גודל בידי זאבים עד גיל 19, חזר לחברת האדם, ומצטער על כך

לצד יתרונותיה הרבים, החברה האנושית יכולה גם להיות קרה ואכזרית, ואין מי שיוכל לראות זאת באובייקטיביות רבה יותר ממי שלא תמיד היה חלק ממנה. זה בדיוק המקרה עבור מרקוס רודריקז פאנטוג'ה, בן 71 מספרד, חי בחברת זאבים עד שאולץ לחזור אל הציביליזציה. מאז, הוא מספר, חייו רק התדרדרו.

כך הוא חי בחברתם עד אשר נמצא בידי הרשויות כשהיה בן 19 ואולץ לחזור לחיות עם בני אדם. מאז נחשף סיפורו הוא כונה "מוגלי" הספרדי, ילד פרא שהיה צורך ללמד אותו כיצד להתנהג כבן אדם וכן כיצד לדבר, כיוון שבמשך השנים החליף דיבור ביללות ונהמות. הוא סיפר על הרגע בו פגש שוב את אביו בפעם האחרונה, שהגיע כדי לזהות שזה אכן הוא כשמצאו אותו: "לא הרגשתי דבר כשראיתי אותו. הוא שאל אותי רק דבר אחד, 'איפה הז'קט שלך'. כאילו הייתי לובש את הזקט איתו עזבתי אז".

למרות שהרשויות ראו במעשה שלהם כהצלה, מרקוס טוען שמאז נלקח מהמערה חייו התדרדרו, וכן הוא מעולם לא הצליח לחלוטין להשתלב בחברה האנושית. הוא עבד במספר עבודות וניסה לבנות חיים נורמליים אך נוצל בידי רוב האנשים סביבו בשל תמימותו. "אני חושב שצוחקים עלי כי אני לא יודע כלום על פוליטיקה וכדורגל", סיפר לחדשות El Pais. הוא הודה שניסה לחזור למקום מגוריו בהרים, אבל במקום מערה היו במקום בתים וגדרות חשמליים, ומעבר לכך הזאבים כבר לא רואים אותו יותר כאחד משלהם: "אם אני אקרא להם יגיבו, אבל הם לא יתקרבו אלי. אני מריח כמו אנשים. אני שם בושם".

בימים אלו מרקוס מתגורר בכפר קטן בשם רנטה, כשכל שיש ברשותו זו פנסיה דלה, לאחר שרומה ונלקח ממנו המעט שעוד היה לו. סיפורו אומנם נחשף בעבר, אך כעת עלה שוב לכותרות בשל מאמצים לגייס עבורו כספים. המטרה מעל לכל היא לפחות לקנות למרקוס דוד חדש ולבודד את ביתו, כך שיהיה מוכן לחורף הבא.