מחר תתכנס שוב הוועדה המיוחדת ברשותו של יו"ר הקואלציה וחבר הכנסת מהליכוד, אופיר כץ, עבור קידום חוק הנבצרות, החוק שמעורר סערה רבה.
למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק הנבצרות לקריאה טרומית
ראשי הקואליציה בהצהרה משותפת: "הדיון בנבצרות רוה"מ - הפיכה צבאית"
מחד, חוק הנבצרות לא הגיע בחלל ריק כשהחשש הוא שהיועצת המשפטית לממשלה תטען לנתניהו נבצרות תפקודית כי הוא מפר את הסדר ניגוד העניינים שלו באופן כזה שפוגע בתפקוד השוטף בעצם מילוי תפקיד ראש הממשלה. מנגד בקואליציה טוענים כי עצם העלאת האפשרות להוצאת נתניהו לנבצרות היא בלתי הגיונית ומהמונח שאוהבים להשתמש בה דווקא שופטי העליון דווקא בלתי סבירה בעליל.
ראשית טוענים שם כי הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות כמעט קדושה ולא ניתן לפסול את הכרעתם הברורה של כל מי שתמך בנתניהו ובמחנהו, עוד הם טוענים כי הנבצרות בחוק עוסקת רק במצב רפואי או נפשי בריאותי אשר לא מאפשר את המשך תפקודו של ראש הממשלה ולכן ישנה לקונה בחוק שעליה להיות מוסדרת.
התומכים והמתנגדים מנהלים דיונים סוערים בנושא הנבצרות במהלך עבודת הוועדה. חוק הנבצרות כבר עבר בקריאה טרומית וכעת מקודם באופן מואץ ולא בכדי. לפני כחודש בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, השופטת דפנה ברק ארז הורתה לנתניהו ובהרב מיארה להסביר מדוע אין להרחיק את הראשון מהמערכת הפוליטית בעקבות המשפט שמתנהל נגדו. הדבר עורר סערה במערכת הפוליטית ותגובות קואליציה שראו בזה כמעיין הפיכה צבאית.
הסברה היא היועמ"שית תטען כי אין להוציא את נתניהו לנבצרות בתשובתה לבג"ץ, אך שם לא רוצים לקחת סיכונים ומסמנים בכך קו אדום בוהק בעצם השיח סביב הנושא. את הדברים מקשרים באופן הדוק לצורך בקידום רפורמה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתח ביקורת על החלטת בג"ץ לא לדחות את העתירה על הסף לאחר שפורסמה הבקשה להגיב עליה. לדבריו, מדובר "בהוכחה הטובה ביותר לנחיצותה של הרפורמה שאנו מובילים. עצם הדיון בסיכול החלטת הבוחר ורצון העם היא מגה פיגוע בדמוקרטיה הישראלית ונקודת שפל נוספת אליו הגיעו שופטי העליון".
בתיקון החוק מוצע כי "ההכרזה על נבצרות תיעשה על ידי רה"מ או הממשלה ברוב של 75% מהרכבה. במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת רה"מ, אזי יו"ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזו, תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 ח"כים".
בחוות דעת של היועמ"שית עו"ד בהרב מיארה ביחס להצעת החוק כתבה כי "ההסדרים הכלולים בהצעה מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים המחייבים התייחסות והשלמה. אנו סבורים שיש מקום להתנגד לקביעה בהצעת החוק המונעת כל בחינה שיפוטית ובכך יוצרת 'חור שחור' שאיננו נתון לביקורת שיפוטית".
אך עבור מציע ההצעה, חבר הכנסת כץ, ישנה אמירה ברורה אותה אמר גם מעל בימת הכנסת: "לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית תיתכן פרשנות משפטית שאין לה בסיס בחוק שתאפשר הליך של הפיכה - מהלך דרמטי של הדחת ראש ממשלה מכהן שנבחר על ידי רוב אזרחי מדינת ישראל. מהלך שכזה חייב להיות רק בידי העם ולא בידי זרוע או פקידה לא נבחרת".