ג'ינג'ר, תבלין נפוץ המוכר בעיקר כתוספת טעם ופיקנטיות למאכלים, מושך תשומת לב מחקרית הולכת וגוברת. מחקרים חדשים מגלים שצמח השורש הזה תורם לבריאות לא פחות משהוא תורם לטעם. סקירה מדעית עדכנית מצביעה על הקשר המשמעותי בין התבלין להזדקנות בריאה.

במחקר שפורסם בכתב העת Biomolecules, נותחו נתונים ממחקרים קודמים שהצביעו על השפעת צמח השורש על סממנים מוכרים של הזדקנות ברמה התאית. החוקרים מדגישים כי מספר גבוה במיוחד של מחקרים בבעלי חיים הראו השפעה חיובית של ג'ינג'ר על מגוון תהליכים בגוף, מרמת התא ועד לתהליכי דלקת.

קתלין מור, דיאטנית רשומה במרכז הרפואי אוהיו סטייט וקסנר, מציינת כי הג'ינג'ר, המכיל למעלה מ-400 תרכובות ביואקטיביות, מסקרן חוקרים וחכמים מזה מאות שנים בזכות תכונותיו נוגדות ההזדקנות. היא מדגישה שלמרות הנטייה לפרק מזון למרכיביו במחקר, השלם גדול מסך חלקיו.

קתלין מור, תזונאית ודיאטנית (צילום: יחצ)
קתלין מור, תזונאית ודיאטנית (צילום: יחצ)

הסקירה מצביעה על מספר מנגנונים שבהם ג'ינג'ר עשוי להשפיע על תהליך ההזדקנות. נמצא כי הוא יכול לשפר את ניצול חומרי התזונה בגוף, לתמוך בתפקוד המיטוכונדריה (תחנת הכוח התאית), להפחית דלקת כרונית ולאזן את המיקרוביום. מחקרים קודמים הראו שג'ינג'ר עשוי לסייע בהפחתת רמות סוכר בדם, כולסטרול וסמנים דלקתיים באנשים עם סוכרת מסוג 2. בנוסף, נמצאה תרומה משמעותית לבריאות מערכת העיכול, כולל הפחתת בחילות ושיפור הרגישות לאינסולין.

סקוט קיטלי, דיאטן, מספר כי הג'ינג'ר מספק יתרונות בריאותיים משמעותיים, כולל הפחתת דלקת ואיזון חמצון הגוף (עקה חמצונית), שהם גורמים עיקריים להזדקנות ומחלות כרוניות. עוד הוא אומר: "אצל רבים, הוא משפר את בריאות העיכול, מפחית בחילה, תומך בבריאות מטבולית על ידי שיפור רגישות לאינסולין, ועוזר להתמודד עם תסמונת מטבולית".

למרות שניתן למצוא ג'ינג'ר במוצרים מסחריים כמו ג'ינג'ר אייל ועוגיות, מומחים ממליצים על צריכת ג'ינג'ר טרי או אבקת ג'ינג'ר טהורה. מוצרים המכילים שומן או סוכר בכמויות גבוהות מבטלים את רוב היתרונות הבריאותיים.

תה ג'ינג'ר מהווה דרך מומלצת לצריכת התבלין, במיוחד כשהוא מוכן משורש טרי או מיובש. קיטלי ממליץ על שימוש בג'ינג'ר טרי בשל עושרו בג'ינג'רולים, המספקים תכונות נוגדות דלקת ונוגדות חמצון. הוא מדגיש שג'ינג'ר טרי שומר על שמניו הטבעיים ועל רכיבים תזונתיים חיוניים כמו ויטמין C, מגנזיום וסידן. להכנת תה ג'ינג'ר אופטימלי, מומלץ להשתמש במים בטמפרטורה של 71-85 מעלות. לפי קיטלי, חימום מתון זה מאפשר שחרור יעיל של התרכובות המועילות תוך שמירה על תכונותיהן.

באשר למינון היומי המומלץ, המדריך המקצועי של האקדמיה לתזונה ודיאטה ממליץ על צריכה של 0.3 עד 1.5 גרם ג'ינג'ר טרי או 2 עד 4 גרם של התבלין המיובש (כפית אחת שווה לכשני גרם). למרות שעדיין יש תחומים רבים הדורשים מחקר נוסף, הקהילה המדעית והתזונאים מסכימים שג'ינג'ר הוא תבלין בעל תרומה בריאותית משמעותית.

ג'ינג'ר (צילום: אינגאימג')
ג'ינג'ר (צילום: אינגאימג')