מחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Economic Behavior and Organization חושף קשר מפתיע בין מראה חיצוני להתנהגות חברתית. החוקרים גילו כי החברה לא רק מצפה מאנשים אטרקטיביים להיות נדיבים וטובי לב יותר, אלא גם נוטה לתפוס אנשים מיטיבים כבעלי מראה חיצוני אטרקטיבי יותר.
המחקר, שנערך באוניברסיטת וינה לכלכלה ועסקים, מצא כי בני אדם מגבשים שיפוטים מהותיים על אחרים תוך שנייה אחת בלבד מרגע ההיכרות. במהלך אותה שנייה גורלית, המראה החיצוני משחק תפקיד מכריע באופן שבו אנו מעריכים את האדם שמולנו – האם הוא ידיד פוטנציאלי או אויב.
"פרמיית היופי", כפי שמכנים אותה החוקרים, או בשפת היומיום ״פריבילגיית היפים״, היא תופעה מוכרת שבה אנשים אטרקטיביים זוכים ליחס מועדף בחברה. מחקרים קודמים כבר הראו כי אנשים יפים נתפסים באופן אוטומטי כאמינים יותר, משתפי פעולה ואהודים יותר בחברה.
כדי לבחון את התופעה לעומק, החוקרת קייסה הנסון וצוותה ערכו סדרת ניסויים מבוססי משחק בהשתתפות 249 אנשים, שגילם הממוצע היה 42. התוצאות היו חד-משמעיות: משתתפים שיוצגו על ידי אווטארים אטרקטיביים זכו ליחס טוב יותר מעמיתיהם, ובנוסף, המשתתפים האחרים הניחו מראש כי הם יתנהגו בצורה ידידותית יותר.
״המחקר שלנו חושף תופעה מעניינת של הטיה דו-כיוונית", מסבירים החוקרים. ״לא רק שאנשים מצפים מאדם יפה להיות נדיב יותר, אלא שגם ההיפך נכון – אנשים נדיבים נתפסים כיפים יותר״.
החוקרים מקווים שממצאי המחקר יסייעו לחברה להיות מודעת יותר להטיות אלו. ״הבנת המנגנונים האלה יכולה לעזור לנו לאתגר את ההטיות המושרשות שלנו״, הם מסכמים, "ולהוביל לחברה שבה שיפוטים והחלטות יתקבלו בצורה הוגנת יותר״.
