חבר הכנסת תא"ל (מיל') צביקה פוגל ('עוצמה יהודית'), יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, שוחח היום (ראשון) עם בן כספית ואריה אלדד בתכניתם ב-103FM, והתייחס לפיגוע שאירע בסמוך לשכם, בו נרצחו האחים הלל מנחם ויגל יעקב יניב ז"ל מהיישוב הר ברכה.
פיגוע בשומרון: שניים נרצחו מירי מרכב חולף בסמוך לחווארה
תחילה, הצהיר: "הדבר היחידי שאני מוכן להודות בו זה שאני עדיין לא הצלחתי לשכנע ולצלצל בכל הפעמונים כדי להעיר את ראש הממשלה ואת שר הביטחון. זה הדבר היחידי שאני מוכן להודות בו, כי הדבר האחר שאני יכול להודות בו עלול להוביל לכך שהממשלה הזאת תתפרק - וזו אופציה הרבה יותר גרועה. אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להחזיר לעצמנו את ההרתעה. אם לא נעשה את כל הצעדים הנדרשים ולא נפסיק עם המילה היפה 'מידתיות' ונתחיל לדאוג לעמנו, המחיר שנשלם יהיה הרבה יותר יקר. זו מציאות בלתי נסבלת ונכון - גם הממשלה הזאת עדיין לא הצליחה לעשות משהו אחר. לכן, אני אהיה בכל רשת אפשרית ובכל אתר חברתי ואצלצל על כל הפעמונים כדי שמישהו שם כבר יתעורר כי אין לנו כבר כוח לקבור את הקורבנות".
בהמשך, עוד הבהיר: "אני מנסה להסביר בדרך הכי פשוטה שאפשר שהאופן שבו אנחנו נוהגים בכל השנים האחרונות, לא נכונה. אי אפשר לקנות שקט בוויתורים, בפשרות, בנסיגות ובכסף - זה לא עובד, צריך להפעיל משהו אחר. אם אני אראה שאני לא מצליח לשכנע, אני לא אשאר שם. לא באתי להיות ועדת קישוט, באתי לשנות את הדברים. הבטחתי למדינת ישראל ביטחון אישי וכבוד לאומי - את שניהם כרגע אני לא מצליח לספק, אבל אני ממשיך להילחם על זה. אם זה היה תלוי בי, בכל יום הייתי מסכל ברצועת עזה בין חמישים למאה בכירי חמאס. הרי יש שם כמה אלפים טובים".
פוגל הדגיש: "ברגע שנפסיק עם הנושא של המידתיות ונתחיל לעשות מה שצריך, נהרוס את בתי המחבלים ונגרש את כל המשפחות - אני מבטיח שהם יבינו שהדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות זה להניח את הנשק בצד ולחיות לצידנו. זה מה שאנחנו רוצים. אני לא רוצה לגרש את אף אחד ולהשתלט על אף רצועה ולשלוט על חייהם של מיליוני פלסטינים, אבל אני כן רוצה להגיע למצב שבו סוף סוף הם מבינים שאנחנו פה עובדה קיימת, כי נכון לרגע הזה הם עדיין חולמים משהו אחר. את החלום הזה, אני חייב לנפץ".
בכל הנוגע ל-200 אנשי מערך המ"מ שהודיעו שיפסיקו לשרת במילואים, במידה והרפורמה המשפטית תעבור ללא הידברות והסכמה, אמר: "אני לא בטוח שזו בעיה של הרמטכ"ל, אני חושב שזו בעיה שלנו כמדינה. האיום הזה הוא בלתי אפשרי. כשבנט הלך עם ערבים והיה בניגוד לדעתי, לא שמעתם אותי אומר שלא אעשה מילואים - זאת הדמוקרטיה, אני נבחרתי על ידי רוב העם. גורלה של מדינת ישראל תלויה באנשים האלה. באלה שהתנדבו להיות ביחידות הלוחמות ובאלה שהתנדבו להיות מפקדים - בילדיהם לא תהיה מדינה, לא לי ולא להם. אני חש מחויבות למדינה הזאת, אני מקווה שאותם האנשים יבינו שאין לנו ברירה אחרת אלא להיות אחד ליד השני. אור לנו לותר עליהם, צריך לגרום להם להבין שצריך לעשות הפרדה בין הזכות שלהם להפגין לבין החובה האישית שלהם להגן על מדינת ישראל".
סייע בעריכת הכתבה: דוד זבולוני 103FM