על רקע העימות סביב הרפורמה המשפטית: האמון במערכת המשפט בשפל

המכון הישראלי לדמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל הגישו היום (ראשון) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 לנשיא המדינה יצחק הרצוג. במסגרתו, נמצא כי האמון במוסדות המדינה נמצא בשפל וכי ישנה גם ירידה חדה בשיעור האופטימיות לגבי עתידה של ישראל. בנוסף, מצא המדד כי רוב הציבור תומך בפסילת חוקים על ידי בית המשפט העליון אם הם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה.

אבדה תקוותינו? זה אחוז הישראלים האופטימיים לגבי ביטחון הפנים של ישראל
רוב הציבור חושש: הסקר שצריך להדאיג את הממשלה החדשה

מוסדות השלטון

האמון במוסדות: מ-2003 מדדי הדמוקרטיה בודקים את אמון הציבור בשמונה מוסדות (צה"ל, משטרה, נשיא המדינה, בית המשפט העליון, הממשלה, הכנסת, המפלגות הפוליטיות והתקשורת). במדידת 2022 נמצאה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות בהשוואה לממוצע הרב-שנתי של כל אחד מהם. אולם, נמצאה עלייה באמון בשני מוסדות בהשוואה לשנה שעברה – צה"ל (יהודים – מ-78% ל-85%) ונשיא המדינה (כלל המדגם מ-55% ל-62%).

עבור ארבעה מוסדות המדידה היא הנמוכה ביותר אי פעם: בית המשפט העליון (42%), התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%). זאת, לעומת הממוצעים הרב שנתיים עובר מוסדות אלו: ביהמ"ש העליון 57%, התקשורת 37.8%, הכנסת 35.5% והמפלגות 22.3%. בכלל המדגם, משיא באמון בכלל המוסדות ב-2012 (ממוצע 61%) הייתה ירידה לשפל חסר תקדים (33%) במדידת 2022. ממוצע האמון לכלל המוסדות לשנים 2003- 2022 היה בציבור היהודי 49.7% ובציבור הערבי 36.3%.

צורך במנהיגות: משנת 2014 ועד 2022 חלה עלייה גדולה בשיעור המסכימים כי "כדי לטפל בבעיות המיוחדות של מדינת ישראל יש צורך במנהיג חזק שלא יתחשב בכנסת, בתקשורת ובדעת הקהל" (מ-41% ל-61%). בנושא זה יש דמיון רב בין היהודים לערבים. פילוח לפי מחנה פוליטי (יהודים) מעלה כי בשמאל תומכים בכך כיום 38%, במרכז - 54% ובימין - 68%).

ביטול חוקים על ידי בית המשפט העליון: בכלל המדגם בחמש מדידות לאורך יותר מעשור רוב ממוצע של 55.6% תומכים בכך שלבית המשפט העליון תהיה סמכות לבטל חוקים שחוקקה הכנסת אם נמצא שהם נוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בקרב הערבים התמיכה בכך גבוהה בהרבה מאשר בקרב היהודים (87% לעומת 51%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) העלה רוב של תומכים בשמאל ובמרכז (89% ו-70%) לעומת מיעוט בימין (37.5%).

היחס בין האזרחים למדינה

מצבה הכללי של ישראל: מ-2003 עד 2018 הייתה עלייה מתמדת בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד (מ-11% ל-53%). לעומת זאת מהשיא ב-2018 ועד יוני 2022 חלה ירידה רציפה בשיעור זה (מ-53% ל-25%).

אופטימיות לגבי עתיד המדינה: בין מדידת 2012 למדידת 2022 ניכרת ירידה חדה בשיעור האופטימיים לגבי עתידה של ישראל (בכלל המדגם מ-76% ל-49%). המגמה דומה בקרב יהודים וערבים, אם כי אצל היהודים נשמר רוב אופטימי ואילו אצל הערבים מדובר כיום במיעוט (יהודים 2012 – 79%, 2022 – 51%; ערבים 2012 – 60%, 2022– 37%). 

גאים להיות ישראלים: בקרב היהודים שיעור הגאים בהיותם ישראלים הוא יציב (ממוצע רב-שנתי 2022-2003 - 85.9%). בקרב הערבים שיעור זה יציב פחות ונמוך בהרבה (ממוצע רב שנתי 2003-2022 - 46%).

רוצים להישאר בארץ: רוב גדול ויציב של יהודים וערבים, בהבדלים קטנים בלבד בין קבוצות המשנה, מעוניינים להישאר בארץ. כך הדבר לא רק בקרב המבוגרים אלא גם בקרב הצעירים (18-24): פחות מרבע רוצים לחיות במקום אחר (23% מהיהודים ו-22% מהערבים). 

יחסי יהודים-ערבים בישראל

המשטר דמוקרטי גם לאזרחים הערבים: בדומה לשתי המדידות הקודמות (2018 ו-2020), גם במדידת 2022 רוב גדול בציבור היהודי (69%) חושבים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים. אבל ההבדלים בין המחנות הפוליטיים הם גדולים: בימין (74%) ובמרכז (69%) תומכים בהיגד זה, לעומת פחות ממחצית בשמאל (47%).

ואולם, כמו בשתי המדידות הקודמות, במדידת 2022 נמצא בקרב הערבים כי רק מיעוט (31%) חושבים שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם עבורם. ההבדל בעניין זה בין מצביעי המפלגות הלא ציוניות הערביות למצביעי המפלגות הציוניות הוא גדול (בהתאמה 19% ו-62%).

