ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן ('הציונות הדתית') מתכנסת היום (ראשון) לדיון ראשון בהצעת החוק מטעמה להרחבת "החוק הנורבגי".
עוד חברי כנסת: הממשלה תרחיב את החוק הנוורגי - כך הוא ייראה
לפי הצעת החוק, יורחב השימוש בהסדר המכונה "החוק הנורבגי" בעבור סיעות גדולות יחסית, כך ש"התקרה" לא תהיה עוד חמש ח"כים, ובמקום זאת, בסיעות שמספר חבריהן הוא 18 ומעלה – יוכלו להפסיק את חברותם עד שליש מחברי הסיעה.
רוטמן פתח את דיוני הוועדה להכנה לקריאה ראשונה של "החוק הנורבגי" המורחב: "ביסוד החוק הנורבגי המלווה אותנו שנים רבות, עומד הכרח שאינו נתון לוויכוח- עומס העבודה המוטל על הח"כים במיוחד לאור כך ששרים וסגני שרים אינם חברים בוועדות. במפלגות הקואליציה כל ח"כ חבר ב-7-5 ועדות, וההצעה נועדה לאפשר את עקרון ההשתתפות בדיונים ע"י האפשרות להתפטר ולהכניס את הבאים בתור לכנסת. עמדתי העקבית לאורך כל השנים היא שההסדר הנורבגי מצוין. הדבר היחיד שאמרתי הוא שיש לראות איך מחזקים את עצמאות הח"כים ולא משאירים ח"כים נורבגים שאינם עצמאיים. כחלק מהרצון לחזק את מעמדם העליתי גם הצ"ח פרטית שאמרה שח"כים לאחר שהפכו לנורבגיים לא יוכלו להעיף אותם מהכנסת מהרגע להרגע".
עוד אמר: "הצעת חוק הלאום לפיה המשפט העברי ישמש מקור השראה למחוקק לא הבשילה בנוסח זה אלא בנוסח רזה יותר אך זו חובתי כיו"ר ועדה שהוא ישמש כמקור לפחות בוועדה הזו".
ח"כ טלי גוטליב ('הליכוד'), התייחסה גם היא ואמרה בוועידה: "אנו מופקדים על הקופה הציבורית, ולא מעניין אותי, לצורך השיח, כמה 'נורבגים' היו בממשלת בנט-לפיד, ולא מעניין אותי הפזרנות ותחושת הבוז שהייתה לי כשראיתי את כמות הנורבגים. ההחלטה צריכה להיות עניינית בדבר הזה, ובאשר לעבודת השרים-יש שרים שעבודת המשרדים שלהם היא מורכבת ומסואבת, ולכן יש היגיון בחוק הקיים שיש בו חמישה נורבגים לאפשר למשרדים הגדולים שיהיו להם 'נורבגים', ויש משרדים שהעבודה בהם היא דלה מאוד. אני פתוחה להקשיב ואולי אני טועה - השיטה הופכת חברי כנסת לפיונים".
בנוסף, עימות נרשם בין הח"כים וח"כ עופר כסיף ('חד"ש'), כאשר חברי הוועדה מסיעות הליכוד וש"ס יצאו בעת דבריו של כסיף, שהתייחס להפגנה כנגד הממשלה החדשה אמש בתל אביב ואמר: "הייתה הפגנה מצויינת כנגד ההפיכה המשטרית שמובילה הממשלה הדיקטטורית בראשות העבריין הסדרתי". חברי הכנסת גוטליב ומילביצקי ענו לו: "אתה תומך טרור עלוב ובוגד".
בהתאם לסעיף 80 לתקנון הכנסת, ועדת הכנסת, ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לענייני ביקורת המדינה רשאיות יזום, בתחומי ענייניהן לפי תקנון זה, הצעות חוק בנושאים אלה ולהכינן לקריאה הראשונה: חוקי-יסוד, עניינים שמתחייבים מתיקון של חוק-יסוד ומוצעים לצדו, הכנסת, חברי הכנסת, הבחירות לכנסת, מפלגות, מימון מפלגות ומבקר המדינה.
לפי הערכת המשמעות התקציבית שהוגשה לוועדה על ידי האוצר, סך עלות התיקון המוצע עומדת על כ-8.5 מיליון ש"ח בשנה.