מאוריציו בליסטרי, פרופ' לפילוסופיה של המוסר באוניברסיטת טושיה באיטליה, סבור שאסטרונאוטים שנשלחים למשימות בחלל צריכים לקבל גישה לרובוטי מין כדי לשפר את בריאותם הנפשית כשהם רחוקים מהבית.
בליסטרי אמר כי "ראוי" שסוכנויות חלל יקדמו את השימוש ברובוטי מין בקרב אסטרונאוטים. "קודם כל, רובוטי מין יכולים להיות בני לוויה שתמיד נוכחים ויכולים לעזור להם בעניינים המעשיים החשובים ביותר", כתב במאמר שפרסם.
"סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ": נתניהו הוזהר בפרשת הצוללות
החבובות שמדברות מגרונו של דו"צ יוצרות אשליה כוזבת שהכרעת חמאס קרובה | יצחק בריק
"רובוט יכול לספק נוכחות פיזית בנוסף לסיוע. אפילו עם אווטאר או הולוגרמה אפשר לקיים אינטראקציה, אבל עם רובוט אפשר גם להריח, לגעת, ללטף ולחבק... אמרנו, למעשה, שמחר האסטרונאוטים עלולים למצוא את עצמם באזורים מרוחקים של היקום, עם חברתיות מוגבלת, אם בכלל, ובתנאים בודדים. במצב כזה הימצאות רובוט לידנו, הנתפס לא כאובייקט אלא כישות שעמה אנו יכולים לשוחח ולחלוק ארוחה תהווה יתרון גדול".
בליסטרי המשיך להביא דוגמאות של בני אדם שהתאהבו ברובוטים מכניים, כמו המהנדס הסיני ז'נג ג'יאג'יה שהתחתן עם הרובוטית שלו לאחר שהתקשה למצוא חברה או היפני שהתחתן עם דמות האנימה הווירטואלית Hatsune Miku.
הוא הסביר כי בנוסף למחסור בשותפים פוטנציאליים ולמגבלת הצפיפות בחללית, אפס כוח משיכה גורם לדם לזרום כלפי מעלה, ולא כלפי מטה כפי שקורה על כדור הארץ.
לורי מאגס, מחברת "AI Signal Research", כתבה במאמר עבור נאס"א כי "אין בחלל כוח משיכה שימשוך דם לחלק התחתון של הגוף. במקום זאת, הדם מגיע לחזה ולראש, מה שגורם לאסטרונאוטים להיות בעלי פנים נפוחות וכלי דם בולטים בצווארם".
בליסטרי הגיע למסקנה כי טכנולוגיות "מיניות" יכולות לתרום תרומה חשובה לאנשים המעורבים במשימות חלל ולעזור להם להתמודד לראשונה עם תרחישים שמעולם לא נחקרו.