מחקר חדש שופך אור על מסלול הנדודים של בני האדם המודרניים לאחר יציאתם מאפריקה לפני כ-60,000-70,000 שנים. נדידה זו סימנה את תחילתה של התפשטות האדם הנבון (הומו ספיינס) ברחבי העולם.
המחקר, שפורסם בכתב העת "Nature Communications", מצביע על כך שאחרי יציאתם מאפריקה, התקבצו קבוצות אנושיות של ציידים-לקטים באזור גיאוגרפי מוגדר. אזור זה כלל את שטחי איראן של ימינו, דרום-מזרח עיראק וצפון-מזרח ערב הסעודית. החוקרים כינו את אזור זה "מרכז".
במשך אלפי שנים שימש "המרכז" כבית גידול עבור קבוצות אלו, לפני שהמשיכו במסען והתפזרו ברחבי אסיה ואירופה לפני כ-45,000 שנה. מסקנות המחקר התבססו על ניתוח נתוני גנום אנושי עתיק וחדש. נתונים אלו, בשילוב עם עדויות סביבתיות קדומות, הראו כי אזור "המרכז" הציע תנאים אידיאליים לקיום אנושי באותה תקופה.
מייקל פטראגליה - אנתרופולוג ושותף למחקר המכהן כמנהל מרכז המחקר האוסטרלי לאבולוציה אנושית באוניברסיטת גריפית' - הסביר כי המחקר הנוכחי "מהווה סיפור מרתק על עצמנו ועל ההיסטוריה שלנו. מטרתנו הייתה להסיר חלק מהערפל סביב תהליך האבולוציה והפיזור של בני האדם ברחבי העולם." הוא הוסיף: "שילוב של מודלים גנטיים ופליאו-סביבתיים מאפשר לנו לחזות היכן התיישבו האנשים הראשונים לאחר יציאתם מאפריקה."
ההערכה היא שמספרם של בני האדם שחיו ב"מרכז" היה קטן יחסית, כנראה אלפים בודדים. ממצאים אלו מספקים תמונה ברורה יותר לגבי מיקומם של אבותיהם של כל בני האדם הלא-אפריקאים בשלבים המוקדמים של יישוב יבשת אירואסיה. מחקר זה תורם רבות להבנת התפתחות האנושית והתפשטות המין ברחבי העולם.