הרוויח הסדר טיעון ואחר כך, יש אי הבנה, זו התשובה שלכם, לגבי טענת השתק השיפוטי, אם מגבילים, אז עכשיו ילך ליו"ר ועדת הבחירות להחזיר מה שבטעות ניתן לו".
תל צור: "השתלשלות שלאחר הבחירות, צץ האירוע המכונן, הולך לבחירות, מציב עצמו כמועמד מספר 1, מפלגה גדולה, מעלה כוחה ל-11 מנדטים, זה מאפיל על כל מידע שהתיישן. הציבור ידע הכל, שקיפות מוחלטת".
"לגבי שאלת כבודכם, מה שקרה אחרי הבחירות, אנחנו יזמנו, לא רואה יותר תום לב מזה, פניה מוקדמת, פנינו לאדון נתניהו, יש פרקטיקה יועצים משפטיים מועמדים, לעשות דיונים של מניעות, אין בעיה של שאלת קיטבג, רה"מ מיועד קיבל מדרעי מכתב שאין קלון לשיטתנו. דברנו על סבירות בנייר שלנו, זה עבר ליועצת, קיבלנו בתשובה דממה בנושא סבירות. היינו צריכים לבחור באחד משני המסלולים".
חיות: "אתם הלכתם בנתיב, אתם החלטתם לא ללכת ליו"ר ועדת הבחירות אלא לנתיב תיקון חוק יסוד".
כבוב: "דווקא לנוכח דברים של אדוני על עבירות מינוריות, הדעת נותנת לפנות ליו"ר ועדת הבחירות".
תל צור: "אין לי אלא להצטער על כך שהוחלט ללכת על מסלול של תיקון חוק היסוד במקום ללכת ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע שלא דבק קלון במעשיו של דרעי. אני לא יודע מה היו השיקולים של ראש הממשלה".
חיות: "מה זאת אומרת? זו הייתה הצעת ח"כ ארבל מש"ס".
תל צור: "זה כבר לא לעורך דין".
אליעד שרגא הציע: "אפשר בהסכמה לבטל את החוק שיחזור ליו"ר ועדת הבחירות".
עו"ד נתי שמחוני שמייצג את ש"ס הוסיף: "לא אחזור על דברים שחבריי אמרו, רוצה להתייחס לסוגיה מסוימת. נבחר ציבור כשמו כן הוא. נבחר על ידי הציבור. אמונו מתוך הציבור וצריך לחבר רצונו של בוחר. הזכות לבחור ולהיבחר נשמת אפה של הדמוקרטיה, ש"ס מפלגה שורשית ותיקה.
"מר אריה דרעי הלב הפועם של המפלגה שקיבלה יחד איתו 11 מנדטים, 400 אלף, יום הבוחר, הצביעו לאריה דרעי, ברור שאם תיכון ממשלה שסיעת ש"ס חלק מהקואליציה, ברור ששר, כל העובדות היה פרושות בפני הבוחרים, שום דבר לא הועלם מהם, גם העבירות מלפני 30 שנה".
השופט שטיין: "שאלה. אם טענת ההשתק השיפוטי נכונה, אז היא משנה את מצב הזכויות של הרב דרעי שהוא מחויב ללכת ליו"ר ועדת הבחירות, אם נכונה, האם ציבור בוחרים יכול למחוק מצבת זכויות וחובות של אדם... לא מנקה אותו מהחובה. אם ציבור הבוחרים רוצה לפתור אותו ממיסים... זה אומר?"
שמחוני: ..."במקרה שלנו לא היה השתק... הציבור אמר רוצה אותו, ראוי".
השופטת ברק ארז: "אז אין מצב משפטי, שכנוע של בוחרים גובר על מצב משפטי".
שמחוני: "כשהבוחרים הלכו לבחור לא ידעו שיש דגל שחור בגלל סעיף כזה ואחר של מאסר על תנאי. בהינתן מצב דברים כזה, היום הלכה למעשה מה שמבקשים העותרים זה לבטל את רצונו ושיקול דעתו של הבוחר".
