התזונה הקטוגנית, המבוססת על הגבלת פחמימות והעשרת התפריט בשומנים, כבר הוכחה בעבר כמשפרת את איזון הסוכר בדם אצל סוכרתיים, תורמת לתחושת השובע ומפחיתה את הצורך במתוק. מחקר חדש אשר נעשה על ידי מדענים ממכון באק לחקר הזקנה בעיר נוואטו בקליפורניה בשיתוף צוות חוקרים מאוניברסיטת צ'ילה, מצא כי תזונה קטוגנית משפרת את הזיכרון על ידי שינוי בתאי החלבון העצביים, דבר המסייע להבין כיצד הדיאטה מועילה לבריאות המוח בתהליכי הזדקנות.
המחקר פורסם בגיליון יוני של המגזין "Cell Reports Medicine", עם ממצאים חדשים למיקוד השפעות הזיכרון בעכברים מזדקנים. כותרת המאמר הכריזה כי "מתן דיאטה קטוגנית בשלב מאוחר בחיים משפר את הזיכרון על ידי שינוי התבטאות כלל החלבונים בקליפת המוח".
באמצעות המשבר עם האמריקאים: זו המלכודת שנתניהו טמן לגלנט
אפילו ינון מגל התכווץ בכיסא כשהפנים שנתניהו לא כשיר לנהל את המלחמה | מיקי לוין
המחקר, בראשותו של ד"ר דייגו אקוניה-קטאלן מאוניברסיטת צ'ילה, מסביר כי לפחמימות יכולות להיות השפעות נוירוטיות. דיאטה קטוגנית מעודדת את הגוף לשרוף שומן במקום לשרוף פחמימות, ומייצרת תרכובות שנקראות קטונים היכולים להוות במקום הגלוקוז מקור אנרגיה למוח. מחקרים בעבר הראו כי הדיאטה הקטוגנית אכן מסייעת בשיפור הזיכרון בגיל מבוגר. החידוש במחקר זה הוא הממצא שגם אם מתחילים את הדיאטה בשלב מאוחר יותר, כאשר כבר החלה להופיע ירידה קוגנטיבית הקשורה לגיל, היא עדיין יכולה להועיל בשיפור הזיכרון.
המחקר נעשה על קבוצה של עכברים בני 23-20 חודשים – המקבילים בגיל לבני אדם בני 70-60 שנים. מדי שבוע סיפקו להם תזונה עתירה בשומן במקום האוכל הרגיל. לאחר ארבעה חודשים בלבד, העכברים שצרכו תזונה עתירה בשומן עלו על קבוצת הביקורת שניזונה מתזונה רגילה בבדיקות זיכרון יום יומי ובזיכרון לטווח ארוך. הם הראו גם שיפורים בקואורדינציה מוטורית, בשווי משקל ובביצועים גופניים.
החוקרים מצאו שינויים בולטים במוח בתגובה לתזונה הקטוגנית. נמצאה פעילות מוגברת של הנוירונים בקליפת המוח הקדם-מצחית, אזור חיוני לזיכרון עבודה יום יומית. דבר המעיד על כך שהעכברים שצרכו תזונה קטוגנית שיפרו את הגמישות העצבית והפלסטית במערכת העצבים שלהם, מה שהפך את המוח שלהם לסתגלן וגמיש יותר.
ד"ר אקוניה-קטאלן ציין כי זהו המחקר המפורט ביותר עד כה שנעשה על תזונה קטוגנית ומוח מזדקן אצל עכברים. לפני יותר מ-100 שנה, הבחינו שחולדות שצרכו פחות מזון חיו זמן רב יותר. עכשיו אנו יודעים שהיכולת לנהל את תוחלת החיים שלנו אינה קשורה באכילת פחות מזון, אלא קשורה למעשה לאותות בתוך תאים שמפעילים ומכבים מסלולים ספציפיים בתגובה לזמינות של חומרי מזון.
עדינה בכר, דיאטנית סוכרת ותזונה קטוגנית, מחברת הספר "הדיאטה הקטוגנית", מסרה בתגובה: "כשאנו אוכלים פחמימות הן נספגות לדם ומעלות את רמות הסוכר, הלבלב בתגובה מפריש אינסולין שבעזרתו הסוכר נכנס לתאים כדי לשמש לאנרגיה וכך גם רמתו בדם יורדת. אולם בצריכה עודפת של פחמימות, הלבלב נדרש להפריש כמויות גדולות של אינסולין, מצב שנקרא היפראינסולינמיה".
"זהו מצב שמאופיין באגירת שומן והגדלת תאי השומן אשר מפרישים חומרי דלקת לדם ואלו משפיעים על רקמות שונות, ביניהן הלבלב, אשר מאבד את התפקוד שלו. זה תהליך שלוקח שנים אך בסופו מתפתחת סוכרת. במצב של סוכרת או שנים לפני כן כשרמות האינסולין גבוהות, יש קושי להפיק אנרגיה. הדבר משפיע על תפקוד האיברים כמו הלב והמוח. לכן, מצב של עודף אינסולין, מוביל לעליה בסיכון למחלות לב, שבץ מוחי ואף דמנציה וסרטן. הדרך היחידה לעצור את מעגל הקסמים הזה הוא להגביל את אכילת הפחמימות ולהוסיף לתזונה שלנו שומנים".
"בתזונה הקטוגנית, הפחתת הפחמימות מביאה לירידה ברמות האינסולין, אז מתאפשרת שריפת שומן ונוצרים קטונים. המוח יכול לנצל עד 70% מהאנרגיה שלו מקטונים. ממצאי המחקר תורמים להבנת הקשר בין התזונה שלנו לבריאות המוח, דרך תהליכים שניתן לבחון אותם בעכברי מעבדה ולהוסיף על הידע הקיים במחקרים קטנים שנעשו בבני אדם. המחשבה שניתן לעצור את ההידרדרות הקוגניטיבית מעודדת. ניתן לאמץ דיאטה קטוגנית בכל שלב בחיים, אף פעם לא מאוחר. אבל לפני כן פנו לייעוץ מקצועי של דיאטן ואם יש לכם מחלות רקע היוועצו גם עם הרופא שלכם".