היחסים בין ערבים ליהודים: מאז 2018 חלה עלייה גדולה בשיעור היהודים המגדירים את טיב היחסים בין יהודים לערבים בישראל כרעים או רעים מאוד (מ-27% ל-60%). רק 4% מהיהודים מגדירים כיום יחסים אלו כטובים או טובים מאוד. מגמה דומה, אך מתונה יותר, נמצאה גם בקרב הערבים. כאן עלה שיעור המגדירים את היחסים כרעים או רעים מאוד מ-26% ב-2018 ל-45% כיום. רק 17% מהערבים מגדירים כיום את היחסים הללו כטובים.

זכויות יתר ליהודים: ניכרת עלייה חדה בציבור היהודי בשיעור הסבורים שבישראל צריכות להיות לאזרחים יהודים יותר זכויות מאשר לאזרחים לא-יהודים (2022 – 49%; ממוצע רב שנתי – 36.6%).

רצון הערבים אזרחי ישראל להשתלב בחברה הישראלית: בציבור היהודי חלה ירידה חדה בשיעור המעריכים כי האזרחים הערבים שרוצים להשתלב בחברה הישראלית (2018 – 67%; 2022 – 40%). בקרב הערבים יש רוב גדול וקבוע המעריכים כי האזרחים הערבים מעוניינים בשילוב (2022 – 75%, ממוצע רב שנתי - 76.6%).

המתח החזק ביותר בחברה הישראלית: עד 2016 (כלל המדגם) השיעור הגבוה ביותר הצביעו על המתח בין יהודים לערבים. בשנים 2018-2020 תפס את מקומו בראש הסולם המתח בין ימין לשמאל. אבל מאז קיץ 2021 חזר המתח בין יהודים לערבים לעמוד בראש סולם המתחים.

ישראל - יהודית ודמוקרטית?

האיזון בין הרכיב היהודי לדמוקרטי: בין 2019 ל-2022 ניכרת ירידה בשיעור הסבורים שיש כיום איזון במדינת ישראל בין הרכיב היהודי לדמוקרטי (מ-28% ל-18%). זאת לצד עלייה בשיעור המציינים כי הרכיב הדמוקרטי חזק מדי (מ-18% ל-25%). פילוח נתוני 2022 לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מעלה כי רוב גדול מהחרדים (85%) היו רוצים שהרכיב היהודי יהיה חזק יותר, כמו גם 77% מהדתיים הלאומיים ו-58.5% מהמסורתיים דתיים. בקרב החילונים 51% מעדיפים את הרכיב הדמוקרטי.

במקרה של סתירה בין הערכים הדמוקרטיים לציווי היהדות: בקרב החילונים הרוב (ממוצע הרב שנתי 66%) חושבים שיש לפעול תמיד לפי עקרונות הדמוקרטיה; בקרב המסורתיים התשובה השכיחה היא "בהתאם למקרה" (42%); ובקרב הדתיים הלאומיים והחרדים הרוב חושבים שיש לפעול תמיד לפי ציווי ההלכה היהודית (57% ו-89%).

הרצוג: "מודאג מאוד מהנתונים בדוח"

נשיא המדינה יצחק הרצוג: "מרגע שנבחרתי לנשיא המדינה, הצבתי את המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, כאחד הנושאים הדחופים ביותר עבורי. לכן – אני מודאג מאד משלושה הנתונים שנמצאים בדוח שמוגש לי היום: היחלשות הסולידריות בישראל, ערעור תחושת השייכות למדינה, והירידה במידת האופטימיות באשר למצבנו. אלה נתונים קשים שמצטרפים לעוד חלקים בדו"ח שמשקפים את המתחים הפנימיים בתוכנו. במילים אחרות - הלכידות שלנו נחלשת, וחייבים לעשות הכול כדי לבנות אותה מחדש".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מדד הדמוקרטיה מלמד בבירור: אין רוב ברור לשינויים שמטרתם החלשת בית המשפט העליון וריסוק מערכת המשפט. מכלול היוזמות שמקדם שר המשפטים יביא, במצטבר, לריסוק עיקרון הפרדת הרשויות, לשליטה של הרשות המבצעת ברשות השופטת ולסירוס היכולת של בית המשפט העליון להגן על הפרט מפני שרירות ליבו של השלטון". 

פרויקט מדד הדמוקרטיה, הנערך זו השנה ה-20 ברציפות, משרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור את תפקוד השירות הציבורי. השנה, עורך הדו"ח השוואה בין דעת הקהל הישראלית בראי השנים. כך, נותן הדו"ח סיכום מקיף על החברה הישראלית, ומציג מגמות ושינויים שחלו בתפיסות הפוליטיות בשני העשורים האחרונים.

שיטת המחקר נערכה באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 22 במאי ל-21 ביוני, רואיינו 1,092 איש ואשה בשפה העברית ו-219 בשפה הערבית, והם מהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל גילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 2.76% ± ברמת בטחון של 95% (3.02% ± למדגם היהודים ו-6.75% ± למדגם הערבים). איסוף הנתונים בוצע בעברית על ידי מכון "מידע שיווקי" ובערבית על ידי מכון המחקר "אפקר". חלק מהשאלות נשאלו שוב בסוף אוקטובר 2022 על ידי מכון המחקר "מדגם".