חיות: "הזכות לבחור היא לכנסת ולא לממשלה. הזכות לבחור שר היא של ראש הממשלה, לא של הבוחרים".
עו"ד דפנה הולץ לכנר עלה להשיב בשם העותרים מקבוצת מבצר הדמוקרטיה: "לא מתערבים בעבודת המחוקק, כאן רק בשאלה, מבחן דו שלבי, האם כללי הזיהוי של הנורמה, מבחינת עשייה ומאפיינה אכן התקיימו כנדרש. בנוסף יש את עניין הכלליות וכמובן שאם אפשר לזהות על מי החוק יחול".
כשנשאלה על ידי השופט שטיין מדוע אין פה כלליות השיבה: "חקיקה שנעשית תוך ניגוד עניינים מוסדי, מחוקקת למען עצמה בכובעה כרשות מכוננת, מתייחסת לתחולה מיידית, חוק שנחקק ערב כינונה של ממשלה חדשה, בדחיפות רבה..."
שטיין: "גברתי מתעלמת מהשאלה, האם מבחן הכלליות הוא בטקסט, מבחן התוכן או חוץ טקסטואלי?"
הולץ לכנר: "כבוד הנשיאה חיות הבהירה שהוראה רטרוספקטיבית יכולה להיות לא כללית גם אם מוחלת כתיקון קבע גם אם יש מרכיב כלליות שבענייניו מהווה עלה תאנה כשבמציאות מטרה קונקרטי, מתייחסת הנשיאה מרכיב היציבות".
"עצם העובדה שהנורמה כרגע מהיום ועד עולם... ולשם כך נוריד רף חקיקה טוהר מידות, זו פעולה שנעשית בניגוד למהות של החקיקה מהשטרית בחוק יסוד, העבריינות החוזרת ונשנית של מר דרעי, אינה מתייחסת רק לביצוען של עבירות, יש כאן עניין של חזרתיות, גם באופן שמשנה חוקים למטרותיו".
"השיטתיות של או שאתה עובר באור אדום או שאם אתה מחוקק אתה מרים אותו, מסיט אותו... נוגע גם לשאלת החוקתיות גם לסבירות. אנחנו חושבים שיש פה עילה להתערבות שיפוטית".
"מבחינת הזכות לבחור ולהיבחר, אנו סבורים שלא ניתן למצוא הצדקה. המהות של התיקון, אם מסתכלים מה נעשה, מעבר למה שנעשה, מוריד רף. בחרו בו מכוח העקרון של הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת, לא שר, והיה ירצה להיות שר יבוא בפני ועדת הבחירות שייבחן אם יש קלון".
"אני בקלפי נותן קול רוצה שהרשות השופטת ישמרו עליו, שאותו אדם אמור להיות על הקופה הציבורית, אני כאזרח חשוב לי שאדע ששומרים עלי, על הכסף שלי, שיש רשות שופטת, האם אותו אדם עומד ברף הנורמטיבי, האמירות האלה, אספקלריה צרה של הסתכלות".
בהמשך התייחסה לשאלת הקלון ואמרה: "היועמ"שית נתנה חוות דעת ברורה, שהמאסר כולל מאסר על תנאי ולפיכך אילו רצו לפעול כדין היו להם שתי אפשרויות. לבוא לכאן בפניכם, חוו"ד יועמשית חולקים עליה, כן קלון לא קלון, וביהמ"ש היה מכריע. לו היה מכריע שכן כלול, היה צריך ללכת לבדוק קלון. אז לא באו, כפי שהתפטר מהכנסת כדי שלא יהיה דיון קלון".
"אפשרות אחרת - למנות, אם חושבים שחל - ואז עתירות, אבל לבוא ולשנות חוק, אם החוק היה תקף כדעת דרעי, כאילו החוק לא מכביד מבחינת כשירותו, מדוע הלך ותיקן וגרם ל-10 ימים 4 קריאות, מדוע לא אמר אני עומד על דעתי, אני סבור שיכול להיות שר, ויעתרו, אז המסלול של הקלון היה צריך להתברר.
