סערת הרפורמה במערכת המשפט: נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הציג אמש את מתווה הפשרה שלו, אותו כינה "מתווה העם", ועורר אכזבה בקואליציה שמיהרה להודיע כי היא דוחה אותו על הסף. המתווה של הרצוג גובש בתגובה לזה שמקדמים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חה"כ שמחה רוטמן, ולאחר הצגת המתווה של פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, שנתקל בהתנגדות האופוזיציה והמפגינים נגד הרפורמה.
בין המתווים ישנם כמה הבדלים בולטים. כך למשל, בעוד שלוין ורוטמן לא מוכנים לוותר בשלב זה על רוב משמעותי בוועדה לבחירת שופטים, תכניתו של הרצוג מונעת זאת, בעוד שמתווה אלבשן מציג שתי חלופות, שבאחת מהן יש לקואליציה רוב של נציג אחד בוועדה ובאחר מתקיים שוויון בין הצדדים. לוין ורוטמן מעוניינים בנוסף לבטל את שיטת הסניוריטי, לפיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון הוא זה שמתמנה לנשיאו, בעוד שהרצוג מציע לשמר אותה.
שינוי מהותי נוסף שמקדמת הקואליציה הוא ביטול עילת הסבירות המאפשרת לבג"ץ לפסול החלטות של הממשלה. מתווה הרצוג, לעומת זאת, מציע לצמצם את עילת הסבירות, כך שלא ניתן יהיה לפסול מינויי שרים והחלטות ממשלה בנושאי מדיניות ע"פ עילת הסבירות. גם מתווה אלבשן מבקש להגביל את עילת הסבירות, כך שלא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכאלה שאושרו ע"י הכנסת.
כלי נוסף שבאמצעותו מתכוונים בקואליציה לחזק את הכנסת אל מול מערכת המשפט הוא חקיקת פסקת ההתגברות, שאמורה להעניק לה סמכות לחוקק מחדש חוק שנפסל בבג"ץ ברוב של 61 קולות בלבד. אלבשן תומך בחקיקת פסקת התגברות, אך מציע כי ניתן יהיה להעביר את ההצעה ברוב של 65 קולות. מתווה הרצוג, לעומת זאת, לא כולל התייחסות לפסקת התגברות.
בנוגע לחקיקת חוקי יסוד, מעוניינים בקואליציה להשאיר את המצב הקיים, כך שלא יידרש רוב מיוחד לחקיקתם, בעוד שהרצוג מציע כי אלו יאושרו בארבע קריאות, כאשר בשלוש הראשונות יידרש רוב רגיל, בעוד שבקריאה הרביעית יידרש רוב של 80 ח"כים. באופן דומה, גם אלבשן מציע ארבע קריאות בכנסת לשם אישור חוקי יסוד, אם כי לא יידרש רוב מיוחד באחת או יותר מבין הקריאות הללו. המשותף לכל המתווים הוא שבג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד.
כאשר מדובר בפסילת חוקים רגילים, מציעים לוין ורוטמן כי בג"ץ יוכל לפסול חוקים רגילים רק בהינתן רוב של 12 שופטים מתוך 15, בעוד שמתווה הרצוג מציע כי ניתן יהיה לפסול חוקים ברוב של 7 שופטים מתוך הרכב של 11. לפי מתווה אלבשן, ביקורת שיפוטית תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של שלושה רבעים מחבריו.
אחת הנקודות הרגישות ביותר בתכנית של לוין היא שינוי מעמדם של היועצים המשפטיים. בעוד ששר המשפטים מציע להפוך את המינוי למשרת אמון ולהגדיר את חוות דעתם של היועצים המשפטים כלא מחייבת, הרצוג מתנגד לשינוי הליך המינוי של היועצים ועומד על כך שחוות דעתם תחייב את הממשלה. אלבשן מתנגד גם הוא להפיכת התפקיד למשרת אמון, ומציין כי חוות דעת היועצים תחייב את השרים, אך מציע כי החלטת ממשלה תוכל לגבור עליה.