ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה אתמול בהכנה לקריאה ראשונה של החוק הנורווגי המורחב, כשברקע הצטרפה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (הליכוד) לשרים מיקי זוהר וחיים כץ והתפטרה בסוף השבוע האחרון מהכנסת כדי לאפשר את כניסתה של הבאה בתור ברשימת המפלגה, אתי עטיה, המקורבת לכץ.
גורמים בליכוד טוענים: “במהלך זה זכתה סילמן להיכנס תחת חסותו של כץ, שמחזיק כוח משמעותי בקרב מתפקדי הליכוד”. בשבוע שחלף חיפשו את השר השלישי שיתפטר כדי להשלים את המהלך ונתקלו בהתנגדות של שרי הממשלה מטעם המפלגה, המעוניינים להישאר חברי כנסת במהלך דיוני התקציב כדי להשפיע עליו באמצעות הצבעתם. למעשה, הרחבת החוק הנורווגי נוגעת אך ורק לליכוד. לפי ההצעה, בסיעות שיש בהן יותר מ־18 חברים יוכלו להפסיק את חברותם עד שליש מחברי הסיעה. בליכוד, שבו 32 ח”כים, מדובר בעד עשרה שרים.
מצד אחד, החוק צפוי לסייע לח”כים בעבודה הפרלמנטרית ו”לשחרר” את השרים לעבודתם במשרדיהם. מצד שני, השרים יודעים להעריך את כוחו של חבר כנסת ואת ערכה של חשיפה שהוא זוכה לה לקראת הפריימריז העתידיים. משרד האוצר מעריך את עלותו של התיקון המוצע בכ־8.5 מיליון שקל בשנה.
“ביסוד החוק הנורווגי עומד הכרח שאינו נתון לוויכוח - עומס העבודה המוטל על הח”כים, במיוחד לאור העובדה ששרים וסגני שרים אינם חברים בוועדות”, אומר יו”ר הוועדה, ח”כ שמחה רוטמן. “במפלגות הקואליציה כל ח”כ חבר בחמש עד שבע ועדות. ההצעה נועדה לאפשר את עקרון ההשתתפות בדיונים. צריך לראות איך מחזקים את עצמאות הח”כים ולא משאירים ח”כים נורווגים שאינם עצמאים”.
שני ח”כים מטעם הליכוד הודיעו כי אינם תומכים בתיקון החוק, אך יהיו קשובים לדיונים בוועדה. אחת מהן היא טלי גוטליב, שאמרה: “יש שרים שעבודת משרדיהם היא מורכבת ומסועפת ולכן יש היגיון בחוק הקיים שיש בו חמישה נורווגים, לאפשר למשרדים הגדולים שיהיו להם נורווגים. יש משרדים שהעבודה בהם דלה מאוד. השיטה הופכת חברי כנסת לפיונים”.
עימות נרשם בוועדה שחבריה מהקואליציה תקפו את הח”כ עופר כסיף (חד”ש־תע”ל), שאמר על ההפגנה שנערכה בתל אביב שלשום נגד הממשלה: “הייתה הפגנה מצוינת נגד ההפיכה המשטרית שמובילה הממשלה הדיקטטורית בראשות העבריין הסדרתי”. ח”כ חנוך מליבצקי (הליכוד) ענה לו: “אתה תומך טרור עלוב ובוגד”.