"הנושא של אדם בורח מבשורה... היה צריך השופט לעמוד מולו, אבל ברח, התפטר מהכנסת, יום למחרת דיבר על החיים הציבוריים, מה זאת אומרת ויתר לכל חייו, מה זאת אומרת ויתר על פרנסתו, ואם היו בחירות אחרי חודש? למה? כי זה טריק, אל תבדקו לי את הקלון. אחרי חודש אפשר להיבחר לכנסת? אה צריך עוד פעם לשנות את התמרור? אין יותר ציני מזה, אין יותר דרמטי מזה, פשוט מזעזע".
"החקיקה מבחינת תחולה פרסונלית - דינה בטלות, כתוצאה מכך לא עומד בתנאי כשירות. בנוסף החקיקה נגועה בפגם של מיידיות. אם בימ"ש סבור שיש תפקיד מבחינת הצהרתיות, כמו למשל תקציב דו שנתי. משאירה לפתחכם. אם בימ"ש סבור שיש מקום להטביע נורמה, שההחלה המיידית בטלה... השאלות מכוונות לצורך להפעיל ביקורת קשה, גם בכנסת היתה ביקורת, גם ליועמשית יש ביקורת, לבין השאלה האם הביקורת צריכה להוליך לתוצאה של ביטול".
"בא כוח דרעי אמר שהיה טעות, לא טעות, הטעיות. רק קלון והקלה בעונש, זו היתה הסיבה, זילות של בימ"ש, המרכיבים צריכים להילקח בחשבון, חוסר סבירות קיצוני, ככה לא רוצים לראות נבחרי ציבור ברשות המבצעת. בפן הציבורי יש משמעות לקיומן של עבירות, גם אם יש מחיקה, זה דומה ללשון הרע, הדינים שעור יותר עבה ופחות מוגן מלשון הרע".
אחריה עלה עו"ד אליעד שרגא, התנועה לאיכות השלטון: "כולם מדברים על הפיל שבחדר, אני רוצה לדבר על התותח שעל הגבעה, התהום שצוללים אליו, רק אתמול ראינו שר משפטים שמאיים לרסק את מערכת המשפט במידה וחלילה יתקבל פה איזה פס"ד, הדברים צריכים להאמר, לצערי".
הוא הוסיף: "אמרנו שכך יקרה, כשניסינו כאן לפני שנה, לשכנע את כבוד השופטים שחייבים חוק יסוד הכנסת ולפרש אותו באופן שבו היועמש צריך לפנות לבימ"ש ולקבוע את סוגיית הקלון. אמרנו שההסדר הדיאטטי שנערך למר דרעי חורג ממתחם הסבירות בצורה קיצונית, מאפשר לעבריין כבד ונאשם".
"מה הייתה כוונת המשורר, במיוחד שסיפרו כמה הולך להתפטר והלך לוותר על כל הזכויות הפנסיוניות, אני לעצרי אמרתי פעם אחר פעם, ניסיתי לשכנע שהכל אחיזת עיניים, תרגיל, קונץ פטנט, אנחנו בוגרים של כל הקורסים וכל השטיקים והטריקים, ראינו ואמרנו והזהרנו. היה ברור שכל מה שעושה זה תרגיל וכל מה שאמרנו התרחש".
"גם כשעמדנו כאן לפני 8 שנים כשניסינו לשכנע בבגץ שלא למנות את דרעי לשר הפנים שלא לתת לחזור למקום שבו ביצע פשעים, גם בבגץ כשדרעי חזר להיות שר כלכלה, לא הצלחנו לשכנע את כבודכם שבהוא לא עומד במבחנים ששורטטו".
