הליכה ידועה זה מכבר ביתרונותיה הבריאותיים הרבים. אולם כעת חוקרים מאוניברסיטת לסטר שבאנגליה גילו כי הליכה מהירה אף מסוגלת לעכב משמעותית את תהליך ההזדקנות הביולוגי. החוקרים ערכו ניתוח גנטי של כחצי מיליון משתתפים בריטים בגיל העמידה באמצעות מדידת הכרומוזומים שבגופם. הם ביקשו לבחון את הקשר בין קצב ההליכה לגיל הביולוגי ואת מידת השחיקה של תאי הגוף.
החוקרים מדדו את קצה הכרומוזום של כל משתתף, הנקרא "טלומר", שתפקידו להגן על החומר הגנטי בדנ"א מפני נזק. טלומר הוא פרמטר ביולוגי שמתכווץ אצל האדם באופן טבעי כשהוא מתבגר. לכן ככל שהטלומר ארוך יותר, גוף האדם נחשב צעיר יותר. כמו כן, נבדק המידע הגנטי של המשתתפים. במחקר יותר ממחצית מהמשתתפים דיווחו שהלכו בקצב ממוצע, כ־40% - בקצב מהיר ו־6% - בקצב איטי.
מהממצאים שפורסמו לאחרונה בכתב העת Communications Biology עולה כי לאנשים שדיווחו על הליכה בקצב ממוצע או מהיר יש טלומרים ארוכים יותר מאלה שדיווחו על הליכה בקצב איטי. לפי אורך הטלומרים ומדדים נוספים, גילו הממוצע של ההולך המהיר צעיר ב־16 שנה מזה של ההולך האיטי.
"על פי המחקר, מהירות ההליכה היא דרך פשוטה לזהות אנשים הנמצאים בסיכון גבוה יותר למחלה כרונית או להזדקנות לא בריאה. עוצמת הפעילות עשויה למלא תפקיד חשוב באופטימיזציה של התערבויות חיוביות של הגוף", אמרו החוקרים. בעבר חוקרים מאוניברסיטת לסטר מצאו כי עשר דקות בלבד של הליכה מהירה ביום מסייעות לאריכות חיים, והולכים מהירים יכולים לחיות עד 20 שנה יותר מאשר חבריהם האיטיים.