כל חיינו לימדו אותנו שלקלל זה רע, ושבני אדם מתנשאים, עילאיים ורמי מעלה אינם מנבלים את פיהם, לפחות לא בפומבי. אך כעת מחקר חדש מנפץ את כל מה שאי פעם חשבנו כנכון, וחיינו כבר לא יראו אותו הדבר. על פי מחקר חדש שנערך לאחרונה, לקלל זה בריא ומחזק אותנו פיזית ונפשית, וכעת עלינו לבחור האם אנו רוצים להמשיך להיות מתנשאים ועילאיים אך חלשים כעלה נידף ברוח, או חוליגנים ברברים שמגדפים ללא הרף אך בעלי עצמה כשל ארבע כוסות שוקו כפול בארומה. אך לפני שאתם מתחילים לקלל ללא הרף, בכל מקום ואת כל מי שנמצא סביבכם, חשוב להסביר שיש דרך מסוימת לעשות את הדבר הזה, וחשוב להיות מדויקים.
מחקרים קודמים שנעשו בנושא מחזקים את היתרונות שבניבול פה, ונמצא בהם שהאקט הברברי מעצים את הסיבולת שלנו לכאב. לטענת המדענים, זה נובע מכך שהפעולה הזו מגרה את מערכת העצבים של הגוף, אותה מערכת המפעילה את תגובת "הילחם או ברח" - שהיא מנגנון הישרדותי שמטרתו לעזור לאדם במקרה של סכנה או איום.
כעת, חוקרים מתנשאים מאוניברסיטת קיל ואוניברסיטת לונג איילנד, ברוקלין, משערים כי קללות יכולות גם להגביר את הכוח שלנו בצורה מהירה, לפרקי זמן קצר. על מנת לבחון את התאוריה הזו, החוקרים ביקשו מ-81 משתתפים להשלים תרגילים קצרים של שימוש בכוח אנאירובי ואיזומטרי. חלק מהמשתתפים התבקשו לרכב על אופני כושר באינטנסיביות מקסימלית למשך 30 שניות, ואחרים התבקשו ללחוץ על מכשיר לבדיקת עצמת לחיצת יד חזק ככל שביכולתם.
הם מדדו את ביצועי המשתתפים פעמיים: פעם אחת כאשר הם התבקשו להשתמש בקללה כאוות נפשם כל שלוש שניות, ופעם אחת לאחר שהתבקשו לחזור על מילה ניטרלית, למשל מילה שתתאר את השולחן בחדר. כפי שחזו החוקרים, המשתתפים דיוושו בעצמה רבה יותר, ולחיצת היד שלהם הייתה חזקה יותר כאשר הם השתמשו בקללה. אך יחד עם זאת החוקרים הופתעו לאחר שלא מצאו כל שינוי בקצב הלב, לחץ הדם ומוליכות העור (מדד שמגביר עוררות פיזיולוגית) בשתי הסיטואציות.
התוצאות הללו, מסביר אחד החוקרים, דייויד ספיירר, עלולות להצביע על כך שהמערכת הסימפטטית אינה הגורם המניע, כפי ששיערו. ספיירר הציע כי יתכן שקללות עוזרות לאנשים להיות חסרי עכבות, ובכך להסיט את תשומת הלב מהמאמץ והכאב של המשימות הקשות שניתנו להם. בדרך זו ,טוענים החוקרים, שימוש בקללות יכול להועיל במצבים בהם דרוש שימוש בכוח מתפרץ, כוח שריר או מהירות רבה. "אם אתם מנסים לפתוח צנצנת מלפפונים חמוצים וזה קשה במיוחד, אני לא מציע שלקלל בוודאות יאפשר לכם לפתוח אותה", אמר ספריירר, "אך אני מרגיש שלקלל יכול להפחית את המודעות שלכם למה שאתם עושים, וזה למעשה יכול לגרום לפעולה להיות בעלת עצמה רבה יותר". אותו הדבר יכול להיות נכון גם לגבי אירועים אתלטיים. "אם אתם לא מודעים לכאב ולקושי, אתם יכולים להשקיע מאמץ רב יותר בביצועים שלכם", הסביר.
לצד הממצאים הללו, בשל סיבות אותן החוקרים לא הצליחו לפענח, למילה ניטרלית לא הייתה אותה השפעה על המשתתפים במחקר. יחד עם זאת, לכל משתתף הייתה תגובה אחרת לגסויות. "במחקר, חלק מהאנשים השתמשו בקללות מובהקות יותר מאחרים", אמר ספיירר. בנוסף, כל המילים בהן השתמשו המשתתפים היו קצרות, בעיקר בנות ארבע אותיות והם חזרו עליהן בווליום נורמטיבי .
אם אתם רוצים לנסות זאת בעצמכם, המלצת החוקרים היא לחזור על הקללה בקצב אחיד. "אנו חושבים שאם נכנסים לקצב מסוים והגוף יכול לחזות מתי זה מגיע, יכול להיות לזה אפקט רב יותר". המחקר עתיד להתפרסם בקרוב , והוצג לראשונה בכנס השנתי של האגודה הבריטית לפסיכולוגיה בברייטון, אנגליה.