ועדת שרים לחקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים של יו״ר ועדת כספים ח״כ משה גפני, ח״כ מקלב, ח״כ יעקב אשר מיהדות התורה וח״כ ינון אזולאי. משמעות הצעת החוק הינה הרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים. על פי הצעת החוק תעוגן סמכותם של בתי הדין הדתיים (בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דרוזי) לעסוק בסכסוכים אזרחיים כבוררים במטרה להביא להסכמות בין שני הצדדים.
ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שוחחה עם ענת דוידוב ב-103FM והתייחסה להצעת החוק: "זה עוד צעד לפגיעה בזכויות של כולנו, הצעת החוק הזאת. יש לנו מערכת משפט שדנה בעצם על הכול, וליהודים יש את בתי הדין הרבניים, שבעצם הדבר היחיד שהם יכולים כרגע לדון זה על המעמד האישי שלך, שזה תכלס גירושין".
"מי שעבר הליך גירושין בארץ, יודע איך זה מתנהל שם. זה מתנהל לפי ההלכה. זה דבר לא ברור, כל אחד מפרש את זה לפי השקפת העולם שלו. יושבים שם דיינים, שאגב לא תמיד יש להם השכלה משפטית, להפך, כמעט ואין להם השכלה משפטית והם שופטים אותנו לפי דין תורה ולפי ההלכה, וזה בעצם שמור למעמד אישי, קרי גירושין", הוסיפה.
עוד אמרה כי "מצד אחד, יש לנו היום 'רפורמה', אני לא מכנה את זה כרפורמה, אני אומרת שזו הפיכה שלטונית שבעצם הולכת להחליש את מערכת המשפט בארץ ובסופו של דבר לרסן אותה לחלוטין. בצד שני, מביאים חוק שאומר שיהיו נושאים אחרים שאפשר יהיה לדון בהם במערכת בתי הדין, נושאים כלכליים. כרגע בית הדין גם לא יודע איך לשפוט. אגב, בקום המדינה ניסו להחיל דין עברי על אזרחי ישראל, ואז הגיעו למסקנה, לפני 75 שנה, שזה פשוט לא מתאים, כי ההלכה לא מתאימה למצב של היום".
"את בעלת עסק, אני לקוחה, ובהסכם כתוב שאם יש לי איזושהי בעיה איתך זה ילך רק לבית הדין ולא למערכת בתי המשפט. זה בעצם יעשה לנו מערכת משפט מבדילה שתתנהל, לא ברור על פי מה וזה גם כן ישפיע באופן כזה או אחר על הכלכלה. את נמצאת במערכת אחרת. אם תרצי לערער, את תצטרכי לערער לבית הדין הגבוה של הרבנות. אין שתי מערכות בתי משפט בשום מקום. מערכת בתי המשפט דנה על פי חוק וזה נותן לך ודאות. את יודעת מה החוק אומר. בעצם עכשיו רוצים לבנות פה מערכת בתי דין מקבילה למערכת המשפט", טענה.
בהמשך, תקפה ח"כ מלינובסקי ואמרה כי "במדינה נורמלית לא יכולות להיות שתי מערכות בתי משפט, וגם שבית הדין ידון על פי ההלכה ולא על פי חוק, כי אף אחד לא יודע מה זה, ויקבל החלטות שהן יהיו אולי בניגוד לחוק. אם אני מסתכלת על כל התמונה באופן כללי, אנחנו מחלישים את מערכת המשפט ומחזקים את מערכת בתי הדין וזו הדרך הסלולה למדינת הלכה".
"בבית משפט גבוה לצדק, בית המשפט העליון, הוא תמיד מאזן את ההחלטות השרירותיות של השלטון. זו בעצם המלחמה כרגע. השלטון תמיד מנסה לדכא את הנשים, הלהט"בים, את מי שלא מתאים לו, ככה זה עובד, בהתחשב במיוחד במפלגות שיש לנו כרגע בקואליציה - המפלגות החרדיות והדתיות. אם לא יהיה לך בית משפט שיגיד להם 'חבר'ה, זה לא יעבור' ויוכל לעשות על זה ברקס, זה פשוט יעבור, ואז יגידו לך שאת לא יכולה ללכת לבושה כפי שאת רוצה. את זוכרת את החוק של ש"ס שכרגע עוד ירד מסדר היום, אבל יכול לחזור - על איך את צריכה להתלבש בכותל", הוסיפה.
"אני אתן דוגמה, יכול להיות שתגידי לי שזה קיצוני, כשהטליבאן עלה לשלטון באפגניסטן, מה בעצם הדבר הראשון שעשו? אני חלילה לא משווה ואנחנו לא שם - אבל זה תהליכים שתמיד צריך לקחת אותם ברקע - נשים, להט"בים, כי זו הדרך וזה מה שאנחנו כרגע רואים בישראל. אז מצד אחד, מחלישים את מערכת המשפט, מצד שני, מחזקים את מערכת בתי הדין, ואת לא יודעת להגיד לי מה יהיו ההחלטות", אמרה וטענה כי "יש לך מערכת בתי משפט שמבוססת על חוקים. עכשיו יגידו לך, 'לא, אנחנו רוצים סוג של הסכמה שזה יהיה בבתי דין'. אין לך שום ודאות כלכלית. ברגע שאת מחלישה את מערכת האיזונים והבלמים, ואת בונה פה מערכת משפט, בתי דין, שדנים על פי דין תורה והלכה בנושאים הכלכליים, אז ישר יש השלכה על המשק, ברור".
בסיום, טענה כי משקיעים זרים יכולים להתרחק מישראל. "ברגע שכל המערכת הזאת נכנסת לאי ודאות, אנשים לא ירצו להשקיע פה, לא ירצו לפתוח פה עסקים, כי מחר את יכולה למצוא את עצמך במערכת בתי דין שדנה על פי ההלכה, שזה בעצם כללים שונים לחלוטין מהדין הקיים שאף אחד לא יודע מה הם. פה את מחלישה, פה את מחזקת, ואת הולכת על משהו שהוא לא ברור, לא מובן. כמובן שזה לא מתאים לכלכלה, במיוחד לכלכלה של המאה ה־21", סיכמה.
סייע בהכנת הכתבה: אמיתי דואק, 103fm