"נושא החרטה, אמרנו האיש מעולם לא עשה תיקון, באין חרטה אין תיקון, אין בקשת סליחה אין בקשת מחילה, כל הדברים שיכולים להעיד שיש חרטה, לא התקיימו, התיקון לא נעשה, המשך הקלקול כן נעשה, לפני 7 שנים ניסינו לשכנע שופטים, לא יכול להיות שחוזר למשרד הפנים, לצערי גם פה לא הצלחנו לשכנע".
"הדיון נורא פלסטי, אסור לשכוח במי מדובר, יש תיק פרטי, יש תיק ציבורי, יש פרשת בראון חברון, ניסה להשתלט על יועמ"ש, היה מ"מ מכתב אישום. כולם מנסים לרדד מחקירה כללית של כל האירועים. האדם הזה, לא היה בן אדם שלא קיבל כל כך הרבה הזדמנויות לחזור למוטב ולא היה אחד שהחמיץ כל הזדמנות להחמיץ הזדמנות. ממשלת ישראל לא מוסד לשיקום עבריינים, אי אפשר לתת הזדמנות פעם אחר פעם אחר פעם".
"לא היה אדם אחד כמו דרעי שהרקיב והשחית את המערכת הציבורית בישראל. לא היה בן אדם בישראל שפגע כל כך במערכות החוק, פרקליטות, משפט. מבקשים הגיע זמן לעשות סוף לטרלול ולטרפת ולהעביר מתפקידו".
במהלך דבריו, התפרץ ח"כ משה ארבל וטען כי "הכל שקרים", והוצא מהאולם.
בתום הדיון, עו"ד תל צור, המייצג את דרעי, עלה וסיכם את טענותיו. הוא אמר כי "מעמד לפני איש, איש ציבור נוטל אחריות, מסיים הליך 6 שנים חקירה, נוטל אחריות, מורשע בהודאתו, הופך לציני, מעקר מכל תכון, ההתפטרות מהכנסת לא היתה חלק מההסדר. היועמ"שית דיווחה לבית המשפט, היה אקט משלים, לא הייתה התחייבות - לכן לא הופרה התחייבות".
עורך הדין הציג ציטוטים מתוך פסק הדין ואמר כי לפי הציטוטים, העבירות שמיוחסיות לנאשם אינן כוללות זדון. "לא הוכחה פגיעה, חלקו היה פאסיבי", אמר עו"ד תל צור. "הסדר טיעון שמסתיים במאסר על תנאי, קנס, עבירות דיווח - מקבל כאן יחס של עבירות זדון עורמה ותחבולה". בנוסף, התנצל עורך הדין על הצעקות במהלך הדיון.
אתמול הגישה היועצת המשפטית לממשלה, עורכת הדין גלי בהרב-מיארה, את עמדתה כי אין זה סביר למנות את יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. "המסקנה הברורה בנסיבות העניין היא כי מינוי דרעי לשר חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות", כתבה בהרב-מיארה.
עוד כתבה כי "לעניין תיקון החקיקה, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שיש לדחות את העתירות בעניין זה. זאת, שכן האופן שבו פותחה בפסיקה האפשרות המשפטית לפסול חוקי יסוד בשל שימוש לרעה בסמכות של הכנסת לחוקק חוקי יסוד, אינה מאפשרת לבית המשפט להתערב בתיקון חוק היסוד".
בתגובה לדברים, מסר השר דרעי: "היועצת המשפטית מאשרת בתשובתה כי מעולם לא התחייבתי לפרוש מהחיים הפוליטיים לצמיתות וכי לא הפרתי את הסדר הטיעון ולא הולכתי שולל את בית משפט השלום בהתפטרותי מהכנסת ה-24. אני בוטח בבורא עולם, מאמין וסומך על בית המשפט העליון בירושלים שיתכנס מחר בהרכב מורחב של 11 שופטים, שישמע את קולם של למעלה מ-2 מיליון אזרחי ישראל ובכללם 400 אלף מצביעי שס שרוצים לראות אותי שר בממשלת ישראל".