עו"ד רז נזרי, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דיבר היום (שלישי) בוועדת החוקה של הכנסת, והתייחס לשינויים המתוכננים במערכת המשפט, אותם מוביל השר הנכנס יריב לוין. נזרי ציין: "זה שהמערכת המשפטית לא עשתה שינויים אבולוציוניים לא אומר שצריך להעניש אותה עכשיו ולגרום למהפכה שתזיק למדינה. חייבים להתכנס להידברות. צריך לגלות רצון טוב ופתיחות מצד המשפטנים שיכירו בצורך לשנות דברים, וגם מצד הפוליטיקאים שהולכים כעת על הקצה".
נזרי ניסה לפנות לשני הצדדים, באומרו כי "יש סוג של אוטומטיות מימין ושמאל לנושא. לא צריך להיות בימין כדי להאמין שהמערכת המשפטית רחוקה מלהיות מושלמת ולא להיות בשמאל כדי להבין שזו מערכת חשובה עם זכויות רבות מערכת מפוארת וחוזקה חיוני למדינת ישראל".
נזרי הודה: "המערכת זקוקה לתיקונים משמעותיים ולא יודעת לקבל ביקורת. היא הרוויחה בעיניי ביושר חלקים מהביקורת. לאורך שנים התנגדו בה לתיקונים 'כי זו לא העת'. אם לא היה כל כך קשה למערכת להודות בטעויות לא היה קל כל כך להאשים אותה בשחיתויות ובקונספירציות. המערכת חייבת תיקון אבל לא בצורה הכי קיצונית שאפשר. המשפטנים צריכים להכיר בכך שיש תקלות ובצורך לתקן והפוליטיקאים צריכים להבין בעיניי שהם לא מענישים את המערכת ומתקנים בתנועה חדה לאורך כל החזית".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר פרש את משנתו בנוגע לדרך הביניים האפשרית:
בהקשר של הוועדה למינוי שופטים, נזרי אמר כי "תוצאה אופטימלית תהיה הרכב כזה של הוועדה שמצד אחד אין וטו לשופטים ומצד שני ששופטים לא ייבחרו בקולותיה של הקואליציה בלבד".
פסקת ההתגברות: "יש מערכת יחסים צולעת בין הרשות המחוקקת לבין בג"ץ והיא צריכה הסדרה הנשענת מצד אחד על סמכות של בג"ץ לפסול חוקים אך לא על חודו של קול, אלא בהרכב רחב של בג"ץ, ברוב של שני שליש מהשופטים. לשיטתי מותר יהיה לכנסת, ברוב של 65, לקבוע אחרי מתן פסק דין של בג"ץ, הסדר שכן יתגבר על מה שקבע בג"ץ".
חוק היועמ"שים: "הפיכת היועמ"שים לפוליטיים יפגע בהיבט של שלטון החוק – כל שר יעשה מה שהוא רוצה תוך מחלוקות בין שרים, וגם בהיבט המשילות. מה שכן אפשר לעשות – אפשר להגדיל את נציגי השר בוועדה לבחירת היועמ"ש. בנוסף, במקרים חריגים לייצר מנגנון שיאפשר לשר להעביר מתפקיד יועמ"ש שהוא פחות יעיל בעבודתו".
עילת הסבירות: "ביטולה זו תוצאה לא נכונה, זה כלי משפטי שמגן על האזרח, אבל אני כן חושב שצריך לצמצם את השימוש בה. יש למצוא את דרך הביניים".
שופטת בית המשפט העליון בדימוס, אילה פרוקצ'יה, דיברה גם היא בוועדה והתייחסה להצעה להעביר את פסקת ההתגברות: "כל רוב שהוא, בדמוקרטיה אמיתית, בין אם זה רוב של 61 ובין אם יותר מכך, לא יכול לבטל החלטה של בית משפט שמצביעה על פגיעה זכות אדם משום שזה מוריד את העליונות הנורמטיבית של זכויות אדם. לכן, צריך להתנגד לכל פסקת התגברות בכל מתכונת שהיא".
על הוועדה לבחירת שופטים ופוליטיזציה של מינוי שופטים, אמרה: "פוליטיזציה של הליך המינוי עלולה לפגוע עמוקות באי התלות של השופטים ובאמון הציבור בשופטים בבית המשפט. המינויים הפוליטיים פוגעים בבחירה על בסיס של מזג שיפוטי. לא בוחרים את הטובים ביותר אלא את אלו שהם בעלי אג'נדה מסוימת. זהו הרס של המערכת".
עילת הסבירות: "טעות לחשוב שיש בה גמישות סובייקטיבית שנותנת לשופט להחליט האם החלטה היא סבירה או לא על בסיס נטיות סובייקטיביות. יש בפסיקה אמות מידה אובייקטיביות שמנחות איך בודקים סבירות החלטה, אשר מבררות האם כל השיקולים הרלוונטיים נלקחו בחשבון במסגרת ההחלטה".
לסיום, סיכמה פרוקצ'יה: "התוצאות של מהלכי החקיקה הללו הם פגיעה עמוקה בערכי היסוד של זכויות האדם, שבירת האמה החברתית ומסגרת העקרונות שבתוכה יכולות להיות מחלוקות".