שבועיים לסיום מושב החורף בכנסת והמאמצים לסיים את חקיקת הרפורמה המשפטית לפני הפגרה גוברים: על פי הערכות, צפוי יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט, שמחה רוטמן צפוי לאמץ באופן חד צדדי חלקים ממתווה אלבשן. רוטמן רואה במתווה אלבשן בסיס טוב להסתמך עליו כדי לתקן את חוקי הרפורמה רגע לפני ההצבעה עליהם במליאה, ואתמול (שני) כינה אותה "בסיס טוב לפשרה".

לפיד על ההחלטה להחרים את ההצבעה: "לא נשתתף בהעמדת הפנים, כאילו ישראל דמוקרטית"
"אנחנו מבודדים בעולם, אף אחד לא סופר את נתניהו - לעולם לא היינו במצב הזה"
  

בנימין נתניהו במליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ, דני שם-טוב)
בנימין נתניהו במליאת הכנסת (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ, דני שם-טוב)

לפי שעה מסתמן כי רוטמן ייתן הזדמנות נוספת לפתיחת המשא ומתן על פרטי הרפורמה המשפטית, ואם גם מאמץ זה ייכשל – הוא צפוי כאמור לאמץ את המלצותיו של פרופ' יובל אלבשן, לפחות בכל הנוגע בהרכב הוועדה לבחירת שופטים.

לפי המתווה שהציעו אלבשן ושר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שופטים ייבחרו על ידי הרכב של שמונה חברי כנסת (ארבעה מהקואליציה וארבעה מהאופוזיציה) וארבעה שופטים. לנשיאת בית העליון תהיה זכות וטו אחת בקדנציה, ובכל מקרה – לכנסת יהיה רוב קבוע בוועדה.

הפגנה נגד הרפורמה המשפטית (צילום: תומר נויברג פלאש 90)
הפגנה נגד הרפורמה המשפטית (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

נכון להיום, עברו בקריאה ראשונה שלושה חוקים מתוך הרפורמה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, תיקון חוק יסוד השפיטה, באופן שיאסור ביקורת משפטית על חוקי יסוד, ופסקת ההתגברות.

פרופ' אסנת עקירב, סגנית נשיא האגודה הישראלית למדע המדינה, הסבירה אתמול בשיחה עם מעריב את הבעייתיות של פסקת ההתגברות: "פסקת ההתגברות נועדה במקור לתת תוקף בדיעבד לחקיקה נפסלה על ידי בית המשפט בגין סתירה לחוק יסוד", אמרה. "מאז הפעם הראשונה בשנת 1994 שפסקת ההתגברות התווספה באופן חריג ותוך בחינה מדוקדקת לחוק יסוד: חופש העיסוק, ההצעות החוזרות ונשנות להחיל אותה על מנעד רחב של חוקים היא דוגמא מוחשית למצבו הרעוע של מערך האיזונים והבלמים במשטר הישראלי". 

פרופ' עקירב מציעה להאיר את הזרקור גם על ההיבטים הדמוקרטיים של הפרדת רשויות ולא רק להיצמד לפלפול המשפטי גרידא. "בעשור האחרון נעשים ניסיונות כמעט בכל כנסת לחוקק את פסקת ההתגברות ומנמקים זאת בכך שהיא פועלת גם במדינות מערביות אחרות" מסבירה עקירב. "מה שהמחוקים מעדיפים לשכוח הוא, שבאותן מדינות קיים איזון בין הרשויות וחוקה מגובשת שמעגנת את הטיפול במצבים חריגים כגון סתירה בין שני ערכים או פגיעה בזכויות. אין לראות בפסקת ההתגברות כעוד חלק בפאזל, דבר שמאפיין את שיטת המשטר שנהוגה בישראל בהיעדר חוקה, שנועד לקדם חקיקה בנושא ספציפי או פרסונלי מבלי לדאוג לאינטרס של הכלל שלשמו נועד חוק יסוד".