האיחוד האירופי קיים דיון ראשון מסוגו בנושא "ההדרדרות הדמוקרטית של ישראל וההשלכות על השטחים הכבושים" בשטרסבורג, זאת למרות ששר החוץ אלי כהן שוחח עם נציג האיחוד האירופי לנושאי חוץ ג'וזף בורל, ובמהלך השיחה גינה השר את ההשוואה שהשמיע בורל בין פעולות הטרור הפלסטיני לקורבנות הישראלים ופעולות שמבצע צה"ל נגד הטרור, וביקש לדחות כל ניסיון להתערבות בענייניה הפוליטיים הפנימיים של מדינת ישראל.
במהלך הדיון כאמור הביעו הדוברים דאגה ל"תהליכים האנטי-דמוקרטיים ואנטי ליברליים שהממשלה מקדמת בישראל", כך לטענתם, והתייחסו לרפורמה המתוכננת במערכת המשפט "שתפר את האיזונים והבלמים במערכת הדמוקרטית בישראל", כמו גם לחוק עונש מוות, לו "כל מדינות האיחוד האירופי ללא יוצא מן הכלל מתנגדות מזה עשרות שנים", ועוד.
יחד עם זאת, צוין כי לא תהיה הקפאה/השעיה של הסכם האסוציאציה עם ישראל, משום ש"ההסכם נחתם מול מדינת ישראל, לא מול ממשלה כזו או אחרת".
הדיון בפרלמנט האירופי הייתה הפעם הראשונה שהנושא נדון באופן גלוי ונשמעה דעתו של בורל בנושא, והוא התנהל ללא קבלת החלטה בסופו.
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, אשר מנהלת את תכנית יחסי ישראל – אירופה במכון מיתווים, ציינה: "הדיון נקבע כדיון ללא החלטה, כך שמלבדו כרגע אין צעדים נוספים שמתקבלים בפרלמנט האירופי, ולא ידוע על אירועים או צעדים נוספים במוסדות האחרים של האיחוד האירופי (שירות החוץ, הנציבות האירופית, המועצה). בעצם הדיון הפרלמנט האירופי שלח מסר לישראל ולישראלים – אנו רואים מה קורה בישראל, אנו מודאגים (כל אחד.ת וסיבותיו/ה), אך אין לדיון השלכות מעשיות".
"על אף הקריאות לסנקציות נגד ישראל או להשעית הסכם האסוציאציה, אף צעד נגד ישראל לא צפוי בעתיד הנראה לעין. בורל אמר זאת חד וחלק. אמנם סעיף 2 בהסכם האסוציאציה מאפשר השעייתו/ביטולו בשל הפרת תנאי יסודי בהסכם, והוא שמדינת ישראל היא דמוקרטיה שומרת זכויות אדם, אך יש לציין כי האיחוד חתום על הסכמי אסוציאציה עם מדינות לא דמוקרטיות בעליל, שכנותינו למשל. כמו כן, באיחוד עצמו חברה לפחות מדינה אחת שהוכרזה על ידי הפרלמנט האירופי עצמו כלא דמוקרטית – הונגריה. גם פולין פסעה עד לאחרונה במורד הלא-דמוקרטי. שם דווקא האיחוד האירופי הצליח בחודשים האחרונים לעצור חלקית את ההדרדרות בעצמאות מערכת המשפט".
"כך שאנו נותרים עם השלכות לחוזקת יחסי החוץ של מדינת ישראל. ככל שידידי וידידות ישראל מבקרים את הממשלה הנוכחית ואת צעדיה, ומאבדים את הטיעונים בתמיכה בישראל (הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, מדינה יהודית ודמוקרטית, מערכת משפט עצמאית השומרת על זכויות אדם גם תחת כיבוש, וכד'), מדינת ישראל תמצא עצמה בבעיה הולכת וגוברת של שמיטת בסיס תומכיה".
"הקשרים האסטרטגיים, הביטחוניים והכלכליים, החזקים ביותר של מדינת ישראל הם עם מדינות שהן שחולקות את הערכים הדמוקרטיים הליברליים הבסיסיים - ארה"ב ואירופה, שחלקה הגדול והמשמעותי הוא באיחוד האירופי או שותף לערכיו (בריטניה, שוויץ, נורבגיה). החלשת הבסיס הדמוקרטי, הליברלי, המוסרי, ערכי ונורמטיבי עליו מושתת מדינת ישראל היא החלשת קשריה האסטרטגיים עם מדינות אלו".