בני זוג שנישאו לפני שנה וחצי בלבד, הביאו לעולם תינוק, כיום בן חצי שנה. לפני החתונה הם יצאו מערכת יחסים במשך כשלוש שנים אבל רק שנה לפני שנישאו עברו להתגורר יחד. במהלך המגורים המשותפים, האישה לא אהבה את ביקוריה התכופים של אימו של בן הזוג, שנימקה זאת בכך ש"הוא עוד צעיר ואני רוצה להדריך אותו".
הבעל, כך טענה האישה בפני עורכת הדין שרין סולן, צידד כבר מתחילת הדרך בבקשות של אימו להיות נוכחת בחייהם הפרטיים. היא סיפרה כי גם הבעל וגם האם לא אהבו את זה שהבית שלנו תמיד מבריק, תמיד מסודר ו"הם תירצו את אי הנוחות שלי מהביקורים הרבים של חמותי, לפעמים פעמיים ביום, בכך שאני 'חולת ניקיון'".
היא המשיכה: "אני אוהבת ניקיון וזה הפריע לחמותי שרק חיפשה סיבות להפריד בינינו עד שהצליחה. לצד הניקיון אני גם אוהבת פרטיות וכשמתחתנים ומביאים ילד החמות לא צריכה להסתובב לנו בין הרגליים שעות כל יום".
עוה"ד סולן הסבירה כי האישה ניסתה להבליג ולהכיל, אבל כשעלתה בקשה של החמה ללון בדירתם לפחות פעם בשבוע בנימוק כי היא "רוצה לסייע בגידול הפעוט שנולד", היא סירבה והבהירה לבעלה כי היא לא תסכים לכך.
בשלב זה, לדברי האישה, החלו העניינים להתדרדר. השבוע פנה הבעל בגיבוי של אימו ודרש משמורת על בנם הפעוט. "אשתי עסוקה רק בניקיונות ומזניחה את הילד", טען. מנגד, האישה דורשת כתובה מלאה. בני הזוג נשלחו לישוב סכסוך כמקובל במקרים כאלה, ועוה"ד סולן הבהירה כי הבעיה היחידה היא הילד הקטן, שכן ברור כי הבעל תלוי באימו ודבר לא ישתנה.