עו"ד דוד פורר, לשעבר בכיר בפרקליטות המדינה, שוחח הבוקר (חמישי) בתכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM על פסיקתו של בית המשפט העליון בעניינו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, בו נקבע כי דרעי איננו כשיר לכהן כשר בממשלה בעילת "חוסר סבירות קיצוני, זאת, בין היתר, בשל צבר הרשעותיו הפליליות".
"חוסר סבירות קיצוני": אלו הנימוקים של בג"ץ לפסילת מינוי דרעי לשר
בכיר לשעבר בש"ס: "אנחנו בתחילת המאבק, שמו את דרעי על המוקד"
"אני חושב שיש מיליון ישראלים שכואבים היום, או יותר ממיליון, זה ארבע מאות אלף מצביעי ש"ס ובני המשפחות שלהם. והנושא הזה הוא בעצם לא קיבל ביטוי, או לא קיבל מקום בפסק הדין", טען פורר בתחילת הריאיון. "מהבחינה המשפטית, הניתוח של הסבירות, וההשתק, וכל הנימוקים המשפטיים זה בסדר, הולך בעקבת פסיקת דרעי-פנחסי מלפני 30 שנה, אבל מה עם הכאב של האנשים? מה האנשים אמורים לעשות עם הכאב שלהם? שאומרים הנציג הבכיר שלהם בכנסת לא יהיה בממשלה, לא נותנים לו את המקום".
לטענתו של כספית, כי עצם זה שדרעי נבחר, זה לא פוטר אותו מהזכויות המשפטיות, השיב פורר: "מה שאתה אומר זה נכון, אבל מה עם הכאב? מה עושים עם הכאב של ארבע מאות אלף איש? לשים אותו במגירה? הוא קיים, הפצע קיים, הכאב קיים. מה עושים איתו?".
כספית השיב כי דרעי יכול להישאר בכנסת, ועל כך ענה עורך הדין: "בעיניי, הכאב זה הנושא המשפטי, ואני חושב שבמסגרת הדיון המשפטי, כשדנים בסבירות - הנושא של הכאב, אומרים מה קורה איתו? איפה המקום של המצביעים האלה? שתיים, אני אגיד את זה בעדינות, אני לא כל כך מתלהב מהאמירה הזאת, מכיוון שלבוחרי ש"ס בהחלט יש את הציפייה שאם ש"ס תהיה בקואליציה, שדרעי יהיה שר בכיר מטעמה".
בנוסף, התייחס פורר לשיקולים שניתנו בפסק הדין: "זה אומר בעיקר, שהרפורמה שרוצה לבטל את נושא הסבירות - היא לא תביא לשינוי בעמדה של בתי המשפט, כי אתה לא יכול להגביל שיקול דעת, אז לא יקראו לזה סבירות, יקראו לזה מניעות, או השתק, או מידתיות, או מדיניות, או ימצא לזה שם אחר. שופט יש לו שיקול דעת, וקשה להגביל אותו. בנושא של סבירות, אחד יכול לחשוב א', אחר יכול לחשוב ב', זה לא כתוב בתורה, אין לזה הנחיות, כל אחד יכול לחשוב משהו אחר. אם היה הרכב אחר של ביהמ"ש העליון, אני חושב שסביר להניח שהתוצאה הייתה יכולה להיות אחרת, זה בוודאי מה שאנשים חושבים. אם היית שם שם כמה בוחרי ש"ס יש בביהמ"ש העליון, אולי זה היה משפיע על התוצאה".
עוד המשיך והוסיף באותו נושא: "החלוקה לשמרנים ואקטיביסטים היא חלוקה קצת פשטנית מדי, אבל צריך להבין שמשפטים זה לא מתמטיקה, אין תשובה אוטומטית של סבירות שמובילה למסקנה מסוימת. אני מסכים שאם מסתכלים על פסיקת בית המשפט העליון בשלושים השנה האחרונות, אז התוצאה הייתה צפויה, זה הכיוון שזה הלך אליו באופן, בעיניי, ברור מההתחלה. השאלה האם אפשר היה להגיע למסקנה אחרת? התשובה בעיניי גם כן, אפשר היה להגיע למסקנה אחרת. כמו שאבוחצירא ב-1980 לא נפסל מלהיות שר, למרות שהיה לו כתב אישום קשה נגדו, הוא זוכה אחר כך".
לנושא טיעוני השופטים בפסיקה, פורר נימק: "בנושא של ההשתק זה משהו חדשני, זה משהו שלא היה בעבר, ובדרך כלל התפיסה היא שיש השתק, שבהליך הראשון שבו ניתנה הטענה, מי שטען אותה קיבל משהו, זכה באותה טענה במשהו. והשאלה היא האם בבית משפט השלום דרעי כתוצאה מהאמירה הזאת שלו, הוא זכה במשהו? ואני חושב שהתוצאה בבית משפט השלום הייתה אותה תוצאה גם אם הוא היה יושב, ושותק, ולא אומר מילה, כנראה שהסדר הטיעון היה מאושר בבית משפט השלום באותה צורה. ולכן, זה בעיניי מעלה איזשהו סימן שאלה לגבי הנושא הזה של ההשתק. אבל צריך להבין פה עוד משהו, לא היו קוראים לזה השתק, אז היו מוצאים הנמקה אחרת. מרגע שאומרים: 'הוא לא ראוי מבחינת התפיסות הבסיסיות של החברה, של עקרונות היסוד, להיות בבית משפט עליון', אז ימצאו את ההנמקה".
ינון טען כי הייתה מטרה וסימנו עליה עיגול. פורר ענה: "אתה מתמצת את זה בצורה מאוד קולעת, אבל זה הרעיון שאומרים: 'יש בן אדם שהורשע פעם אחר פעם, כשחשבנו שיש לו כתב אישום', איך אומרים השופטים, נגיד, כקבוצה: 'לא חשבנו שראוי שהוא יוכל להמשיך להיות שר. אני חושב שאם זו הייתה ההרשעה הראשונה והיחידה של דרעי, יכול להיות שהוא לא היה נפסל. ואני חושב שהשופטים כן לקחו את זה בחשבון, את כל הרצף של הדברים. כי כשאתה אומר משהו סביר, הסבירות זה עיקרון שלא כתוב בחוק, אבל הוא חל על מערכת המשפט. ואם אתה מסתכל במבט קדימה, אני חושב שהקואליציה צריכה לכבד את זה במובן של לא עכשיו לעסוק בפטנטים משפטיים לנסות להכשיר את דרעי לכהן כשר, כי אז זה לא מכבד את מערכת המשפט, במובן של עכשיו לעשות איזה חקיקה פרסונלית".
עזרה בעריכת הכתבה: ירדן חדד 103FM